שתף קטע נבחר

ביטול פיטורים שלא כדין

בית הדין לעבודה ביטל פיטורים של מנכ"ל מאחר שלדבריו הם לא היו כדין: "עובד אינו חפץ, ואינו קניינו של מעביד"

באחרונה ניתן בביה"ד הארצי לעבודה פסק-דין תקדימי לעניין פיטורין שלא כדין. מדובר בפיטורי מנכ"ל חברה בע"מ שהיתה בשליטת המועצה המקומית כפר מדנא, כאשר יו"ר המועצה המקומית משמש גם כיו"ר דירקטוריון החברה.

בסמוך למועד הפיטורין נבחר ראש מועצה חדש, שגם נכנס לתפקיד יו"ר הדירקטוריון. בעקבות כך גם הוחלפו תשעה מהדירקטורים, וזומנה ישיבה שלא מן המניין לדון בפיטורי המנכ"ל, כאשר רק אחד מחברי הדירקטוריון התנגד לפיטורין בגלל העדר סיבות מספיקות.

בסופו של דבר נמסר למנכ"ל מכתב פיטורין, מאחר שבהסכם העבודה שלו נקבע כי ניתן לסיים את עבודתו "מכל סיבה המצדיקה הפסקת עבודתו".

בית הדין הארצי קבע כי מבחינה דיונית, על פי פקודת החברות ותקנון החברה, פיטורי המנכ"ל היו צריכים להיות נידונים באסיפה כללית, ודי בכך שלא כך פוטר, על מנת לפסוק כי פיטוריו אינם תופסים.

בנוסף לכך, גם מבחינה מהותית הפיטורין פסולים. ביה"ד קבע בלשון חד משמעית כי "עובד אינו חפץ שניתן להעבירו ממקום למקום, שניתן יום אחד להכניסו למקום עבודה, למחרת להוציאו משם", וכן "עובד אינו חפץ, ואינו קניינו של מעביד".

ביה"ד הוסיף וקבע הלכה חשובה, כי "גם לעובד זכות מעין קניינית על מקום העבודה. זו אינה זכות שמעביד יכול לנהוג בה ככל העולה על רוחו בשרירות". לבסוף קבע בית הדין כי "פיטורין ללא נימוק ענייני רלבנטי מוכח על ידי המעביד הם פיטורין לא חוקיים, פיטורין שלא כדין".

 

"בעלי המפעל אינו בעלי העובדים"

 

עוד נאמר בבית הדין כי "בעליו של מפעל הוא בעל הקניין בו. כבעל קניין יש לו הכוח להיפטר מקניינו ולהעבירו לאחר, ואין לאיש זכות למנוע זאת ממנו. בעליו של מפעל אינו בעליו של העובדים במפעל. לא העובדים ולא כוח העבודה שלהם הם קניינו של המעביד. העבדות - שראתה בעובד קניינו של המעביד - פסה מן העולם ואינה חוקית עוד. לכל היותר ניתן לראות בכוח העבודה של העובד קניינו של העובד אותו הוא משכיר למעביד".

ביה"ד קבע כי יו"ר הדירקטוריון רצה בפיטורין מנימוקים פוליטיים, מאחר שרצה אנשים המקורבים אליו בתפקידים בכירים, כי זוהי הנורמה, ולדעתו זוהי זכותו המלאה. אך מכיוון שביה"ד מצא שלא היה נימוק לגיטימי לפיטורין, אין גם מקום לבדוק את סבירות שיקולי המעביד.

ביה"ד הוסיף וקבע כי גם גוף פרטי אינו יכול לעשות בעובד כראות עיניו בלי סיבה, דהיינו היום להעסיקו ולמחרת לפטרו. מדובר אומנם בגוף פרטי, אולם זהו גוף דו מהותי שמטרתו שירות הציבור בלבד, ולכן חלות עליו חובות מהמשפט הציבורי באמצעות עקרון תום הלב.

ביה"ד קבע כי הסעד במקרה כה קיצוני של פיטורין שלא כדין, יהיה אכיפת יחסי עובד-מעביד, וזאת גם מבחינת "חינוך ציבור המעבידים". כאשר ביה"ד מגיע למסקנה שהפיטורין לא היו כדין, קיימות בפניו שתי אופציות: תשלום לתקופה סבירה ללא החזרה פיזית להלכה כאמור ("אי החזרה"), אך לכך יש לשים סייגים, ש"אם לא כן לא יהססו מעבידים מלפטר עובדים".

ע"ע 373/99 חב' כלכלית פיתוח כפר מנדא נגד עבד אלחמיד ג'אבן

 

עו"ד אלון לוין הוא מנהל המחלקה המשפטית ייעוץ לפרט בהסתדרות העובדים החדשה. רונן ליפשיץ הוא עורך דין בהסתדרות העובדים החדשה.

 

להסתדרות העובדים הכללית החדשה: 50-53-50-800-1

 

 

 

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים