שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדתל"שים המוסלמים
    הוא יהודי דתי - היא ערבייה מוסלמית, הוא חובש כיפה - היא חובשת כיסוי ראש, הוא "שומר מצוות" - היא "דתייה". הם אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי, פעילים חברתיים שרוצים להכיר את האיסלאם והיהדות לשני מגזרים מקוטבים מאוד

     

    אמונה שבלב, אנשים שומרי מצוות, מסורתיים: המושגים האלה נתפסים באופן שונה מאוד בדתות היהודית והמוסלמית. אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי, הוא יהודי דתי – היא ערבייה מוסלמית, יצרו את המיזם "שכן קרוב", סדרת סרטונים שמטרתם לייצר גשר תרבותי ובין-דתי בין החברות היהודית והמוסלמית בישראל. ynet גאים להעלות את סדרת המפגשים המרתקת.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    "אני אוהבת להגיד שאני דתייה", אומרת ג'ואברי. "יש גם את האנשים שהם רק מוסלמים, בלי שום מחויבות. הם נולדו מוסלמים והם בעצם חילונים".

     

    אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי (צילום: יניב לינטון ואיגור פרברוב)
    "אין לנו מקבילה באיסלאם למצב שבו אדם דתי אבל לא מאמין בכל הסיפור הדתי". אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי(צילום: יניב לינטון ואיגור פרברוב)

     

    מילר: בשתי הדתות יש היבט של עיקרי אמונה - ויש את המצוות שאנחנו עושים כל יום, שזה בעצם אורח חיים. אני תוהה אם אפשר להפריד בין שני הדברים האלה. גם אצלכם יש מילים שונות לתאר מצב אמוני: יש דתי, יש מחויב, יש מאמין. האם אפשר להיות דתי בלי להאמין בכל הסיפור שמסביב?

     

    "אני מגדירה את עצמי כדתייה. יש אנשים שהם סתם 'מוסלמים'. מוסלם זה סתם. אין לנו מקבילה באיסלאם למצב שבו אדם דתי אבל לא מאמין בכל הסיפור הדתי. אם אתה דתי אז אתה כן מאמין בהכול. יכול להיות שיש לך כל מיני הסתייגויות פה ושם, אבל לא על עיקרי הדברים".

     

    "רוב האנשים שאני פוגשת בחברה שלי הם יותר מסורתיים ופחות קשורים לדת. חלקם לא יתנו לבת שלהם להיות בחוץ מעבר לשבע או שמונה, ויקפידו על לבוש מסוים, אבל לא יגידו שהם דתיים. הם יכנו את עצמם מסורתיים".

     

    משהו מהאמא לא עבר לבת

    אצלנו יש אנשים יותר דתיים. חרדים, שלוקחים הכול כעסקת חבילה ומאמינים לכל מילה כתובה. אבל מי שנכנס לאוניברסיטה וחקר דברים, יודע שיש לעתים פערים בין מה שהמדע או האקדמיה אומרת על ההיסטוריה שלנו, לבין מה שהתורה והספרים הקדושים אומרים. זה יוצא הרבה פעמים משבר לאנשים דתיים.

     

    איך אתה מתמודד עם זה?

     

    זאת שאלה קשה, אני מעדיף לא לחשוב על הדברים הגדולים האלה; לא להתמקד במהות של האל ובשאלה של הצדק האלוהי בשאלות הגדולות האלו, בדור שלנו. במאה ה-20 עם כל המלחמות והאסונות שקרו לנו וגם למוסלמים, מאוד קשה לדבר על אל שהוא צודק, לפחות בדרך שבה אנחנו מבינים מה זה טוב או מה זה צדק. זה הרבה יותר מורכב מזה. אני יותר מתחבר למושג של "שומר מצוות", כי מבחינתי החיבור שלי ליהדות מתבטא בפרקטיקה ובמערכת חוקים הזאת שאני קורא לה יהדות.

     

    אצלנו יש תופעה מאוד רחבה של דתל"שים. אנשים שעזבו את הדת, דתיים לשעבר, שמורידים את הכיפה. כמעט שאין משפחה שאין בה לפחות ילד אחד שעבר את השלב הזה בחיים. זו תופעה שלא מדברים עליה, קצת מתביישים בה, אבל היא מאוד רחבה. יש משהו דומה אצלכם?

     

    "זה פחות נחקר אצלנו. בתקופה האחרונה יש לא מעט נשים שמורידות את הכיסוי ראש, יש את הנשים שפחות מתחברות. לך לבקא ותראה שהאמא הולכת עם לבוש מוסלמי אדוק, והבת שלה הולכת עם ג'ינס וחולצה קצרה ושיער פזור. משהו מהדת של האמא לא עבר לבת.

     

    "אני חושבת שהיה טרנד בשנות ה-80 לחזור לדת וזה לא החזיק. אם אותה אישה הייתה מבינה את הדת - אז משהו ממנה היה צריך לעבור. כנראה שיש המחסום בהבנה, ביסודות של הדת. הנסולם הערכי הבינלאומי שאוב מהדתות שלנו - איסלאם, נצרות ויהדות".

     

    אנשי הדת לא ידברו על זה

    אני חושב שיש לנו בעיה של דוגמה אישית בדת. לילדים ולצעירים במיוחד חסר מודלים לחיקוי, ולכן פעמים רבות עזיבת הדת נובעת מתפיסה של צביעות בדור של המבוגרים. אנשים לא מדברים על הקשיים שיש להם בדת או באמונה, וזה יוצר רתיעה והתרחקות אצל הצעירים. מה שאנחנו מנסים לעשות פה, בפרויקט הזה, זה לדבר גם על הדברים המאוד אישיים וחוויתיים בדת שלנו, בניסיון לקרב צעירים לדת.

     

    "אני חושבת שיש בעיה בקהילה הדתית של חוסר יכולת לשמוע ביקורת. אם יש פסוק בקוראן שלא נוח לי איתו, הרי שמכאן ועד ליציאה מהאיסלאם המרחק עצום. אבל בקהילות הדתיות מאוד קשה לשמוע את זה. קשה לי עם הפסוק? בואו נשב ונראה אם הפרשנות שלו נכונה או הולמת את ימינו.

     

    "אני תמיד טוענת שיש השתלטות גברית על הדת. כל תופעת הירושה, למשל. כתוב בקוראן באופן מאוד ברור, שאישה יורשת חצי מהגבר. אבל בחברה הערבית מוסלמית בפלסטין ובמקומות נוספים הנשים לא יורשות. זה נהיה אקט מבייש לבקש את הזכות שלך מההורים, ואז מעבירים את זה לאחים. אנשי דת לא ידברו על זה כי זה לא נוגע אליהם".

     

    • אלחנן מילר הוא עיתונאי, חוקר בפורום לחשיבה אזורית ותלמיד הלכה בבית מדרש הראל בירושלים.

     

    • ת'נא ג'ואברי היא פעילה חברתית ופמיניסטית ומרכזת היחידה לקידום סטודנטים ערבים בשנקר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יניב לינטון ואיגור פרברוב
    אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי
    צילום: יניב לינטון ואיגור פרברוב
    מומלצים