הטעות של טייסי אל על: "מנגנוני ההגנה של המטוס פעלו"

על אף הדו"ח החמור של החוקר הראשי במשרד התחבורה שפורסם הבוקר (שלישי) על תקרית הבטיחות במטוס ה"דרימליינר" של אל על, ראש מנהל התעופה האזרחית לשעבר נרי ירקוני אמר כי הדבר לא אמור להדאיג את הנוסעים העתידיים בחברה - וכי דגם המטוס מאפשר לטייסים להגיב בזמן אמת לתקלות לא-צפויות.

על פי הדו"ח, קברניטי טיסת LY 027 מנתב"ג לנמל התעופה ניוארק שבניו יורק הזינו משקל מטוס שגוי ב-40 טונות פחות. החוקר הראשי ציין כי הקברניט הבחין מיד בטעות ואף אמר זאת בקול רם בתא הטייס. הוא הדגיש כי למרות התיקון הנתון נותר שגוי. בסופו של דבר, כמות הדלק הסופית שעליה הוחלט היה 69 טונות, וגם לאחר גמר התדלוק וקבלת דף התדלוק לבדיקת צוות המטוס – הטעות לא התגלתה ולא תוקנה.

- מה המשמעות של הכנסת נתונים שגויים למחשב של המטוס?

"המטוס הוא ממוחשב, גם מבחינת הנתונים וההטסה, כל הפרמטרים, עוברים דרך מחשבים", מסביר ירקוני. "צריך להגיד למטוס מה יש לו, אחרת הוא לא ידע באיזה גובה ומהירות לטוס, באיזו מהירות להמריא וכדומה. ברגע שמכניסים נתון שגוי אז יש הרבה מאוד פרמטרים שהמחשב מגיב אליהם בצורה שאינה תואמת את העובדות בשטח. עם זאת צריך לזכור שלא כל פרמטר שנקבע יגרום לתאונה, וכי ישנם מנגנוני הגנה שפעלו כשורה במטוס"

מטוס דרימליינר של אל על(צילום: שאול גולן)

- באל על אומרים שלא נשקפה סכנה ממשית לנוסעים, זה הגיוני?

"זה נכון. לנוסעים לא נשקפה סכנה ממשית היות שהכל פעל כשורה. צריך לזכור שמטוס שממריא עם שני מנועים אמור לדעת להמריא גם אם אחד מהם מתקלקל בהמראה, או שאחד הגלגלים מתפוצץ. המטוס אמור לעשות כל מני דברים במצב של "Anything goes wrong" (כל דבר שישתבש), כך שאם הכל בסדר - הכל בסדר". 

ירקוני הוסיף כי "אם קוראים את הדו"ח היטב מבינים שאם המטוס היה מאבד מנוע בהמראה בגלל הנתונים השגויים - הוא לא היה מצליח להמריא. הבעיה במטוסים האלה, ולכן גם יש שם טייסים, זה שאם לא היה צורך לתת מענה לדברים בלתי צפויים, אז המחשב היה יכול גם להמריא לבד. הטייסים ממריאים על מנת לתת מענה לדברים הבלתי צפויים. במקרה הזה קרה מה שמתרחש ב-99.9% מהמקרים: שני המנועים עבדו ולכן לא נשקפה סכנה. לו היה קורה משהו חריג אז בהחלט היתה יכולה להתהוות סכנה לנוסעים".

- עד כמה טעיות כאלה נפוצות ועד כמה זה אמור להדאיג אותנו?

"היות שהכנסת הנתונים היא מאוד קריטית אז התהליך נעשה בצורה מאוד מסודרת. עורכים שתי בדיקות ליתר ביטחון. נראה שפה הייתה סיטואציה מסוימת,

השעה המאוחרת לצד לחץ הצוות, וכנראה שהעניין הזה ברח. היצרן דאג שגם אם תהיה טעות כזאת המטוס יוכל להמריא בבטחה".

לדברי ירקוני, השאלה על רמת הדאגה שצריכה להתעורר בקרב הנוסעים אינה קשורה לתחום התעופה - אלא דווקא לפסיכולוגיה. "הסטטיסטיקה בתעופה מצביעה שמרבית הטיסות מסתיימות בשלום. ברוב המקרים גם יותר בטוח לטוס מאשר לנסוע בכביש. טייסים טובים חוששים כל הזמן ולכן דואגים שלא יקרו טעויות, בעוד שלנוסעים אין אחריות על שום דבר אז אין להם ברירה אלא לסמוך על הטייסים. אני טס כמה עשרות שנים ובכל טיסה הייתי מאוד, לא מפחד או היסטרי, אבל בהחלט חושש. החשש הזה הוא בריא כי מטוס זה דבר מסוכן ומי שצריך להיות בחשש זה לא הנוסעים אלא הטייס".