שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פיטר ג'קסון: "העולם מתאים לגיבורי-על כי המנהיגים שלנו נוראים"
    אומנם הוא מתמחה בסרטי פנטזיה, אבל פיטר ג'קסון דווקא מאוד מחובר למציאות. בריאיון לרגל הפרויקט החדש שלו "ערי טרף" הוא מציע להעיף את כל הפוליטיקאים מעל גיל 60, משווה את יצירת "שר הטבעות" ללידה, וקובע: "כשסרטי הפנטזיה ייעלמו, נדע שהעולם הוא מקום בטוח יותר"

    את פיטר ג'קסון (57) אין צורך להציג. הבמאי הניו-זילנדי, שהונו מוערך ב-500 מיליון דולר, הפך לאחד השמות המוכרים בקולנוע לאחר שעיבד למסך הגדול את עולמו של טולקין מספרי "שר הטבעות" ו"ההוביט". ששת הסרטים הפכו אותו לרוקסטאר של חובבי המדע הבדיוני והפנטזיה, וכשהוא נכנס לסוויטה במלון במרכז לונדון ביום סגרירי, בעודו מחזיק ספל תה גדול שאיתו הוא מסתובב בכל מקום, קבוצת העיתונאים הקטנה שמחכה לו מקבלת את פניו כפני חבר ותיק ואהוב.

     

    ג'קסון, הזוכה ליחס השמור רק לבני מלוכה ממעריציו הרבים, אינו מחשיב את עצמו ככזה, וכשהוא מתחיל לשוחח על "ערי טרף", הפרויקט החדש שאותו כתב והפיק יחד עם שותפותיו משכבר הימים, פראן וולש (שהיא גם זוגתו לחיים) ופיליפה בויינס, הוא מבהיר: "אני פשוט אדם בר מזל. אני הילד שקיבל מצלמת סופר 8 מהוריו כשהיה בן תשע, שאהב את 'קינג קונג' וחלם לעשות סרטי פנטזיה. מעולם לא עלה בדעתי שאביא למסך את טולקין. פשוט רציתי להמציא סיפורים משל עצמי".

     

    "ערי טרף", שייצא היום (ה') לאקרנים, הוא סרט הרפתקאות פוסט-אפוקליפטי המבוסס על ספרו של פיליפ ריב. אסון קטלני הרס את הציביליזציה והביא לעידן שבו ערים מתקיימות על גלגלים, והגדולות שבהן ניזונות מהקטנות. טום בן ה-16, שמעולם לא יצא מגבולות עירו האימתנית לונדון, ושכף רגלו לא דרכה על אדמה או דשא, נתקל במפתיע באסתר (הירה הילמר), נערה מסתורית ואניגמטית. הוא מפריע לה בניסיון ההתנקשות בחייו של ת'דיוס ולנטיין (יוגו וויבינג, "מטריקס", "שר הטבעות"), אחד האנשים החזקים בלונדון ומי שלטענת אסתר אחראי לרצח אימה. במהלך ההיתקלות נזרקים השניים מהעיר ונאלצים להגן על חייהם הן מסכנות האורבות להם בערבות השוממות והן מאנשים שהיו מעדיפים שלא ישרדו אותן.

     

    פיטר ג'קסון  (צילום: AP)
    "אני אדם בר מזל" (צילום: AP)

    הרעיון של הערים הנודדות גירה את דמיונו של ג'קסון, אולם היו אלה בעיקר הדמויות שגרמו לו לרצות להיות מעורב בפרויקט. "מעולם לא ראיתי דמות כמו של אסתר על המסך", הוא אומר. "מאוד אהבתי את הרעיון שכל הדמויות חיות בשטח אפור. אין פה שחור או לבן. אומנם אסתר היא גיבורה, אבל היא גם נערה פגומה, כעוסה, אלימה ובמובנים מסוימים גם מפחידה. היא לא הגיבורה הרגילה שהוליווד מייצרת. גם ולנטיין, הנבל, הוא לא נבל חד-ממדי כמו אלה שבסרטי ג'יימס בונד. הוא מונע מאידיאולוגיה. הוא אדם מסובך עם רעיונות שגויים".

     

    למרות התלהבותו מהפרויקט, החליט ג'קסון לקחת צעד אחד אחורה ולתת לבן טיפוחיו, כריסטיאן ריברס, את ההזדמנות לביים את סרטו הראשון. סיפור ההיכרות בין השניים כאילו לקוח מתסריט. לפני יותר משלושים שנה ריברס, שהיה אז תלמיד תיכון בן 15, שלח מכתב עם מספר איורים של דרקונים ומפלצות לג'קסון, בן ארצו, שבדיוק סיים לביים את סרטו הראשון. מתברר שזה היה מכתב המעריצים הראשון שג'קסון קיבל אי פעם. כעבור שנתיים נזכר ג'קסון בצעיר המוכשר, איתר אותו והכניס אותו לעניינים.

     

    "כריסטיאן היה במאי המשנה שלי ב'הוביט'. הסתכלתי עליו, אהבתי את מה שהוא עשה ואיך שהוא עבד על הסט והחלטתי לעזור לו להגשים את חלום הבימוי שידעתי שיש לו. מבחינתי, ברגע שעשיתי את ההחלטה רק לכתוב ולהפיק את הסרט, שיניתי את הגישה ואת המנטליות. העובדה שעזרתי לכריסטיאן ונתתי לו את הגב שהוא היה זקוק לו גרמה לי סיפוק גדול. הוא הרוויח את זה בכבוד ובעבודה קשה בשלושים השנה האחרונות". 

     

    מתוך
    ערים נודדות על גלגלים. מתוך "ערי טרף"

    ג'קסון לא מפחד לתת הזדמנות לצעירים. ההפך הוא הנכון. זוהי לא רק עבודת הבימוי הראשונה של ריברס, אלא גם סרטם הראשון הגדול של רוב השחקנים. נכון, ישנם עוגנים כמו יוגו וויבינג ששיתף פעולה עם ג'קסון לא מעט בעבר, וסטיבן לאנג הוותיק (בדמות איש הברזל שטרייק), אולם שאר חברי הקאסט הם ברובם צעירים אנונימיים.

     

    "בשלב המכירה והקידום מרגישים את החיסרון של שחקנים שאף אחד לא מכיר. קשה יותר להכניס אותם לתוכניות אירוח או לשערים של מגזינים. לכן אני כאן, אני יודע איך הדברים האלה עובדים", הוא צוחק. "מבחינתי זה תמיד משהו שאנחנו מנסים לעשות, כך היה גם עם 'שר הטבעות' ו'ההוביט'. אם הכוונה היא ליצור עולם חדש, שלא נראה על המסך קודם, אז כדאי להביא פרצופים חדשים ולאו דווקא כאלה שיגנבו את הפוקוס מהעלילה או מהמתרחש על המסך. אתה רוצה שאנשים יאמינו בעולם הפנטסטי, אתה רוצה שהם יאבדו את עצמם בתוך הסרט, ואני חושב שפרצופים מוכרים יכולים להפריע לזה. האולפנים דווקא אוהבים את הגישה שלנו. הם מצפים שנמצא את האדם המתאים ביותר לתפקיד. נתנו תפקידים ראשונים לשחקנים שהפכו למאוד מוכרים כיום, כמו אורלנדו בלום, עד כדי כך שכיום אנחנו לא יכולים לעמוד בתנאי השכר שלהם".

    אורלנדו בלום. החל כאלמוני ב"שר הטבעות" ()
    אורלנדו בלום. החל כאלמוני ב"שר הטבעות"

    לרוב ג'קסון, שכותב את התסריטים לסרטיו, אינו נוגע בפוליטיקה, אולם גם הוא לא יכול היה להימנע מכך הפעם. "קשה להיות פוליטי בסרט כי לוקח זמן לעשות סרט. אנחנו יכולים לכתוב הערה פוליטית בתסריט בתגובה למשהו מהחדשות, אבל בזמן שהסרט יוצא זה כבר לגמרי לא רלוונטי. פה הייתה לנו הזדמנות להוסיף בעריכת הסאונד הסופית, לפני שישה שבועות בלבד, קול של כרוז בסצנה שבה אוכלוסייה חלשה נכבשת על ידי אוכלוסייה אחרת. מה שראינו בחדשות השנה, היחס לפליטים וההפרדה הבלתי מתקבלת על הדעת בין הורים לילדיהם בגבול מקסיקו, ממש הרתיח אותנו, אז החלטנו להתייחס ולתת לזה מקום".

     

    האם אתה מאוכזב מהפוליטיקה העולמית העכשווית?

    "כולם מאוכזבים. מה שמניע את העולם זה כסף, דבר שמוביל לכך שההחלטות שנלקחות בחלונות הגבוהים נגועות באינטרסים. וויליאם גולדינג (הסופר שכתב את 'בעל זבוב' – ש.ג.) אמר, 'עקוב אחרי הכסף וזה יגיד לך מדוע אנשים עושים דברים'. הכול מונע מהון ושלטון, וזה לא צריך להיות כך. על אנשים לקחת החלטות המבוססות על מה שנכון למדינה שלהם, במקום זאת הם חושבים רק על איך להעשיר את עצמם.

     

    "אבל מה שקרה בבחירות האמצע עכשיו בארצות הברית היה מעניין ביותר: החיבור בין אנשי קונגרס צעירים שבאים ממגוון אתני שונה. אלה הפנים האמיתיות של אמריקה - צעירה ומגוונת. אלה האנשים שצריכים לנהל את המדינה. אני מקווה שהם יצליחו להיפטר מהשלטון הישן ולהחליף אותו".

     

    ההפיכה תגיע מהצעירים?

    "בואי נקווה שהאנשים הצעירים יהיו חכמים מספיק על מנת להתאגד. אני מקווה שהם ימצאו את הכוח להילחם על הדברים החשובים. מי ששולט היום בעולם הם אלה שנאחזים בחוזקה בכיסא ובכוח, אנשים שחיים בעולם שהוא לא העולם של היום. הם מנסים לשמר את העולם הישן של שנות השבעים או השמונים. זה רלוונטי לממשלות בכל מקום. אם זה היה תלוי בי, הייתי מחוקק גיל פרישה לפוליטיקאים - שישים. אין רע בלהיות זקן, אולם הם מחזיקים לעיתים קרובות מדי ברעיונות ישנים, ועדיין נאחזים במה שהיה חשוב להם כשהם היו צעירים. העולם השתנה, אך הם לא. אז אנחנו תקועים. ראש הממשלה שלנו בניו זילנד היא בת 37, גם צעירה וגם אישה, אנחנו בני מזל. יש לנו ראש ממשלה שמאמינה בערכים שיש לאנשים צעירים. לא פגשתי צעיר אחד מתחת לגיל שלושים שלא מאמין בשינוי האקלים העולמי, ותראי את ההתעקשות של טראמפ שלא לתת לזה מקום. זו רק דוגמה אחת מיני רבות, כן?".


    מתוך
    הירה הילמר בתפקיד הראשי ב"ערי טרף"

    אתה מסכים עם המעריצים שטוענים שרוב סרטי הפנטזיה הם אלגוריה לפוליטיקה בינלאומית?

    "כתיבתו של ג'יי.אר.אר טולקין, שאת סרטיו הבאתי למסך, הושפעה מאוד ממלחמת העולם הראשונה, אז בוודאי שזה היה שם. תראי, אני לא חושב שמישהו צופה בסרטים של מארוול על מנת לקבל שיעור בפוליטיקה, אבל לקולנוע אסקפיסטי יש נטייה להיות פופולרי יותר בזמנים של חוסר יציבות. בתקופת השפל הכלכלי בשנות השלושים קיבלנו את 'פרנקנשטיין' ו'דרקולה', בשנות החמישים בשיא המלחמה הקרה היו אלה סרטי מדע בדיוני וסרטי מפלצות. עם סיום מלחמת וייטנאם, בשנות השבעים, כשהייתה תחושת אופוריה והרגשה שהזמנים עומדים להיות טובים יותר, הגיעו במאים כמו מרטין סקורסזה ופרנסיס פורד קופולה שיצרו דרמות ריאליסטיות.

     

    "כיום העולם מתאים לסרטי גיבורי-על כי האנשים שמנהיגים אותנו הם נוראים ומה שקורה בעולם הוא איום ושגוי, אז אנחנו מקווים שיהיו אנשים טובים כמו הגיבורים האלה שיעזרו להוביל את הדרך ויצילו אותנו. כשסרטי הפנטזיה ייעלמו לתקופה, נדע שהעולם הוא מקום בטוח יותר. הלוואי שזה יקרה בקרוב. אני יותר נמשך, אגב, לסרטים שבהם האדם הרגיל הוא זה שיכול לעשות את ההבדל. זה היה הסיפור של פרודו ב'שר הטבעות' וזה גם הסיפור ב'ערי טרף'. אלו לא גיבורים שמצילים את העולם, מדובר באנשים רגילים".

     

    ג'קסון התחיל את הקריירה שלו עם קומדיית האימה "טעם רע" בשנת 1987, המשיך דרך קומדיית הזומבים "מוות מוחי" ב-1992, עד הפריצה הגדולה שלו שהגיעה ב-1995 עם "יצורים שמימיים", שעליו היה מועמד לאוסקר על התסריט המקורי הטוב ביותר. ב-2002 התחיל לעבוד על סרטיו של טולקין, פרויקט שנמשך 14 שנה. בין לבין הוא הצליח להגשים חלום ולביים את הגרסה שלו ל"קינג קונג", ואף לעשות אדפטציה לספר המצליח "מבט מגן עדן". ג'קסון זכה בשלושה אוסקרים, כולל לבמאי הטוב ביותר על "שר הטבעות - שיבת המלך", כמו גם בגלובוס הזהב ובשלושה פרסי באפט"א. מאז 2014 הוא לא שב לתפקיד הבמאי, מלבד הסרט התיעודי על אודות מלחמת העולם הראשונה, "הם לא יזדקנו לעולם", שבו הוא צבע פריימים מקוריים מימי המלחמה. הסרט ראה אור ממש לאחרונה לרגל מאה שנה לסיום המלחמה הגדולה.

     

    "זה פרויקט-תחביב שלי בארבע השנים האחרונות, והוא יוצא דופן מכל מה שעשיתי עד כה, כי זו הייתה הפעם הראשונה שעבדתי עם חומרים שלא אני צילמתי. קיבלתי מאות שעות צילום של חומר תיעודי שצולם בימי מלחמת העולם הראשונה ממוזיאון המלחמה הבריטי, שחזרנו אותו, ויצרנו משהו שאני מאוד גאה בו. משהו מרגש".

     

     

    האם אתה מחשיב את עצמך חסר פחד כאדם וכיוצר קולנוע?

    "כן ולא. תמיד הייתי ביישן ונחבא אל הכלים. אנשים מפחידים אותי כך שלרוב אני מתבודד. אף פעם לא הלכתי למסיבות, ובאופן עקרוני אני מעדיף להיות בבית ולראות טלוויזיה. מצד שני, כשאני עובד על סרט אני אחראי על צוות של מאות אנשים ואין לי בעיה לקחת שליטה - שם אני לא מפחד. יש המון פחד בעשייה קולנועית, אבל דווקא שם אני מרגיש בטוח".

     

    "שר הטבעות" ו"ההוביט" היו פרויקטים ענקיים שלקחו המון זמן. האם אי פעם הרגשת שהעבודה הענקית הזו פוגעת באהבה שלך לקולנוע או בשמחת העשייה?

    "זה באמת היה מרתון משוגע. זו שאלה מצוינת כי תמיד יצרתי מתוך האהבה לקולנוע, אבל תהליך העשייה יכול להיות מאוד מייגע וקשה. מה אני אגיד לך? למוח האנושי יש נטייה מוזרה להגן על עצמו. אני מסתכל אחורה על "שר הטבעות" ולא ממש זוכר את החלקים הקשים, והיו המון. המוח פשוט נסגר וזוכר רק את הזמנים הטובים והכיף. אני מתאר לעצמי שזה בדיוק כמו לידה, לא?"

     

    מה גורם לך להמשיך?

    "כמו תמיד, אני נופל על סיפור, רעיון או קונספט שמרגשים אותי. אני עושה את מה שאני רוצה לראות על המסך. הקסם הזה לא נעלם ועדיין פועם בי בחוזקה. היתרון הוא שאין לנו תוכנית פעולה קדימה או תוכנית חומש. לדעתי, זה משעמם מאוד לחיות את חייך בצורה כזו, אז אנחנו עושים בדיוק את ההפך. אין לנו מושג מה נעשה בעתיד, אבל תמיד מגיע משהו שמרגש אותנו ומפעיל לנו את המנועים היצירתיים".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים