מאמן שמייצר זהות / עידו אשד

כשקבוצה מגיעה למשחק גדול (משחק בית נגד יריבה משובחת ומאמן על) בתנאים מוקדמים גרועים כמו שהגיעה מכבי תל אביב (רצף הפסדים, החלפת מאמן, בלגן בטיסה, היעדר אימונים, פציעות של שחקני מפתח), זה יכול תמיד ללכת לשני כיוונים.

מכבי תל אביב הפסידה 74:70 לפנרבחצ'ה

לטבלת היורוליג

פעמים רבות, כמו שקרה אמש (חמישי), זה הולך לכיוון טוב. גם מפני שאין לך מה להפסיד, כי אתה מתחיל מלמטה ויש רק לאן לעלות, וגם מפני שבמצבי לחץ קיצוניים מתגלות תכונות נוספות אצל ספורטאים אמיתיים: אחריות, נחישות, עוצמה פנימית. ומספיק אימון קליעות בבוקר כדי לקבל את התחושה של המגרש ולסדר את הידית והראש - בעיקר כי יותר קל לשחק טוב נגד קבוצה טובה. שני המשחקים האיכותיים של מכבי העונה היו בבית נגד צסק"א ופנרבחצ'ה. אלה קבוצות שמאלצות אותך להעלות את את הרמה שלך, וגם לא ממש עסוקות בלעצור אותך, אלא משחקות את המשחק שלהן.

יאניס ספרופולוס. מכבי שלו לוחצת בהגנה(צילום: עוז מועלם)

מכבי שיחקה טוב מאוד אתמול, בעיקר במחצית הראשונה, כי סוף-סוף יש לה מאמן אמיתי שמתאים לה. דמיינו איפה הייתה מכבי עם ספרופולוס על הקווים מתחילת העונה. פספוס האימון הבודד שתוכנן ליום רביעי פגע בו אנושות, ובכלל, במשחק כל כך צמוד, נדמה שכל דבר קטן הוא קריטי. עם זאת, בתוך פחות משבוע נבנתה במכבי מסגרת הגנתית אגרסיבית, תרגיל וחצי בהתקפה שממנו באו רוב הסלים, והיררכיה ברורה ונכונה לצורכי הקבוצה ואופי השחקנים.

מכבי של היווני לוחצת בהגנה, לא נותנת ליריב אף זריקה פנויה, עם שמירות כפולות על חצי מגרש ועזרה אמיתית על כל חדירה, ומנסה לחטוף כדורים ולרוץ, אבל באחריות (רק 8 איבודים).

מבנה הקבוצה מתבסס על הקליעות של ווילבקין ומשחק הפנים של בלאק. אלה שחקני המטרה, והם עדיין לא הפנימו זאת לגמרי, ועושים עבירות שטותיות רחוקות מהסל שגורמות לספסולם המיותר.

קיין מכדרר. הוא ואנג'לו קלויארו הם העוגן בשיטה החדשה(צילום: עוז מועלם)

ווילבקין נלחם בעצמו בעיקר, עדיין לא חזר לרמתו מפתיחת העונה (3 מ-12 מהשדה) והזריקה האחרונה שתפסה אוויר הראתה שלא הבין לעומק את הגישה של קואץ' ס, שביקש פחות מהלכים אישיים ויותר קבוצתיים. בלאק נתן משחק הגנה משובח, נוכחות ופיזיות בצבע, והרבה פעמים פשוט פינה את המסדרון לחדירות של החברים שלו. שיתוף הפעולה שלו עם אובראיינט נתן למכבי משחק בין גבוהים שהוא אקסטרא לא צפוי. והחסימה המדהימה על סלוקאס היתה יכולה להיות המהלך של המשחק, לו מכבי היתה מנצחת.

אבל שני השחקנים שהם העוגן לשיטה החדשה של מכבי הם קיין וקלויארו. קיין כמעט לא ירד מהמגרש (38 דקות) ולמרות מספרים חלשים היה המנצח על התזמורת ההגנתית, חיפה על כל חדירה, סגר כל רוטציה, וזרק לרוב באחריות רק כשהיה פנוי.

קלויארו (32 דקות) נגע בכל כדור בהגנה והגיע כמעט לכל ריבאונד (לקח 6 כאלה בהתקפה!). נראה היה שהוא נמצא בכל מקום, והוא גם קלע באחוזים גבוהים. לשיאו הגיע כשעשה למלי את "תרגיל חיים זלוטיקמן" - משך אותו עליו ונפל, וכך נחטף הכדור ללא שריקה. זוסמן ורול (כשיחזור) יכולים להשתלב בתפקיד המדביקים של ספרופולוס ולתת למכבי המשכיות בתפקיד וייצוב המסגרת.

ווילבקין, בלאק וקיין. כולם יכולים להרגיש שייכים(צילום: ראובן שוורץ)

אז המאמן החדש בונה שיטה, וכולם יכולים להשתלב בה ולהרגיש שייכות. וזה מה שמחבר את הקהל, שהוסיף בונוס גדול והתלהבות שכמעט הספיקה לניצחון. לראות את דני אבדיה עולה בזמן אמת לפרקט וקולע סל ראשון, לראות אותו ואת זוסמן משחקים יחד דקות משמעותיות, זה כבר מצדיק בעיניי את החלפת המאמן. אפילו העלאתו של נמרוד לוי ל-16 שניות היתה מחושבת ובמקום. המסגרת שנבנית מתאימה להכנסת שחקנים צעירים להתנסות על הבמה הגדולה. המאמן חושב על הישראלים, הוא מאמין בשחקן מקומי, ורמת החיבור שזה מייצר לאוהדים היא עצומה.

לצערה של מכבי עמדה מולה קבוצה שופעת בכישרון ועם מאמן כל כך מנוסה, שזה לא הספיק. אם דאטומה היה חלש וגם וסלי חטף פיצוצים מהגנת מכבי, הגיעו סלוקאס עם ניהול משחק נבון וקליעות בזמן הנכון וגודוריץ' ברבע רביעי מהסרטים. אבל אם מסתכלים מקרוב, הקבוצות היו שוות לגמרי, זהות מבחינת מספרית ואיכותית. ההפסד מתבטא בסוף בשפיץ של הנעליים, במקרה הזה בזריקות העונשין. מכבי החטיאה חמש (12-7), פנר החטיאה אחת (15-14), וזה בדיוק היה ההפרש בסיום המשחק.

דני אבדיה. כיף לראות אותו קולע סל ראשון(צילום: ראובן שוורץ)

אז למכבי יש עכשיו מאמן שהרבה יותר קל לחבב, הרבה יותר פעיל ואנרגטי, הרבה יותר קרוב למנטליות הישראלית. מתרוצץ וצועק, רב עם השופטים וחוטף עבירה טכנית אבל בסטייל, ובזמן הנכון, במהלך התקפה של פנר. הוא אפילו משלהב את הקהל לאללה. יאסו יאסו. בסיום, למרות ההפסד, הוא עבר בין כולם ועודד, הראה להם שיש עדיין סיכוי והם יכולים להתחרות נגד הגדולות.

אם למכבי לא היתה זהות עד עכשיו, הנה יש לה מאמן שמייצר זהות למועדון. הדרך לפלייאוף תהיה קשה וכמעט בלתי אפשרית, אבל לפחות תהיה מעניינת.