שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אתם בחרתם - כך יקראו לחללית הישראלית הראשונה
    אחרי שהוצעו אינספור שמות לחללית הישראלית הראשונה, ולאחר שהגולשים נתבקשו לבחור מתוך תשעה שמות את הנבחר, אביב גפן התייצב וגילה כיצד תקרא החללית הישראלית הראשונה שעתידה לצאת לדרך בתחילת 2019 - וגם היה לו הסבר למה לא קוראים לה על שמו

    בשיתוף עמותת SpaceIL

     

    אביב גפן חושף את שמה של החללית הישראלית הראשונה: 

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אחרי שנים של הכנות וציפייה לנוכחות ישראלית על הירח, הכריזה עמותת SpaceIL בחודש יולי האחרון על שיגורה של החללית הישראלית הראשונה על גבי טיל פאלקון 9 של עמותת spaceX של אילון מאסק. תאריך היעד לשיגור נקבע לתחילת 2019 לאחר כמה עיכובים מצד חברת השיגור.


    החללית הישראלית - אז איך קוראים לה? (צילום: אלירן אביטל)
    החללית הישראלית - אז איך קוראים לה?(צילום: אלירן אביטל)
     

     

    כך קוראים לחללית הישראלית הראשונה

    בחודש אוגוסט האחרון העלינו פוסט בפייסבוק של ynet ושל עמותת SpaceIL, במסגרת פעילות גולשים משותפת, בו נתבקשו הגולשים להציע שמות לחללית הישראלית הראשונה שתגיע לירח. שלל שמות הועלו בפוסטים רבים - כל ההצעות סמל לגאווה ישראלית בחלל. אחרי שנאספו כלל השמות, נבחרו מתוכם תשעה שעלו בטופס מיוחד שקרא לגולשים להצביע לשם הנבחר.

     

    כ-24 אלף גולשים הצביעו במהלך מספר שבועות עבור השם הנבחר והבוקר חשף אבי נוסבאום את השם הנבחר במעוד הפייסבוק של SpaceIL, ועכשיו הגיע הזמן לגלות שמעל ל-65% מכלל ההצבעות ניתנו לשם הנבחר בראשית, משאר הקולות כמעט 40 אחוזים הוענקו לשם לבנה, וכ-30% ניתנו לשם סנונית.

     

    בקרוב נגיע לירח

    החללית שהרכבתה בתעשייה האווירית הסתיימה לפני מספר שבועות, עברה תחילה סידרת בדיקות לבחינת שילוב המערכות השונות בחללית (אינטגרציה): החללית נכנסה לסדרת ניסויי סביבה, שכאמור, חלקם כבר הושלמו בהצלחה. החללית עברה סדרת ניסויי הרעדה ובדיקות רעש אקוסטי קיצוני, שמטרתן לדמות את תנאי השיגור ולוודא שהחללית ומערכותיה יפעלו לאחר שחרור החללית מהמשגר, בנוסף נערכה סדרת ניסויים נרחבת הכוללת ניסויים לבדיקת עמידות רגלי הנחיתה של החללית על הירח.

     

    השבוע החללית החלה בניסוי המורכב ביותר שמטרתו לבחון את עמידותה בתנאי הטמפרטורה ותת הלחץ שבחלל. הניסוי המתבצע בתא ואקום תרמי ייעודי, המהווה חלק ממערך התשתית והניסויים המתקדם של התעשייה האווירית. בתא זה החללית תיחשף לתנאי וואקום ולטמפרטורות חום וקור קיצוניים בתחום בין -180˚C ל-70˚C. ניסוי זה ימשך כשבועיים.

     

    במקביל להתקדמות בדיקות מערכות החללית, מתבצעות בדיקות תיקוף ואימות לתפקוד החללית בתרחישים שונים בשלבי המשימה. היות ולא ניתן לבדוק את החללית בתרחישים האמיתיים, הבדיקות מתבצעות בחלקן, על סימולטור שפותח ע"י SpaceIL המדמה את התנהגות החללית ומערכותיה ובחלקן, על החללית עצמה.

     

    לאחרונה הודיעו SpaceIL וסוכנות החלל הישראלית על שיתוף פעולה עם נאס"א שיאפשר לשפר את יכולת המעקב והתקשורת עם החללית לקראת הנחיתה על הירח, במהלכה ולאחריה. יותקן רפלקטור לייזר על החללית, שיאפשר לנאס"א לאתר את מיקום החללית על הירח. כמו כן, תשתף SpaceIL את נאס"א בנתונים שיתקבלו מהניסוי המדעי למדידת השדה המגנטי באתר הנחיתה.

     

    "ההתקדמות המוצלחת בתוכנית הניסויים והבדיקות מעידה על עבודה מקצועית של צוותי SpaceIL והתעשייה האווירית", אמר מנכ"ל SpaceIL, ד"ר עידו ענתבי. "נותרה עדיין עבודה רבה עד לסיום המוכנות לשיגור, אותה נשלים ע"פ התוכנית. חלון השיגור החדש יאפשר לנו לבצע בדיקות נוספות ולהעלות את רמת המוכנות לנו למשימה. חתימת ההסכם עם נאס"א מעידה על ההכרה של ראש נאס"א בחשיבות הפרויקט, בחדשנותו ובפוטנציאל העתידי הגלום בו."

    החללית הישראלית (צילום: אלירן אביטל)
    החללית הישראלית(צילום: אלירן אביטל)
     

    "ההתקדמות המשמעותית שבוצעה והשלמת בנייתה הקרבה של החללית הראשונה לירח עבור SpaceIL, הינה הישג טכנולוגי בלתי רגיל המהווה תעודת כבוד לכל העוסקים במלאכה וליכולות הטכנולוגיות המדהימות שניתן להגיע אליהן בזכות התעוזה, החדשנות והרצון האינסופי להגשמת חלומות", הוסיף סמנכ"ל התעשייה האווירית, מנהל חטיבת טילים וחלל, בועז לוי". אנו גאים לקחת חלק במשימה לאומית זו שמסעירה את דמיונם של מאות אלפי תלמידים ברחבי ישראל ומעודדת את בנותינו ובנינו לחלום ולהעז. זהו צעד משמעותי בבניית יכולות החלל האזרחי בישראל, תחום המהווה קטר טכנולוגי וכלכלי בעולם כולו".

     

    התעשייה האווירית, שהינה בית החלל של ישראל, הנה שותפה מלאה לפרויקט מיומו הראשון. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד.

     

    SpaceIL שואפת להניע "אפקט אפולו" בישראל: לעודד את הדור הבא של ילדי ישראל לבחור במקצועות המדע, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה (STEM); לגרום להם לחשוב אחרת על התחומים האלה; לייצר תחושות של יכולת, ולמעשה, לאפשר להם לחלום חלומות גדולים גם במדינה הקטנה שלנו. העמותה שואפת לשנות את השיח בישראל ולעודד בנות ובנים לראות במדע, בהנדסה, בטכנולוגיה ובמתמטיקה אפשרויות מלהיבות לעתידם.

     

    בשיתוף עמותת SpaceIL

     

     

     

     


    פורסם לראשונה 12/12/2018 17:29

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלירן אביטל
    החללית הישראלית הראשונה - ייקרא שמה בישראל..
    צילום: אלירן אביטל
    מומלצים