בין כוכבי לאדרי: מה בדיוק עושה הוועדה למינוי בכירים?

יו"ר הוועדה למינוי בכירים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג (צילום: דניאל אליסטר)

הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה עלתה בשבועות האחרונים לא פעם לכותרות. זה התחיל כששניים מחברי הוועדה פרשו מתפקידם על רקע עתירות לבג“ץ שנגעו לקרבתם היתרה לראש הממשלה, והגיע לשיא בשבוע שעבר, כשהוועדה הורתה לניצב משה (צ‘יקו) אדרי, המועמד לתפקיד מפכ“ל המשטרה, לעבור בדיקת פוליגרף כתנאי להמלצתה עליו.

דיון שנערך בשבוע שעבר במכון הישראלי לדמוקרטיה עסק בסמכויות ובדרך הפעולה של הוועדה שאמורה להכשיר מינויים בכירים בשירות הציבורי. "אנחנו מכנסים את הדיון כיוון שלאחרונה עלו סוגיות וביקורות על עבודת הוועדה“, הסביר בפתח הדיון איש המכון, ד"ר אסף שפירא. ”מחד, יש האומרים שאין צורך בוועדה כזו כיוון שהיא עלולה להרתיע מועמדים ראויים שלא רוצים לעבור את תהליך הבדיקה שלה, ומנגד יש ביקורת בנוגע לכלים המוגבלים שיש בידיה".

מפכ"ל המשטרה הנבחר, משה (צ'יקו) אדרי(צילום: יריב כץ)

איריס שטרק ויעקב נגל. פרשו מהוועדה בשל עתירה לבג"ץ(צילום: יאיר שגיא, מוטי קמחי)

הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה הוקמה לפני כ-20 שנה, כחלק מלקחי פרשת בר-און חברון, ותפקידה המוגדר הוא "להבטיח את טוהר המידות במינויים הבכירים ולבחון שמא דבקו פגם או דופי כלשהם במינויים המוצעים“. אלא שמדובר בהגדרת תפקיד כה רחבה וחמקמקה, שעוררה במהלך השנים מחלוקות רבות. כך למשל נשאלת השאלה מהו אותו ”טוהר מידות“ ואילו סמכויות יכולה הוועדה להפעיל כדי להבטיח אותו. בהקשר זה עלתה השאלה האם שליחתו של ניצב אדרי לבדיקת פוליגרף היא בגדר סמכויות הוועדה, או שמא היה עליה להסתפק בחוות דעתו של היועמ“ש אביחי מנדלבליט שאישר את המינוי.

השופט העליון בדימוס יעקב טירקל, שעמד בראש הוועדה עד שהוחלף ביו“ר הנוכחי שלה, השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, סבור שהוועדה פעלה במסגרת סמכותה. "במסגרת מרחב הפעולה של הוועדה, כפי שאושר לה על ידי הממשלה, היא יכולה גם לדרוש מהמועמד לבצע בדיקת פוליגרף“, אמר בדיון. לעומתו סבר סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' ידידיה שטרן, כי ”הבקשה לבצע בדיקת פוליגרף למפכ"ל המיועד אינה ראויה משום שמדובר בכלי בעייתי“. בדבריו התייחס לכך שבדיקות פוליגרף אינן קבילות במשפט הפלילי.

דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. "רכב שיש בו גז וברקס"(צילום: אוהד צויגנברג)

טירקל הוסיף כי כשעמד בראש הוועדה סבר שיש לאפשר לה מרחב פעולה גדול, גם בכל הקשור לפרשנות המושג ”טוהר מידות“ וגם בכל הקשור לפרוצדורות שהוועדה יכולה לנקוט. לדבריו הוא המליץ לעגן את פעילות הוועדה ואת הרחבת סמכויותיה בחקיקה ראשית ואף פעל לשם כך. "בתזכיר שהכנתי“, סיפר, ”הצעתי גם לעגן לוחות זמנים קשיחים לקבלת הערות מהציבור, ולהרחיב את סמכות הוועדה בכל הקשור לטוהר המידות, כך שתוקנה לה סמכות מפורשת להיכנס לשאלת ההתאמה של מועמד לתפקיד. למשל, שלא ניתן יהיה לאשר מינוי של מפקד בסיס מטכ"ל לרמטכ“ל".

