שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "התייעצות עם רב גרמה לעיכוב בניתוח הקיסרי ולפיגור שכלי"

    בית המשפט פסק כי סירובם של ההורים לביצוע קיסרי לפני שניתן אישורו של הרב הייתה חלק ממה שגרם לעיכוב ביצוע הניתוח, שכתוצאה ממנו נגרם פיגור שכלי קשה לתינוק. בנוסף, השופט קבע כי לרופאי הדסה אחריות בשיעור דומה בגלל שורה של כשלים והשתהות בביצוע הניתוח - ופסק להורים פיצויים בסך 3 מיליון שקל

    בפסק דין שהתקבל החודש בבית המשפט המחוזי בלוד נפסקו פיצויים על סך יותר מ-3 מיליון שקלים להורים שבנם נולד עם פיגור שכלי קשה. על פי פסק הדין, נכותו של התינוק נגרמה בשל עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי. השופט צבי ויצמן קבע בהחלטתו כי האחריות לעיכוב מוטלת הן על רופאי בית החולים הדסה והן על ההורים, שסירבו לבצע את הניתוח במשך כשלושת רבעי שעה עד שקיבלו אישור של רב להליך.

     

    התינוק נולד בחודש מרץ 2011 בבית החולים הדסה עין כרם. במהלך ההיריון האישה לא ביצעה את הבדיקות שעליהן המליצו הרופאים - אולרטרסאונד מעקב היריון והעמסת סוכר. בשבוע ה-40 להיריונה, פנתה האם למיון בית החולים הדסה בשל תלונות על כאבי ראש. לאחר שנבדקה הורו רופאי הדסה על מעקב קפדני אחר ההיריון בשל ריבוי במי שפיר ומשקל גדול של העובר.

     

    בשבוע ה-41 להיריון הומלץ לאישה לעבור זירוז לידה, אך היא סירבה. התובעת גם לא שבה לבית החולים יומיים לאחר הבדיקה כפי שהורו רופאיה, אלא הגיעה למיון היולדות של הדסה בהמשך השבוע, לאחר שכבר תקפו אותה צירי הלידה. 

     

    אחריות משותפת של ההורים ושל הרופאים. הדסה עין כרם (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    אחריות משותפת של ההורים ושל הרופאים. הדסה עין כרם(צילום: גיל יוחנן)

    במיון היולדות חוברה האם לניטור עוברי פעמיים. בפעם השנייה הבחינה אחות חדר הלידה בהאטה שחלה בתנועות העובר. המיילדת יצרה קשר עם רופאה, שהגיעה תוך מספר דקות לחדר הלידה. הרופאה מציינת בסיכום האשפוז של היולדת כי "הוסבר לבני הזוג כי אם הניטור יימשך והיולדת אינה בלידה, ניאלץ לסיים בקיסרי. בני הזוג הביעו את סירובם הנחרץ להתערבות כלשהי".

     

    עוד בנושא:

    איחור בביצוע ניתוח קיסרי גרם להולדת תינוקת עם שיתוק מוחין

    ביהמ"ש הורה על ניתוח קיסרי כפוי באישה

    מה הסיכון? כל מה שצריך לדעת לפני ניתוח קיסרי

     

    רק כעבור 45 דקות, ולאחר שרופאי הדסה שבו והדגישו את חשיבות ביצוע הניתוח הקיסרי, קיבלו ההורים את אישור הרב לביצוע ההליך והיולדת נותחה. בבית המשפט תיארו הרופאים כי חרף סירובם של בני הזוג לניתוח, הצוות בחדר הלידה המשיך בהכנות להליך.

     

    בסיכום הלידה נכתב כי "חולץ יילוד שעל פי התרשמות כללית ראשונית נראה גדול מאוד, ללא דופק וללא נשימה. היילוד עבר החייאה ממושכת על ידי רופאי הילדים". בשל המחסור בחמצן לאחר לידתו, סובל כיום הילד מנכות בשיעור של 100 אחוזים בגין פיגור שכלי קשה, שיתוק מוחין ואפילפסיה.

     

    "זה היה מקרה טראומטי לצוות"

    הורי הקטין טענו בפני בית המשפט בתביעה שהגישו כי הניתוח הקיסרי שבוצע באישה נעשה באיחור ניכר. "הצוות הרפואי בהדסה לא התייחס כראוי למצוקת העובר המתבטאת כבר בתרשימי הניטור הראשון", נטען בתביעה. לדברי הורי הילד, הרופאים השתהו בקבלת ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי, שהייתה אמורה להתקבל על סמך הניטור הראשון.

