שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    עשה לך רב cool

    ישעיה רוטשטיין לא דומה לשום רב שאתם מכירים. בן לאבא יהודי אשכנזי ואמא נוצריה שחורה, הוא גדל באווירה חרדית, ברח ממנה ובסוף מצא את עצמו חזרה בדת, אבל ממקום אחר לגמרי. הוא שר, מנגן, ומחבר

    על רב אורתודוכסי מודרני שמעתם? על רב שמזמין אתכם לסופ"ש עם הלהקה שלו כבר שמעתם? ולהופעה שלו בחנוכה? אז כנראה שעדיין לא שמעתם על הרב ישעיה רוטשטיין.

     

    הרב רוטשטיין הוא רב שעשה פעם הכל כדי לא להגיע למעמד הזה. הוא התרחק מהדת רק כדי לחזור אליה ובגדול. הוא ראה את האתגרים שבה, נלחם מולם ולמד כיצד לעשות את זה אחרת. הוא עיצב דרך חדשה של פתיחות וסובלנות שמקבלת כל אחת ואחד ומאפשרת לה ולו, בתנאים שלהם, בדרך ובקצב להתחבר לערכי היהדות הבסיסיים.

     

    הוא נולד וגדל במונסי ניו יורק, אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בניו יורק. "זה איזור מאוד אורתודוכסי ואשכנזי", הוא מספר לנו בהבנה. הוא גדל שם כאשכנזי ואורתודוכסי, אבל לא היה כמו כולם. למרות שלא נראה שונה כל כך, בכל פעם שעבר ברחוב עם אימו, הוא הרגיש שמסתכלים עליו קצת אחרת. "פתאום ראיתי מבטים. התלחשויות. ככה בכלל הבנתי לאט לאט שמשהו בנו הוא אחר“.

     

    הוריו של רוטשטיין גדלו בשנות החמישים בעיירה הראשונה בשיקגו שהייתה משולבת עם יהודים ושחורים. אביו היה יהודי אשכנזי ואמו נוצריה שחורה.

    הם התאהבו ואמו התגיירה. "אבא תמיד אמר שיש לה נשמה יהודית“, הוא מספר. "כל אחד מהאחים נראה קצת אחרת. אבל אני חושב שלצד השוני, הצלחנו לראות פתיחות, סובלנות ולפתח אותן בעצמנו. להבין הבנה עמוקה של להיות האחר. של להתחבר מהמקום ששווה בינינו לבין אחרים. המשפחה שלי תמיד הייתה מאוד פתוחה“.

    בעיר החרדית, רוטשטיין הובל דרך המסלול הקבוע, אבל זה, הוא מודה, לא היהבשבילו. "התחלתי למרוד בדת כבר בגיל 10, הייתי כעוס מאוד. הרגשתי שהמבוגרים מסביבנו לא באמת התעניינו מי אנחנו והכריחו אותנו ללכת לחיות בדרך מאוד מסוימת. אני מאמין שאם אתה לא מתחבר באופן מלא, אתה מרגיש מאוים, כל הזמן מרגיש לא בסדר, לא מספיק, ולא מוצא מנוח. התחלנו להתחמק משיעורים, ממחויבויות הכי בסיסיות. מרדנו הכי רחוק שיש. אפילו לא שמרנו שבת בלי שידעו“.

     

    - ()
    רוטשטיין. "רציתי למצוא דרך חדשה"

     

    הוא מתאר איך איבד חברים בגלל זה. ילדי ישיבה שנפלו לסמים, פשע. "לצערי זה קרה לא מעט. אצלי בבית, בגלל הגיוון והפתיחות זה לא היה ככה, ואני שמח להגיד שבבית שלי יכלו גם הרבה מהחברים להגיע מבלי שישפטו אותם“.

     

    בגיל 18 הוא נסע לישיבה בישראל, אבל יותר ממה שהוא התחבר ללימודים, הוא התחבר לישראל. "אהבתי את הארץ מאוד. למדתי את השפה, את התרבות. גיליתי דרכים חדשות".

     

    הוא חזר לארה"ב ובמקביל לעבודה החדשה שלו ב'תגלית', החל ללמודעבודה סוציאלית ולעבוד בהוראה. אבל בנוסף הא גם החליט לקבל הסמכה כרבי. "לא התכוונתי להיות רבי אבל גדלתי ליד הרבה אנשים שחשבו שאין להם בית, שהדת לא מדברת אליהם ועברתי מסלול ארוך ולא פשוט כדי להבין שהמצב לא צריך להיות כזה. יש דרך, יש פתח שאפשר לעבור דרכו ולמצוא את מקומך בדבר הזה. רציתי למצוא דרך חדשה“.

     

    זה מה שהוא עשה. "שנים ארוכות מדי לא היה לי אמון בתורה ובמסורת. ראיתי רק מודל אחד של רבנים. החברים שלי ואני רצינו משהו אחר. התחלתי להזמין אנשים אלי לשישי. שרנו ושתינו והתחלנו לארגן חבורות לקריאה בתורה כאקט של חיבור ושיחה. מה שהיכה בי יותר מכל", מוסיף, "זה שגדלתי עם אסוציאוציות שליליות כל כך, לכן התחלתי ללמוד את זה בדרך שונה. הבנתי אחרי יותר מדי שנים שיש כל כך הרבה יופי בדת והיה לי ברור שאם אנשים יראו את זה כמוני, הם לא ילכו נגד הדת. יכולות להיות כל כך הרבה דרכים ללמוד דת, לאמץ אותה לחייך“.

     

    עם המאסטר שלו בעבודה סוציאלית החל לעסוק בחינוך הדור הצעיר במסדרת עבודתו בחזון, שמספקת חינוך יהודי פתוח. "אנחנו באמת מממשים את החזון היהודי שלנו במציאות של ימינו ומאפשרים לכל אחת ואחד לקחת חלק לא משנה כמה ידע מוקדם יש להם על דת. יש כל מיני אפשרויות של תפילה, של שיח ושל פעילויות".

    הוא מגדיר עצמו כאורתודוכס מודרני, אבל גם הוא מתעקש שבמאה ה-21 השמות האלו והתבניות אליהן אנחנו מנסים להכניס את עצמנו ואחרים, רק משבשים את המהות האמיתית ומפרידות בינינו. "אנחנו לא מגדירים את הזרם הדתי. זה יכול להיות כל סוג של יהודים, אנחנו מקפידים לא להגדיר. אני מחשיב את עצמי אורתודוכסי, שם אני הכי מרגיש נוח, אבל הגבולות האלו מטושטשים ובסוף הם שונים מאוד ממה שהם היו. אני חושב שהיום אנחנו חיים בדור שאנשים בו מפחדים ממוסדות ישנים ארכאיים. יש הרבה מאוד יצירתיות אישית. רצון לאינדיבידואליות שאנשים מפחדים שלא יוכל לבוא לידי ביטוי בסביבה דתית. עלינו לעצב פלטפורמה לדור שרוצה שכל אחד בו עם האינדיבידואליות שבו יתקבל. צריך לפגוש אנשים איפה שהם נמצאים. צריך למצוא את דרך הזהב. אני מנסה לשמר את היהדות והאינדיבידואליות של כולם. לתת מענה לכל דור עם הכלים והמסלולים שהוא צריך כדי לשמר את זה. אני כילד לא קיבלתי את זה ורבים הרגישו כמוני שלא היה להם קול בקהילה“.

     

    הרב רוטשטיין פעיל בקרן Roi, רשת בינלאומית של צעירים אקטיביסטים, יזמים ומובילי שינוי מהעולם היהודי. חברי הקהילה מגיעים מעשרות מדינות ברחבי העולם ופזורים בתפקידי מפתח במגוון תחומים וביניהם פוליטיקה, שינוי חברתי, כלכלה, תרבות, היי טק, תקשורת ואמנות. הקהילה היא חלק מקרן שוסטרמן, ארגון גלובלי שפועל להעצמת צעירים המניעים שינוי בזירה הבינלאומית ובעולם היהודי. "שוסטרמן זו קהילה מדהימה, מביאים אנשים ביחד. הם מרימים את הרוח ועוזרים לך להאמין בעצמך. להבין אילו כוחות מנהיגות טמונים בך. מובילים אותך להיות מנהיג קהילתי במסגרת הלחצים של המציאות ודרך היכולות שלך. אלו אנשים ממדינות שונות שעושים כל כך הרבה דברים במקביל וזה מדהים מה שהם יכולים לעשות. הייתי בכנס של הארגון ביחד עם ארבעה רבנים אחרים מהעולם. ניגנתי בגיטרה, דיברנו בעברית. מרקעים שונים, דרך חיים אחרת, אבל התחברנו דרך האלמנטים שכולנו אוהבים. אנחנו מאמינים שצריך לייצר ספייס רחב יותר לאמונה ולפתיחות. כיהודי שחור", הוא מוסיף, "אני נפגש עם יהודים כמוני בקמפוסים. אנ רואה את הבעיות. היום אתה לא יכול להיות גם שחור וגם ציוני. גם תומכת ישראל וגם פמיניסטית. יש אי הבנה וחוסר פתיחות".

     

    אל הסטודנטים והצעירים בקהילה המקומית והבינלאומית הוא מגיע דרך המוזיקה שלו. "הלהקה שלי 'זייה' מופיעה בכל הסגנונות בכל העולם וזו דרך נהדרת להתחבר“.

     

    השבוע , לכבוד חנוכה, הוא והלהקה יעלו פעמיים על בימות ניו יורק לעשות כמה ניסים ונפלאות. המופע הראשון ייערך ביום שלישי, 4 בנובמבר בהיי ליין בולרום. ובנר השמיני של חנוכה, מופע מיוחד עם הראפר ארי לאסר ותלמידיו הבוגרים של ישעיה שיגיעו לשיר את השירים שכתב עבורם.

     

    לפרטים: facebook.com/ZayahBand/

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים