שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אחרי 7 וחצי שנים: העלאת ריבית ראשונה - ל-0.25%
    שלוש וחצי שנים עמדה הריבית על 0.1%, אך מ"מ הנגיד, נדין בודו טרכטנברג, לא המתינה לכניסת הנגיד החדש אמיר ירון; הוועדה המוניטרית: "מעריכים שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר". המשמעות המיידית: המשכנתא מתייקרת. בודו טרכטנברג: "השפעה על הנדל"ן? כרגע לא מהותית"

    שבע שנים וחצי אחרי העלאת הריבית האחרונה, ושלוש שנים וחצי לאחר שהריבית עמדה על שיעור של 0.1%, הועלתה היום (ב') הריבית לשיעור של 0.25% - בהחלטה הראשונה של בנק ישראל ללא הנגידה לשעבר קרנית פלוג. בעקבות כך נרשמים זינוקים בשקל במסחר בשוק המט"ח.

     

    אחרי כמעט 4 שנים: האם הריבית במשק תעלה היום?

    שיקום היחסים עם הממשלה ועתיד הריבית: האתגרים שעומדים בפני הנגיד החדש

    "במדינה מתוקנת מאיישים תפקידים מספיק זמן מראש": החלטת הריבית האחרונה של פלוג

     

    ההחלטה התקבלה על ידי הוועדה המוניטרית שבראשה עומדת המשנה לנגידה, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, שמכהנת בשבועיים האחרונים כמ"מ הנגיד החדש פרופ' אמיר ירון, עד שייכנס לתפקידו בחודש הבא.

    ממלאת מקום הנגיד, נדין בודו-טרכטנברג (צילום: עדי כהן צדק) (צילום: עדי כהן צדק)
    ממלאת מקום הנגיד, נדין בודו-טרכטנברג(צילום: עדי כהן צדק)

     

    פרופסור אמיר ירון נגיד בנק ישראל ()
    פרופ' אמיר ירון, הנגיד הבא של בנק ישראל

    בהודעת הוועדה המוניטרית נכתב כי "לאחר עלייה מתמשכת באינפלציה מתחילת 2018, היא מתייצבת מעט מעל הגבול התחתון של היעד, וצפויה להיוותר בתחום זה גם בחודשים הקרובים. הציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות סביב רמה של 1%. הציפיות לטווחים הבינוניים נותרו מבוססות בתוך תחום היעד. עליית השכר במשק והמדיניות הפיסקאלית המרחיבה יתמכו בהמשך התבססות האינפלציה ביעד. הסיכון העיקרי לכך הוא האפשרות לייסוף חד בשקל".

      

    הוועדה הדגישה כי "גם לאחר העלאת הריבית ב-0.15 נקודות אחוז המדיניות המוניטרית הינה מרחיבה, ותמשיך לתמוך בהשגת יעדי המדיניות. הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר". 

    שינוי הריבית במשק  (צילום: shutterstock)
    שינוי הריבית במשק (צילום: shutterstock)
     

     

    איך יושפע תחום הנדל"ן?

    בתדרוך לעיתונאים אמרה בודו טרכטנברג כי " מצאנו שהתנאים בשלו לעליית ריבית ל-0.25%. נכון שזה שינוי קטן, ובכל זאת זו החלטה משמעותית מאחר שהיא באה לאחר כמעט ארבע שנים בהן הייתה קבועה על 0.1%".

     

    לגבי ההשפעה הפוטנציאלית על שוק הנדל"ן אמרה כי "כמובן שמדברים על עלייה מאוד מתונה, זו עלייה לטווח קצר, שוק הנדל"ן מושפע הרבה יותר מריביות לטווח ארוך, ואנחנו לא רואים כרגע שתהיה השפעה משמעותית".

     

    לשאלה מה ההבדל המשמעותי בין ההחלטה הנוכחית להחלטה הקודמת מחודש אוקטובר השיבה בודו טרכטנברג כי "הוועדה רצתה להיות בטוחה שהאינפלציה חזרה לתוך תחום היעד, ולכן ההחלטה התקבלה רק עכשיו. ההבדל הגדול בין התנאים של היום לתנאים של הפעם הקודמת והפעמיים הקודמות. זה הזמן. האינפלציה חזרה לתחום היעד, כבר לפני מספר חודשים, אך לא היינו בטוחים שבאמת התייצבה. גם מדדים אחרונים, גם הציפיות, גם התחזיות הכל הצביע על אינפלציה נמוכה, אז חזרה לטווח היעד"

     

    עוד חשפה כי "העובדה שאנחנו בתקופת מעבר, בין שני נגידים עלתה לדיונים בוועדה המוניטרית." לדבריה "אני חושבת שכפי שנהגנו, בכל ההחלטות הקודמות. אנחנו מרגישים את האחריות שחשוב לפעול לפי הבנתנו התפתחויות במשק, לא לפי שיקולים אחרים. גם זה ברור שהיינו יחסית קרובים לקבל את ההחלטה הזו, אך רק עכשיו הרגשנו מספיק בשלים והתנאים הכלכליים מספיק בשלים לעשות את השינוי".

