נתניהו לנשיא צ'אד: "אחרי עומאן, יהיו ביקורים דומים במדינות ערב"
במסיבת העיתונאים עם נשיא צ'אד אמר רה"מ: "מעולם לא ניתקנו קשר". הנשיא דבי ענה: "חידוש היחסים לא יעלים את הבעיה הפלסטינית". בשיחות עלתה האפשרות לכינון יחסים עם סודאן, שיאפשרו טיסות ישראליות מעליה לדרום אמריקה. ריבלין: "עבורנו אפריקה היא העתיד, צ'אד היא העתיד"
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הערב (א') כי בקרוב יערוך ביקורים נוספים במדינות ערב. במסיבת עיתונאים עם נשיא צ'אד אידריס דבי הוא אמר: "כמו שראינו בביקור שלי בעומאן, העובדה שהגעת מסמלת פריצת דרך לרבים שיבואו. יהיו ביקורים דומים במדינות ערביות בקרוב".
על היחסים בין המדינות הוא הצהיר: "מעולם לא ניתקנו את הקשר שלנו". נשיא צ'אד ענה לו: "הרצון הוא להיכנס לעידן חדש של חידוש היחסים הדיפלומטיים. אבל חידוש היחסים לא יעלימו את הבעיה הפלסטינית".
אחד הנושאים שעלו בשיחות עם הוא רצונה של ישראל לאפשר טיסות ישירות מדרום אמריקה לארץ דרך מרכז אפריקה - בציר ניגריה, צ'אד וסודאן. נשיא צ'אד הסכים עקרונית לאפשר טיסות מעל ארצו. בשיחותיו כאן הוא הבהיר שישראל קרובה מאוד לפריצת דרך ביחסים עם סודאן – שמוגדרת על פי חוק כמדינה אויב אך עוברת בשנים האחרונות שינוי חיובי ומתקרבת מאוד לארה"ב. נשיא צ'אד הבטיח לסייע במאמצי השכנוע של סודאן. במידה שתושג הסכמה מהסודאנים – ניתן יהיה למסד קווי תעופה ישירים מדרום אמריקה, בדגש על ברזיל.
דבי שולט בצ'אד מאז 1990, אז תפס את השלטון בהפיכה צבאית. הוא החל את הקריירה הפוליטית כאיש צבא. הוא התגייס לצבא בשנות ה-70 כאשר ארצו הייתה בעיצומה של מלחמת אזרחים, והתגלה כקצין מצטיין. הוא נשלח להכשרה צבאית בבית הספר הגבוה למלחמה בצרפת ושם גם קיבל רישיון טיס. מעמדו התבסס בשנות ה-80 אחרי שהפך למפקד כוחות המורדים בהנהגתו של היסן הברה, שהפך בהמשך לנשיא. בהמשך התערערו היחסים בין השניים ודבי נמלט לסודן השכנה, שם איגד צבא של תומכים. ב-1990 הוא חזר לצ'אד ותפס את השלטון.
צ'אד שנמצאת בלב אפריקה, היא המדינה ה-22 בגודלה בעולם מבחינת שטח, אך אוכלוסייתה דלילה יחסית ומונה כ-15.8 מיליון בני אדם. במדינה מתקיימות בחירות לנשיאות אחת לחמש שנים, אך לפי ארגון Freedom House, המנטר את רמת הדמוקרטיה ברחבי העולם, צ'אד מוגדרת מדינה "לא חופשית". הממשלה מדכאת פעילות מחאה נגדה, שמה במעצר פעילי אופוזיציה ומדיחה אישים פוליטיים בכירים שמותחים ביקורת על פעילותה.
צ'אד אינה מדינה בעלת רוב מוסלמי מובהק: 52.1% מהתושבים בה הם מוסלמים ו-44% נוצרים קתולים ופרוטסטנטים. היא חברה בארגון לשיתוף פעולה איסלאמי. השפות המדוברת בה הן צרפתית וערבית (השפות הרשמיות), סרה, ויותר מ-120 שפות וניבים שונים.
ד"ר יונתן פרימן, החוקר את יחסי החוץ של מדינת ישראל ומרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממפה את האינטרסים ההדדיים של ישראל וצ'אד אשר להערכתו הובילו לביקור: "צ'אד היא מדינה שמתמודדת עם הרבה אתגרים שגם ישראל מתמודדת איתם. ראשית, היא נלחמת נגד הרבה ארגוני איסלאם קיצוני שפועלים בשטחה, כגון דאעש ובוקו חראם, וזקוקה לידע ולטכנולוגיה כדי להיאבק בהם. כמו כן, היא סובלת מתהליכים טבעיים כגון מדבור ובצורת, שגם ישראל סובלת מהם ומפתחת ומייצאת טכנולוגיות כדי להתמודד איתם.
"הקשר עם צ'אד בפרט ועם אפריקה בכלל הוא חשוב לישראל. מדינת ישראל זקוקה ליבשת הזאת לא רק כלקוח לייצוא הטכנולוגיות השונות שהיא מפתחת, אלא גם מבחינה דיפלומטית. מדובר ביבשת עם מיליארד תושבים המחולקת בין כ-50 מדינות. כלומר, 50 אצבעות באו"ם. כמו כן, ישראל שואפת בשנים האחרונות להתקבל כחברה באיחוד מדינות אפריקה, ושיפור היחסים עם מדינות היבשת יוכל לאפשר זאת בעתיד".
לפנייה לכתב/ת 