יו"ר הווועדה לשעבר, יעקב טירקל. מרחב פעולה גדול(צילום: מרק ישראל סלם)

בניגוד לטירקל, ראש המחלקה המשפטית בפורום הימין ”קהלת“, ד“ר אביעד בקשי, סבור שאין מקום להרחיב את סמכויות הוועדה. “הוועדה היא דבר נכון“, אמר, ”אבל ההצעות להרחיב את סמכויותיה הן טעות. כשמדובר בשאלה אם המינוי מתאים ונכון לגופו, ניתן לסמוך על הממשלה. הדרג המדיני צריך שיהיה לו החופש להפעיל גם שיקולים פוליטיים ולשאת באחריות על כך“.

"הוועדה תורמת לאמון הציבור"

עו"ד דינה זילבר, בהופעה פומבית ראשונה מאז ההתנגשות עם שרת המשפטים איילת שקד, התייחסה בדיון לעצם נחיצותה של הוועדה. "ניתן לדמות את המערכת הממשלתית לרכב שיש בו גז וברקס, ולא ניתן להפעילו ללא שני המרכיבים", אמרה עו"ד זילבר. "טוב שתהיה לדרג הפוליטי גם את האמירה של הדרג המקצועי. חברי הוועדה לא צריכים להיות בהכרח פרופסורים, אך חשוב שיהיו אנשים בעלי רקע מתאים. הוועדה תורמת מאוד לעבודת הממשלה ולאמון הציבור בבעלי התפקידים הבכירים ביותר במדינה, וטוב שעומד בראשה שופט עליון“.

זילבר ציינה כי "הנרטיב מייצר לפעמים עימות וירטואלי מול מנגנון פקידותי, שעובד ותופס את עצמו כמשרת גם את הציבור וגם את הדרג המדיני, כשלמעשה אין הנגדה בין השניים. הרי לממשלה אין כל אינטרס לפעול נגד החוק. אמירה כאילו הוועדה פוגעת במשילות אינה נכונה".

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, תמך בדברים והוסיף כי "הוועדה הזו, כמו אחרות, מגינה על הפוליטיקאים. צריך לזכור שבמקרה של הוועדה הנוכחית, היא לא בוחרת עבור השר את המועמד, ורק אם יש בעיה היא אומרת לו לבחור במישהו אחר, שגם אותו השר בוחר“, אמר פלסנר.

"הדוגמה המוחשית הטובה ביותר לחשיבות ועדות המינויים היא הניסיון למנות את עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה“, אמרה בדיון עו"ד אביה אלף, בכירה לשעבר בפרקליטות. ”אנחנו נמצאים היום במגמה שבה מינויים פוליטיים הם דבר לגיטימי. אפשר למנוע מינויים לא טובים ופוליטיים במובן הלא טוב של המילה ולמנוע עתירות לבתי משפט, אם תהיה ועדה חזקה המבצעת את עבודת הנאמנה".

נציב שירות המדינה לשעבר, עו"ד משה דיין, הביע דעתו כי ”הוועדה המייעצת למינוי בכירים היא מחויבת המציאות, אך יש לוודא שלא תהיה ועדה להלבנת מינויים“. לדבריו ”אירע פעמים רבות שהוועדות התריעו, והשר פשוט הוריד את המועמד ואף אחד לא שמע על זה - וטוב שכך. כנציב שירות מדינה נאבקתי בשוחות כדי למנוע מינויים לא ראויים, למשל של מנכ"לים למשרדי הממשלה. נאבקתי גם כדי שיהיו תנאי סף מינימליים לתפקידים בכירים בשירות המדינה. לכן הוועדה הזו, כמו ועדות דומות לה, חיונית גם בהיבט של בחינת איכות המינוי. הרי אם יביאו מג"ד כמועמד לרמטכ"ל חשוב שיהיה גוף שיתריע על כך".