     

    ניתוח קיסרי (צילום: shutterstock)
    המנתח: "כשרואים את הילד האומלל מבינים שיכול היה להיות אחרת"(צילום: shutterstock)
     

    מנגד טענו בבית החולים כי העובדה שהאם לא ביצעה את הבדיקות שהומלצו לה היא זו שהביאה לתוצאה הקשה, ובנוסף טענו להגנתם כי העיכוב בביצוע הניתוח הקיסרי נבע מכך שהתובעים הסכימו להליך רק לאחר שקיבלו את אישור הרב שלהם.

     

    "המקרה היה טראומטי ביותר לכל הצוות שלנו", העיד הרופא שניתח את האישה. "בדיעבד זה היה ערב שאזכור כל חיי. גם התוצאה וגם ההתנהלות של הזוג מול הצוות הרפואי היו כל כך קשות, כל כך יוצאות דופן, כל כך מעוררות קושי, עד שאני זוכר כל פרט...  ומבין שאת המקרה הזה לא אשכח".

     

    בית החולים הוסיף וטען להגנתו כי "התובעת לא ביצעה במודע ומרצונה שלה מעקב היריון, לא במסגרת קופת החולים ולא במסגרת הדסה או מסגרת אחרת, וכי היא בחרה על דעתה שלה, למרות הידיעה על הצורך בכך, שלא לבצע מעקב היריון מסודר לפי רופא נשים.

     

    "מתוך שכך, אין לה להלין אלא על עצמה בעניין זה ואין להאשים במחדל זה את הדסה, שבוודאי כבית חולים אינה אמונה על ביצוע מעקבי היריון באופן שגרתי".

     

    ביהמ"ש: האחריות מוטלת על כתפי ההורים והרופאים

    בית המשפט פסק כי האחריות בעיכוב הניתוח מוטלת על כתפי ההורים והרופאים בשיעור דומה. "אם כן את האשם בעיכוב הביצוע של הניתוח הקיסרי יש לתלות במשותף הן בהתנהלות הצוות הרפואי של הדסה והן בתובעת", קובע השופט ויצמן, ומוסיף:

     

    "הצוות הרפואי בהדסה, כאמור, לא פעל ביעילות לבירור עד תום של משמעות תוצאות הניטור הראשון, לא נעשתה פנייה לרופא בכיר שיעמוד על טיבו של הניטור בהתייחס לשבוע ההיריון (41) וגודלו המשוער של העובר (למעלה מ- 4 קילו, בהתייחס להערכה שנעשתה כשבועיים קודם לכן של 3.8 קילו), הפסיק את הניטור הראשון למרות שתוצאותיו היו לא ברורות, כמו גם התעכב יתר על המידה בהמתנה להתחלת הניטור השני".

     

    מנגד פסק השופט כי "בצד זה, התובעים עיכבו אף הם באופן משמעותי את ביצוע הניתוח הקיסרי נוכח סירובם העקבי והעיקש לבצעו על אף המלצת הצוות הרפואי, וזאת כיוון שהמתינו לאישורו של רב לצורך ביצוע הניתוח.

     

    "סירוב זה מצטרף להתנהלות חריגה של התובעת לאורך כל היריונה, כאשר לא ביצעה מעקב היריון כנדרש, לא ביצעה בדיקת העמסת סוכר על אף הנחיית הצוות הרפואי בהדסה ואף סירבה להמלצת הצוות הרפואי מיום 17.3.11 לזרז את הלידה.

     

    "הדעת נותנת כי לו הייתה התובעת מבצעת את המלצות והנחיות הצוות הרפואי, הן באשר לביצוע בדיקת העמסת סוכר והן באשר לזירוז הלידה, הרי שהלידה הייתה מבוצעת מוקדם יותר והעובר לא היה מגיע למצב של תשניק".

     

    את נזקו של הקטין העריך השופט ויצמן בכ-6.1 מיליוני שקלים. מסכום זה קיזז השופט 50 אחוזים בגין אחריות הוריו של הילד לנזק.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    העיכוב בניתוח גרם לנכות
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים