המשבר במערכת הבריאות: הכללית לא תעביר 200 מיליון שקל לבתי החולים
בעקבות הקיצוץ בתקציב משרד הבריאות, הודיעה הקופה שהסכום לא יעבור מחר כפי שתוכנן. המשמעות: טלטלה תקציבית שתאיים על יציבות בתי חולים, בעיקר הקטנים. גורמים בקופה: "בינתיים זה לא יפגע במטופלים"
ארכיון(צילום: רועי עידן)
עוד שלב בקריסת מערכת הבריאות : על רקע ההחלטה לבצע קיצוץ רוחבי בתקציב כל משרדי הממשלה, ובהם משרד הבריאות, הודיעה היום (ד') הנהלת "כללית שירותי בריאות" למנהלי בתי החולים כי לא תוכל להעביר להם 200 מיליון שקל עבור רכש ושירותים בספטמבר. התשלום אמור היה לעבור מחר.
ההודעה של קופת החולים הגדולה בישראל הגיעה בעקבות ההחלטה של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שלא לחתום על הסכמי הייצוב עם האוצר בעקבות הקיצוץ הרוחבי הצפוי לאחר החתימה על ההסכם עם השוטרים, הסוהרים והגמלאים.
במסגרת הסכם הייצוב אמור היה האוצר להעביר שלושה מיליארד שקל ל"כללית שירותי בריאות". בחודשים האחרונים התקיים משא ומתן בין הצדדים ובאחרונה התקבלו הסכמות על החתימה. אולם במשרד הבריאות החליטו שלא לחתום על ההסכם מאחר שהתקבלה החלטה לקצץ בתקציב המשרד. נכון לסוף השנה שעברה, הגירעון של כללית עמד על כמעט 1.3 מיליארד שקל.
ההחלטה של הנהלת קופת החולים דרמטית שכן חלק מבתי החולים – בעיקר הקטנים שבהם – צפויים לספוג טלטלה שתאיים על היציבות הכלכלית שלהם. גורמים בקופה מעריכים שהדבר לא אמור לפגוע באופן ישיר בשלב הזה במטופלים, שכן בשלב זה בכללית ימשיכו לשלוח אותם גם לבתי החולים הממשלתיים ולבתי החולים הנוספים.
בשבוע שעבר שלח מנכ"ל משרד הבריאות מכתב למנהלי בתי החולים וקופות החולים ופירט את מחיר הקיצוץ הצפוי: "אנו נצמצם בשנת 2019 באופן משמעותי את התוכניות הלאומיות במערך האשפוז, בהן התוכנית לשיפור הטיפול בפגים ותוכנית המיונים ותכנית הזיהומים. אנחנו מודעים לכך כי תוכניות אלה הביאו להישגים אדירים ושיפרו באופן ניכר את הטיפול בחולים.
"הקיצוץ במשרד הבריאות צפוי לגרום גם לביטול הסיוע הכלכלי לבתי החולים שערי צדק בירושלים ואסותא אשדוד, והוא מונע את החתימה על הסכמי הייצוב עם קופות החולים והתמיכות הצפויות לבתי החולים וקופות החולים".
גם יושב ראש ההסתדרות הרפואית, פרופ' חגי ציון, התריע מפני קריסת המערכת: "אנו מצויים בתקופה שבה מערכת הבריאות סובלת מהרעבה כספית, משוועת לתקציבים ומשאבים, תלויה פעמים רבות בפילנתרופיה ונדבות, מתמודדת עם דו"חות אשר חושפים אותה במערומיה ובחוסר תפקוד ממשי. את זאת יודע כל אדם, מראשי המדינה ועד הזקנה שאם יש לה מזל היא עדיין במסדרון ולא שוכבת בחדר האוכל. הדעת אינה סובלת שבמצב שכזה, במקום למצוא דרכים לשפר ולהציל את המערכת, בוחרת ממשלת ישראל להחמיר את הפגיעה ולפגוע עוד יותר בשירותי הבריאות של תושביה".
גם בארגוני החולים זועמים. יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב: "לקראת החורף שבפתח נדרשת מערכת הבריאות לתוספת תקציב כדי לקצר את זמני ההמתנה הצפויים, לפתור את מצוקת הצפיפות ותפוסת היתר במחלקות הפנימיות בבתי החולים ברחבי הארץ ולהמשיך את המאבק בצמצום הזיהומים שמביאים למוות של אלפי חולים. בשורה התחתונה, קיצוץ בתקציב הבריאות בעת הזו משמעו פגיעה בפועל בחיי החולים ואסור לאפשר לזה לקרות".
מנגד, סגן הממונה על התקציבים באוצר, אלון מסר, שלח מכתב למנהלי בתי החולים וקופות החולים וטען שאין הכרח לקצץ בתוכנית שיפור חדרי המיון, בתוכניות למניעת זיהומים ובסכמי הייצוב: "יש לציין כי ההתאמות אשר אושרו בתקציב השוטף של משרד הבריאות הינו בסף 39 מיליון שקל ומבוססות על תקציבי ההפעלה והמנהלות של משרד הבריאות. אבקש להבהיר כי האוצר לא יאפשר פגיעה במערכת הבריאות הציבורית על ידי צמצום תמיכות לבתי החולים, קופות החולים והתוכניות הלאומיות באמצעות הסתה של הפחתת תקציב המיועדת ממטה משרד הבריאות".
לפנייה לכתב/ת 
ארכיון
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים
