"לפני 3 שנים חשב רובינשטיין אחרת על החקלאים"

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, התייצב היום (ג') בוועדת הכספים כדי לתקוף בחריפות את הצעות-החוק לעיגון זכויות החקלאים בקרקע, הנמצאות בשלבי הכנה סופיים לקראת הקריאה השניה והשלישית.

רובינשטיין, ששיגר לישיבה הקודמת בנושא נציג מטעמו להציג את עיקרי טיעוניו, ביקש היום לתת להתנגדותו משנה-תוקף: קשה לומר שהצעות החוק לעיגון זכויות החקלאים עומדות במבחן החוקיות. יש בהן פגיעה בעקרון השוויון, בזכות הקניין ובחוק-יסוד מינהל מקרקעי ישראל. זה אינו עיגון אלא הענקה מסיבית של זכויות בקרקעות המדינה לדורות. הצעות החוק נועדו למעשה להביא להפרטת הקרקע החקלאית, ומדובר באחוז גבוה ומשמעותי מקרקעות המדינה, ולכן גם באחריות גדולה מאד של חברי הכנסת ושל הממשלה.

היועץ המשפטי הוסיף, כי אם יאושר החוק ייצאו הקרקעות משליטת הכלל: לוקחים משאב ומעבירים אותו חד-כיוונית לידיים פרטיות, תוך הענקת זכויות שלא לפי קריטריונים שוויוניים של חלוקת עושר. הופכים את החקלאי ממי שקיבל קרקע לצורך עיבודה לבעל-הבית על הקרקע לעתיד לבוא. הדבר מנוגד לחוק-יסוד מינהל מקרקעי ישראל, שבו ביקשה המדינה לשמר את קרקע הלאום לדורות הבאים. התהליך הזה הוא פשוט בכיוון ההפוך.

מול היועץ המשפטי לממשלה התייצבו שני עורכי-דין בכירים, דב ויסגלס ושרגא בירן, שניהם מייצגים את המגזר החקלאי.

ויסגלס אמר כי בניגוד לדעת היועץ המשפטי לממשלה, יוותרו 97% מן הקרקע החקלאית הקיימת, ובפועל צריכה להישאל השאלה אם ייטול המינהל את השטח לאחר שינוי הייעוד של חלק מן הקרקע החקלאית ויקצה אותו במכרז כדי שחברה קבלנית מת"א תבנה עליו מרכז מסחרי.

בירן הוסיף כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה אינה מושתתת על עובדות, וככל הנראה הוטעה על-ידי מי שהניח בפניו את העובדות לצורך גיבוש עמדתו.

אולם היה זה ח"כ ישראל כץ (ליכוד), יוזמו של אחד משני החוקים (את ההצעה המקבילה יזם ח"כ שלום שמחון מישראל אחת), שהפתיע את רובינשטיין. הוא ציטט מתוך פרוטוקול של ישיבת ממשלה שהתקיימה בפברואר 1998, ובה הביע היועץ עמדה הפוכה לזו שביטא היום בוועדת הכספים.

מדובר בהחלטה 3262 שהתקבלה בהשתתפות היועץ רובינשטיין, והעוסקת בניהול הקרקעות החקלאיות. באותה ישיבה, ציטט כץ מן הפרוטוקול, נאמר במפורש כי הממשלה מאמצת את החלטת שר התשתיות לפעול באופן נמרץ לקידום חתימת חוזי חכירה דו-צדדיים לדורות עם החקלאים.

עוד קובעת ההחלטה את הצורך במתן פיצוי לחוכר הקרקע החקלאית, אם שונה ייעודה, וגובה הפיצוי ייקבע לפי ייעוד הקרקע החדש (בנייה, מסחר ועוד).

החלטת הממשלה גם קובעת את שעור הפיצוי, שנקבע במרכז הארץ ל-24% מבסיס הפיצוי לאחר שינוי הייעוד לשנים 2000 - 1998, ו-20% בשנים 2001-2002. נקבע בהחלטה גם פיצוי מוגדל של 60% באזור עדיפות לאומית א' ו-40% באזור עדיפות לאומית ב'.

זו היתה ישיבה שהתקיימה ביום הולדתי ה-50, העיר על כך היועץ רובינשטיין, וח"כ כץ הקשה: אם כך, מה קרה בין יום הולדתך ה-50 ליום הולדתך ה-53, שגרם לך לשנות את עמדתך בנושא מן הקצה אל הקצה?

תשובה ממשית לשאלה לא ניתנה בישיבה, והדיון בחוקים לעיגון זכויות החקלאים בקרקע יימשך בוועדת הכספים בימים הקרובים.