שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מהשמש של קזבלנקה לשלג של מונטריאול
    מה מצאו 25 אלף מיהודי המגרב בקנדה הקפואה? חופש, פתיחות וגם תחושה ביתית: "לחיות כמו בארה"ב, אבל להמשיך לדבר בצרפתית שהביאו מהבית"

     

     

    "הקהילה היהודית הספרדית של מחוז קוויבק שבקנדה מונה כיום 25 אלף איש", מספר דוד בן סוסן, פרופ' למדע מאוניברסיטת קוויבק ששימש כנשיא הקהילה הספרדית המקומית. לדבריו, "רובם הגיעו לקנדה בסוף שנות ה-50 והצטרפו לקהילה קטנה של ספרדים ואשכנזים שכבר הייתה במקום.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     


     

    "עם השנים הפכה הקהילה היהודית של מונטריאול לאחת המשמעותיות בקנדה, והיא כוללת בתי כנסת, בתי ספר, בתי אבות יהודיים ופעילה מאוד גם מבחינה מקומית וגם בקשר מול ישראל".

     

    מפת ההגירה של יהודי מרוקו ()

    לדברי פרופ' בן סוסן, "כאשר החלו להגיע המהגרים היהודים ממרוקו ומשאר ארצות המגרב, הם נאלצו להקים את המוסדות היהודיים המקומיים מפני שאלה שכבר היו קיימים, היו ברובם בשפה האנגלית. עם השנים הם התחברו ליהודים ספרדים נוספים שהגיעו מלבנון, איראן ומצרים, שאיתם היה להם חיבור תרבותי רב יותר.

     

    טקס הכנסת ספרי תורה מבית הכנסת הישן לבית הכנסת החדש. מנאוס, ברזיל 1962 (באדיבות יצחק דהאן (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))
    טקס הכנסת ספרי תורה מבית הכנסת הישן לבית הכנסת החדש. מנאוס, ברזיל 1962(באדיבות יצחק דהאן (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

     

    "כיום, בדור השני והשלישי, ההבדלים בין הקהילה הספרדית דוברת הצרפתית לקהילה האשכנזית שברובה אנגלופילית, כבר כמעט לא קיימים".

     

    על האונייה בדרך ממרוקו לישראל, 1957 (צילום: לני זוננפלד  (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))
    על האונייה בדרך ממרוקו לישראל, 1957(צילום: לני זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

     

    מדוע הם בחרו דווקא בקנדה הקרה?

    "קנדה מצטיירת כמדינה פתוחה, שמקבלת מיעוטים ומכבדת אותם. יש לה מדיניות סוציאלית מתקדמת והיא בנויה ממהגרים רבים. היא גם דוגלת בפציפיזם ומהווה דוגמה למודרניות וקידמה. אבל מעל לכל, אני חושב, מה שקסם ליהודי מרוקו וצפון-אפריקה הוא שקנדה נתנה להם את האפשרות לחיות כמו בארה"ב, אבל להמשיך לדבר בצרפתית שהביאו מהבית. זה היה נראה עבורם כמו הגירה הרמונית יחסית, למרות הקשיים הכרוכים במעבר ממדינה למדינה".

     

    הרב יצחק אבו-חצירא (במרכז) בחברת עולים ממרוקו במחנה המעבר מרסיי, צרפת, דצמבר 1948 (באדיבות נסים סבג (המרכז לתיעוד חזותי ע
    הרב יצחק אבו-חצירא (במרכז) בחברת עולים ממרוקו במחנה המעבר מרסיי, צרפת, דצמבר 1948(באדיבות נסים סבג (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

     

     

     


    פורסם לראשונה 30/11/2018 11:27

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: לני זוננפלד  (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)
    על האונייה ממרוקו לישראל, 1957
    צילום: לני זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)
    מומלצים