שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אירלנד: צעד נוסף בדרך להחרמת תוצרת ההתנחלויות
    הסנאט העביר ברוב גדול את הצעת החוק שאוסרת על קשרי מסחר עם יהודה ושומרון ורמת הגולן. עם זאת, לאישור סופי של החוק שסותר את חוקי האיחוד האירופי, דרושים הליכים נוספים. השר ארדן: "ההצעה היא חרפה לאירלנד ונגועה באנטישמיות"

    סימה ואקנין בראיון באולפן ynet על הקשר בין ה-BDS לארגוני הטרור (צילום: חגי דקל)
    הצלחה ל-BDS באירלנד. ארכיון(צילום: חגי דקל)

    הסנאט האירי הצביע אמש (יום רביעי) על הצעת חוק שמטרתה להחרים תוצרת ישראלית שמגיעה מאזור יהודה ושומרון ורמת גולן. ההצבעה הסתיימה בתוצאה 30:13 לטובת אישור החוק, ובכך הושלם צעד נוסף בתהליך החקיקה המקומי.

     

    על פי ההצעה, כל ייבוא שיגיע מ"התיישבויות לא חוקיות" עלול להביא לקנסות כספיים ואף לכליאה. על מנת לאשר את החוק דרושות הצבעות נוספות בסנאט ובבית התחתון, ולאחר מכן אישור של הנשיא האירי.

     

    בחודש פברואר האחרון, העלתה הסנאטורית האירית פרנצ'ס בלאק, ממפלגת שין פיין, את הצעת החוק האוסרת על כל קשר מסחרי בין אזרחים איריים למוצרים או שירותים שמגיעים ממזרח ירושלים, שטח C של יהודה ושומרון ורמת הגולן. ההצעה אף כוללת קנס ו/או מאסר על קיום קשר מסחרי שכזה – עד חמש שנים בבית הכלא ותשלום של עד 250 אלף אירו. בחודש יולי עברה ההצעה ברוב של 25 תומכים מול 20 מתנגדים.

    גלעד ארדן מתארח באולפן ynet (צילום: אבי מועלם)
    השר גלעד ארדן(צילום: אבי מועלם)
      

    הסנאטורית בלאק הובילה באחרונה קמפיין בשיתוף עם ארגון החרם הפלסטיני אל-חאק, היושב ברמאללה ובעל זיקה עמוקה לארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין". זאת יחד עם תמיכתם של ארגוני BDS במדינה וארגוני צדקה מקומיים תומכי חרמות על ישראל.

     

    בלאק כינתה את ההתנחלויות בישראל "פשעי מלחמה" והשוותה את יוזמתה לפעולותיה של אירלנד נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. "אירלנד צריכה להגן על הצדק וזכויות האדם בדרך קבע", אמרה. בלאק זכתה לתמיכתן של כל המפלגות מלבד מפלגת הימין-מרכז "פינה גייל", הגדולה ביותר במדינה.

    פרנצ'ס בלאק ()
    פרנצ'ס בלאק
     
    נשיא אירלנד היגיניס נפגש עם עומר ברגותי, מייסד תנועת ה-BDS (צילום: BDS) (צילום: BDS)
    נשיא אירלנד היגיניס נפגש עם עומר ברגותי, מייסד תנועת ה-BDS(צילום: BDS)

    החוק השנוי במחלקות עורר קשיים בממשלה האירית שלא תמכה בחוק מכיוון שעל פי האיחוד האירופי אין למדינה סמכות לקבוע באופן עצמאי עם מי היא מקיימת קשרי מסחר. בנוסף, להחלטה כזאת עלולות להיות משמעויות קשות מבחינת אירלנד בשל העובדה שחברות אמריקניות רבות פועלות במדינה והדבר עלול ליצור בעיה בשל החקיקה כנגד ה-BDS, שעברה ב-26 מדינות בארצות הברית.

     

    באירלנד פועלים כמה ארגוני חרם בולטים, בעלי רטוריקה אנטישמית ועם קשרים מדאיגים לארגוני טרור פלסטינים. לדוגמא, ארגון החרם IPSC מוביל פעילות חרם אקדמית וכלכלית כנגד ישראל והיה מעורב בביטול אירועים ישראלים במדינה.

     

    לאחר אישור ההצעה, אמר השר לביטחון פנים ונושאים אסטרטגיים גלעד ארדן כי "היא חרפה לאירלנד ונגועה באנטישמיות. הסנאט האירי נתן רוח גבית לארגוני חרם בזויים המקיימים קשרים עם ארגוני טרור ומשתמשים בציניות בביטוי 'זכויות אדם' למטרות של הפצת שנאה והעמקת הסכסוך". השר ארדן הוא כי "אם החוק יעבור אנו נפעל כדי לחשוף את כל המניעים והדוחפים שלו, וכן נפעל בכדי למנוע חוקית את יישומו בהתאם לחוקי הסחר הבינלאומיים ובהתאם לחקיקה האמריקנית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים