מטמון זהב מלפני כ-900 שנה התגלה בקיסריה
חוקרי רשות העתיקות מעריכים כי המטמון, שהתגלה בבאר מים בגן הלאומי קיסריה, הוחבא על ידי בני משפחה אמידה בזמן שהצלבנים כבשו את העיר בשנת 1101
מטמון נדיר, הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף בגן הלאומי קיסריה. מטמון הזהב הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן, והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית לפני כ-900 שנה. המטמון התגלה במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול שמתבצע באתר, בהשקעה של 150 מיליון שקלים מקרן אדמונד דה רוטשילד, ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים .
מנהלי החפירה, ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מרשות העתיקות, פירטו על התגלית הנדירה: "מטבע שנמצא במטמון ומתוארך לסוף המאה ה-11, מאפשר לקשור את החבאתו עם אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה באותה תקופה - הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1101. לפי העדויות, באירוע זה נטבחו רוב תושבי קיסריה בידי צבאו של בולדווין הראשון, מלכה של ממלכת ירושלים הצלבנית. יש להניח שבעל הבית שהחביא את המטמון שנחשף, כמו גם בני משפחתו, נספו בטבח או נמכרו לעבדות, ולכן לא זכו לשוב ולאסוף את רכושם".
ממצא חשוב זה מתווסף לשני מטמונים בני אותה התקופה שנמצאו קרוב למקום גילויו של המטמון הנוכחי - האחד, של תכשיטי זהב וכסף, נמצא בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והשני של כלי ברונזה - בשנות ה-90. כיום מוצגים המטמונים האלה במוזאון ישראל בירושלים.
במרכז פעילות החפירה והשימור הרב שנתי של פרויקט קיסריה עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של העיר מלפני כ-2,030 שנה - המתחם המקודש שבנה הורדוס, כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא. תגלית המטמון החדשה בבאר שייכת למתחם זה, והייתה חלק מבית משכונות פאטימיות ועבאסיות אשר נבנו 1,000 שנה מאוחר לתקופתו של הורדוס, בחזית המערבית של במת המקדש שבנה. שכונות אלה השתרעו גם על חלקים של המעגן הפנימי של נמל קיסריה, אשר יובש באותו שלב.
ד"ר רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, אמר כי "המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי מטבעות - 18 דינרים פאטימים המוכרים מחפירות קיסריה ומחפירות נוספות והיו הכסף המקובל של אותה תקופה, ולצידם קבוצה קטנה ונדירה ביותר של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון. חמישה מהמטבעות יוצרו בצורה קעורה, והם שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקאס. מדובר במטבעות זהב שלא ידוע שהיו חלק ממחזור הכספים בארץ, והדבר עשוי להצביע על קשרי מסחר בין קיסריה וקונסטנטינופול באותה התקופה. מעניין לדעת שכל מטבע זהב כזה, שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט, ולכן נראה שמי שהחזיק במטמון היתה משפחה אמידה".
מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, הוסיף כי: "המטמון נחשף במהלך השלמת הפרויקט הענק שאנו שוקדים עליו למעלה משנתיים: חשיפת הקמרונות האדירים של הנמל מימי שיא תפארתה של קיסריה הרומית. אך סמלי הוא שמטבעות הזהב נתגלו בערב חג חנוכה והם מבחינתנו בהחלט 'דמי חנוכה', המעידים כמה עדיין רב הנסתר על הגלוי בקיסריה. אנו מזמינים את הציבור לנצל את ימי החנוכה ולהגיע עם הילדים להתרשם מהגילוי המרתק".
כרסנטי הדגיש כי במקביל לחשיפת האוצר, בסמוך לקמרונות המקדש, נמשכות עבודות הפיתוח גם במתחם בית הכנסת העתיק שבו, רק לאחרונה, שוחזר חלק מריצפת הפסיפס .
סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד, גיא סברסקי, אמר: "תגלית שכזו, שבה ומדגישה את חשיבות החלטת הקרן, להקצות סכום חסר תקדים לשחזור, שימור והנגשת מתחם העיר העתיקה והנמל, לביקור מאות אלפי תיירים מהארץ ומחו"ל. מדובר בפרויקט בעל משמעות כלכלית ניכרת לפיתוח האזור, תרומה משמעותית נוספת של קרן אדמונד דה רוטשילד לפיתוח התיירות והתעסוקה במרחב".
מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, התייחס גם הוא לממצאים: "סיפורי הכיבוש מסמרי השיער של קיסריה קורמים עור וגידים לנגד עיננו בדמות מטמון מטבעות ועגיל זהב. עדויות אישיות כאלה מסיעות אותנו אחורה בזמן ומחברות אותנו לבני אדם כמונו, שחיו כאן, פחדו וחלמו על עתיד טוב יותר. פרויקט החפירות והשימור בקיסריה הוא מהגדולים והמורכבים שמנהלת רשות העתיקות מאז הקמתה. החפירות הארכיאולוגיות בשנים האחרונות חושפות שרידים רבים ומרשימים, המתפרסים על מאות שנות היסטוריה מפוארת. העבודות, המבוצעות בשנים האחרונות יד ביד עם החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים, והודות לתרומה הנדיבה של קרן אדמונד דה רוטשילד ,יחזירו את קיסריה לימיה כעיר נמל שוקקת, שמספקת חוויה תרבותית עשירה לכל המבקרים בה".
מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, אמר: " לאורך השנים מאז הוקמה קיסריה הייתה עיר בעל חשיבות ובולטת במיוחד. זאת גם היום, שהגן הלאומי מושך אליו מאות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם בכל שנה שנהנים מחוויית ביקור עוצמתית ומרתקת. יש לנו, יחד עם כל הגופים המעורבים בשימור ופיתוח גן לאומי קיסריה על אוצרותיה ועושרה האדריכלי, את החובה וגם הזכות להוביל פרויקטים לשימור המורשת של קיסריה העתיקה למען הציבור כולו והדורות הבאים".
לפנייה לכתב/ת 
