מי שחלם גבעתי
"הפנים היפים של הארץ מתחבאים", כתב אריאל הורוביץ בשירו "רקפות בין הסלעים", שנכתב בהשראת פעילות לוחמי צה"ל במבצע עופרת יצוקה. בשורת התמונות והפנים, נקבצו להם אחים ורעים לנשק, לוחמים עזים ומנוסים, אנשי מעשה שכאשר הגיע תורם להגן על המדינה התייצבו בשורות מלאות והוסיפו את החוליה שלהם לשרשרת דורות הלוחמים של גבעתי.
לפני 70 שנה קמה החטיבה עם המדינה, חטיבת חיל רגלים מעולה בעלת מורשת מפוארת, ממלחמת העצמאות וקרבות נגבה ועד ימינו אנו במלחמת לבנון, עופרת יצוקה וצוק איתן. התמונות מספרות סיפור, פרצופים שונים, דעות שונות ומגוונות, אולם ישנו קו אחד חזק שמחבר ומקשר בין כולנו, בין אלו שהיו לאלו המתגייסים היום ולאלו שיבואו אחרינו, והוא הרצון העז לעשות יותר, התשוקה לתרום למען הכלל, החלום ללחום למען משהו גדול ממני. החלום הזה משותף ומאחד סביבו אותנו - לוחמי גבעתי.
מי שחלם גבעתי / מי שנשם גבעתי / מי שהלך עימנו בדרכים
שב וחוזר גבעתי / שב ואומר גבעתי / עם גבעתי הלאה ממשיכים!
וכך אנו ממשיכים מחזור גיוס ועוד אחד, חוליה ועוד חוליה, ובונים שרשרת פלדה, חומה בצורה בהגנה על גבולות המדינה וביטחונה, וזאת ללא הפסקה, יום יום, שעה שעה.
גבעתי, פסיפס אנושי מרהיב ומורכב. גבעתי זה אתה, אני ואת. בני כפר ומושב, קיבוץ ועיר, דתיים וחילונים, עולים וצברים ותיקים, יהודים ושאינם. גבעתי זה עם ישראל.
גבעתי חטיבה חדה ולוחמנית ופועלת בכל הזירות ובכל החזיתות. במרחבי עזה, בהרי לבנון או ביהודה ושומרון. לכל מקום ולכל משימה, החטיבה תמיד בחזית הכוחות הלוחמים, פועלת בתחבולה ובדבקות עד להשגת המשימה.
אני כותב אליכם, מתגייסי החטיבה, ורוצה שתדעו שאני גאה בכם על עצם הבחירה לעשות יותר. אתם דור העתיד של הסגולה. ביניכם מצויים מפקדי הכיתות והמחלקות של השנתיים הבאות, מפקדי הפלוגות והגדודים של העשור הבא, וביניכם גם נחבאים השם והפנים של מפקד החטיבה הסגולה בעוד 20 שנה - אותו מפקד עתידי שיכתוב גם הוא למתגייסים, ילדיכם, ויברך אותם לרגל הגעתם לגבעתי.
אנחנו מחכים ומצפים לבואכם.