     

    הסימנים היו באוויר

    הניצנים להעלאת הריבית הלכו וגדלו בשבועות האחרונים, עם התחזקות הדולר, ועליית מדד המחירים לצרכן ב-0.3% בחודש אוקטובר, שהביאה לכך שהאינפלציה עומדת על 1.2% (כאשר טווח היעד של בנק ישראל על פי החוק נע בין 1%-3%). נגידת הבנק לשעבר, קרנית פלוג, הבהירה פעמים רבות כי העלאת הריבית תתרחש רק כאשר האינפלציה תתבסס בטווח היעד ולא מספיק כי היא רק תגיע אליו.

      

    גם קצב הצמיחה, המעודכן, שאמנם כלל נתונים קצת מאכזבים (צמיחה של 2.3% ברבעון השלישי) מעיד על יציבות בצמיחה של המשק, שככל הנראה סייעה להחלטה.

     

    "החלטה תמוהה"

    מבית ההשקעות הלמן-אלדובי נמסר כי "בנק ישראל העלה את הריבית ב- 0.15% בעוד השוק גילם העלאה ראשונה רק בתחילת 2019. ההעלאה הזו מפתיעה על רקע זה שהנגיד החדש עדיין לא נכנס לתפקידו וההחלטה התקבלה בלעדיו, וזאת כשאין סיבה דחופה לדחייה של ההחלטה לחודש הבא.

     

    "ההחלטה נראית תמוהה גם על רקע זה שהחוזים על האינפלציה ל-12 חודשים קדימה נסחרו הבוקר מתחת ל-1%, כלומר מתחת ליעד של בנק ישראל, וגם תחזיות הכלכלנים בשוק לא מדברות על אינפלציה מעל לאמצע היעד של בנק ישראל. על אף ההעלאה המוקדמת, בחודשים הקרובים האינפלציה תמשיך להסתובב סביב החלק התחתון של יעד בנק ישראל, אם נשקלל את הירידה במחירי הנפט, במידה ותימשך או תתבסס, סביר שלא נראה המשך העלאות.

     

    "מעבר לפגיעה באמינות של בנק ישראל שיכולה להיווצר במהלך כזה, אנו מאמינים שהעלאה מוקדמת כזו יכולה להקשות על העלאות בהמשך ואנו בכל מקרה לא רואים יותר משתי העלאות במהלך 2019. בטח לאור הירידה בציפיות האינפלציה באמצע העקום שירדו החודש חזרה לרמות ה- 1.3%, חזרה לרמות של סוף 2017".

     

    מלאומי שוקי הון נמסר כי "מדובר בהחלטה הראשונה ללא קרנית פלוג וייתכן שהעלאת הריבית בעת הנוכחית מסמנת כי פלוג הייתה זו שפעלה להותיר את הריבית ללא שינוי. ייתכן כי תחת הנגיד החדש המשקל בהחלטות הריבית יושפע לא רק מסביבת האינפלציה אלא גם משיקולים אחרים שעד כה לא קיבלו ביטוי, כגון יציבות פיננסית כללית. לא מן הנמנע כי ההחלטה הנוכחית תואמה עם הנגיד הנכנס, זאת לאחר שמינויו אושר בממשלה לפני למעלה משבוע".

     

    מבנק מזרחי טפחות נמסר כי "כבר לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שעלה יותר מהצפי, הסיכוי להעלאת הריבית עלה מאוד, מה גם שבפעם הקודמת תמכו שניים מחמשת החברים שקבלו את ההחלטה בהעלאת הריבית. מבחינה זו, חלק מהערמונים הוצאו מן האש לכבוד הנגיד החדש.

     

    "הסיבה העיקרית – האינפלציה שוהה מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה (1%) ולהערכת בנק ישראל, תישאר שם גם בחודשים הקרובים. חשוב לציין, גם כן כפי שטענו לאחרונה, שהיות והממשלה החלה/עשויה להמשיך לנהל מדיניות פיסקאלית מרחיבה יותר, יצטרך בנק ישראל לנהל מדיניות מוניטרית מרסנת יותר. בנק ישראל אכן ציין גורם זה כאחת הסיבות להחלטה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים