שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מדור לדור: מעבר בין דורי נכון בעסק
    מעבר בין דורי בעסק יכול להפוך לנושא מאוד קריטי בהצלחתו. אז מה כדאי לעשות לפני שמעבירים את העסק לדור הבא? כל הפרטים

    בשיתוף בנק הפועלים

     

    עסקים משפחתיים בעולם הינם תופעה נפוצה. נתונים סטטיסטיים מראים כי למעלה מ-50% מהחברות הנסחרות בבורסה הישראלית, מוגדרות כחברות משפחתיות ושיעור גבוה יותר מכלל העסקים בישראל הינם עסקים משפחתיים.

     

    במחקרים שונים נמצא כי עסקים משפחתיים מגיעים לביצועים פיננסיים טובים יותר בהשוואה לעסקים רגילים, אך מאידך השילוב הייחודי של מערכות המשפחה והעסק כולל מורכבות המשפיעה על בני המשפחה, הארגון העסקי והעובדים שאינם בני משפחה. מורכבות זו כוללת עירוב של החלטות על רקע אישי לצד החלטות עסקיות טהורות, כאשר אחת הסוגיות הקריטיות המערבת יותר מכל את הממד המשפחתי והעסקי הינה המעבר הבין דורי בניהול העסק.

     

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    "עסקים משפחתיים מהווים אחוז משמעותי במגזר העסקים הישראלי", אומר עו"ד אמיר הלוי, שותף מייסד במשרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות'. "מה שהופך את כל הנושא של המעבר בין דורי למאוד קריטי, שכן מצד אחד חוק הירושה נחקק לפני למעלה מיובל שנים, בשנת 1965, ומאידך התא המשפחתי של היום הוא לא כפי שהיה בעבר והיום יש יותר ידועים וידועות בציבור, ויש יותר אנשים שמתגרשים ופותחים בפרק ב' בחיים. כל זה משפיע כמובן על סוגיית המעבר הבין דורי בעסק. יתירה מכך, בעסקים ותיקים רבים, הדור המייסד מבוגר יחסית ולעסק נכנסים כבר בני הדור השלישי, שהקשר ביניהם הוא רופף יותר מהאחים בני הדור השני, והדבר יוצר מתחים גדולים".

     

    לדברי הלוי, "אם בכל חברה רגילה יש מתחים של מנהלים ובעלי מניות, אזי בעסק משפחתי המתחים האלו מתעצמים כי המנכ"ל יכול להיות הבן של המייסד או אחיין של בעל המניות המרכזי ואז אי אפשר לקבל כל החלטה עסקית, כמו למשל פיטורי בכירים כי הרי לא תפטר את הבן שלך או את האחיין שלך. אם נחזור לסוגיית המעבר הבין דורי, הרי שכל חברה משפחתית צריכה להיות מודעת לכך שמוטב שלא לחכות עם הסדרת המעבר ומינוי בעלי השליטה הבאים לרגע האחרון ועדיף לטפל בכך כמה שיותר מוקדם לפני לכתו מן העולם של בעל השליטה או המנכ"ל המכהן . אם זה לא יקרה ולא תהיה צוואה או אמנה משפחתית, המדינה תחיל במקרה זה את חוק הירושה וזה ייצור בלאגן בחברה".

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    דנית כהן-ניצן, מנהלת יחידת בנקאות הפלטינום בבנק הפועלים, הוסיפה: "המעבר הבין דורי בעסק מהווה נקודת ייחוס קריטית וכאשר הוא לא מנוהל נכון, וראיתי מקרים כאלו, זה פוגע גם בעסק וגם בחיי המשפחה. עם השנים למדנו שנקיטת דרך של הדחקת הנושא היא לא נכונה כי בסופו של דבר יש גבול טבעי למשך הזמן שאדם יכול לנהל את העסק שלו ולכן צריך למנות דור מנהלים ממשיך ולהתייחס לכך כמו לכל תהליך עסקי מורכב תוך הגדרת מטרות, מדדי הצלחה ותהליך עבודה מסודר".

     

    לדבריה, "כיוון שמדובר על תהליך מורכב, כך עדיף להתחיל אותו כמה שיותר מוקדם כאשר בעל העסק בפועל עדיין דומיננטי ופעיל בעסק. אם עושים את זה בשלהי החיים העסקיים של הדור המייסד לצורך העניין, זה יותר קשה ויש פחות זמן לנהל זאת בצורה נכונה".

     

    כהן-ניצן הוסיפה כי ניתן לחזות כיצד התהליך ייראה בעתיד על ידי צפייה בהתנהלות המשפחתית בהווה. "יש עסקים שבאים לישיבות בבנק עם דור הילדים ולא מכניסים אותם בכלל לישיבה ומאידך יש עסקים שמתנהלים בשקיפות מלאה וגם אם דור ההמשך הוא בשנות העשרים לחייו, הוא עדיין נמצא בישיבה והכל גלוי בפניו. לכן, העצה הראשונה שלנו היא לשתף כמה שיותר את הילדים ואף למנות אותם מגיל צעיר לתפקידים, אפילו תפקידים זוטרים, על מנת שהם יכירו את החברה לעומק. בעסקים הגדולים מאוד מדובר לעיתים על כמה משפחות בעלות שליטה ואז המעבר הבין דורי הופך לכה מורכב, שאנו מציעים שיהיה איש מקצוע ניטראלי שינהל את העניין".

     

    נושא נוסף, לדבריה, בסוגיה זו היא הכנסת הילדים לעסק, אך מאידך אי חשיפתם להיבטים הפיננסיים. "ישנם מקרים של מעבר בין דורי, שבהם אנו רואים שכן הכניסו את דור הילדים לליבת העסק ולתפקידי הנהלה, אבל מאידך לא הכניסו אותם להיבטים הפיננסיים שלו וכידוע ניהול פיננסי של עסק הוא הבסיס להצלחה", אומרת כהן-ניצן. "במקרים אלו אנו ממליצים לעבור לשלב הבא ולחשוף את הדור הבא גם להיבטים אלו תוך צירופם לישיבות הבנקאיות".

     

    מאב, לבן לנכד

    דוגמה טובה לעסק שהשכיל לבחור בהליך של מעבר בין דורי הרמוני ושקוף הוא "דפוס פאר" מנס ציונה. בית הדפוס הוותיק הוקם לפני קום המדינה בשנת 1942 על ידי מייסדו עזרא לוי ומשכנו הראשון היה בדרום תל אביב.

     

    הלקוח הראשון של בית הדפוס היה יקבי כרמל מזרחי (היום יקבי כרמל) ונדמה שצעד זה התווה את דרכו של העסק גם בימים אלו. "לאורך השנים אנו מתמחים בייצור תוויות ומארזים לבקבוקי יין ויש לנו תוויות שעדיין כתוב עליהן made in Palestine", מספר המנכ"ל כיום עדי לוי, בן הדור השלישי בחברה.

     

    "אבי נכנס לעסק בשנות ה-80", הוא מספר, "והוא דחף את העסק קדימה והפך בעצם למנוע שהוביל אותו למצבו כיום עם נתח פעילות רחב ופריסת לקוחות גדולה. אני אישית נכנסתי לעסק בשנת 1994 והתחלתי כעובד מן המניין, תוך שאני עובר את כל התפקידים וחי את השטח. עם פטירתו של סבי ז"ל בשנת 1998 אבי דחף אותי קדימה ונתן לי את המרווח לפרוח איתו בעסק כתף אל כתף עד שמוניתי למנכ"ל בפועל".

     

    לוי הוסיף: "נכון להיום אבא מכהן כיו"ר החברה והוא הרוח של המקום. העסק גם הוא גדל ומבית דפוס קטן בדרום תל אביב עברנו לנס ציונה לבניין משלנו בשטח של 4,500 מ"ר. אני חושב שסוד הצלחת המעבר הבין דורי בעסק שלנו הוא העובדה שגם אבא שלי וגם אני אנשים מאוד לוגיים ולא נותנים לרגשות להשפיע עלינו בהחלטות הקשורות לעסק, כך שזה מאוד תלוי בהרכב האנושי. אצלנו זה הצליח".

     

    בשיתוף בנק הפועלים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    70 שנה לנדל"ן
    מומלצים