שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הטעות שכמעט עלתה למכבי ת"א בעונה
    סקוטי ווילבקין הוצב כרכז, לקח זריקות קשות ובקושי מסר. אם דיברתולומאו וריי היו חולקים יחד את הדקות שלו, מכבי תל אביב הייתה מנצחת את דרושפאקה ב-12 הפרש לפחות. למזלם של הצהובים, הקבוצה הטורקית רגילה לשמוט יתרון. יש הרבה מה ללמוד מהניצחון הדחוק הזה

    תנאי הפתיחה של מכבי תל אביב בהגעתה למשחק אמש (חמישי) באיסטנבול היו ירודים. היא הופיעה אחרי משחק שיא שפיצץ לה את רוב המתח הבריא שדרוש לקבוצת כדורסל, לא התאמנה באופן מסודר כי שלחה חמישה שחקנים לנבחרות, שיחקה נגד האחרונה בטבלה, הקבוצה החלשה בליגה, והוכתרה לפייבוריטית ברורה למרות שהיה לה רק ניצחון אחד יותר.

     

    אחרי קאמבק גדול: 71:73 למכבי ת"א על דרושפאקה

     

    אם זה לא מספיק, המשחק התקיים במגרש אפור, ריק מקהל וחסר אנרגיות, ניגוד גמור להיכל הביתי הדוחף בתל אביב. והכוכב של מכבי, סקוטי ווילבקין, הוא כוכב נבחרת טורקיה המקומית וגם הכוכב שהעלה את דארושפאקה, באותו האולם, למעמד היורוליג רק לפני מספר חודשים - כך שהציפיות ממנו היו בשמיים.

     

    צפו בדברים של ספרופולוס לשחקנים בחדר ההלבשה אחרי הניצחון    (צילום: באדיבות מכבי ת"א)

    צפו בדברים של ספרופולוס לשחקנים בחדר ההלבשה אחרי הניצחון    (צילום: באדיבות מכבי ת"א)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הציפיות שהכריעו את ווילבקין היו אלמנט קריטי במשחק. בואו נגיד שאם ווילבקין לא היה משחק בכלל, וג'ון דיברתולומאו וקנדריק ריי היו מתחלקים בדקות שלו, מכבי הייתה מנצחת ב-12 ומעלה הפרש קל. ווילבקין התחיל בסל יפה בחדירה, וזו הייתה הפעולה החיובית היחידה שלו לאורך שלושת הרבעים הראשונים. הוא סחב מדד שלילי חזק לאורך כל המשחק, שהתאזן ל-0 עגול רק בזכות שלוש השלשות ברבע האחרון.

     

    ווילבקין כידרר את עצמו לדעת, לקח זריקות קשות בנפילה תחת הגנה, בקושי מסר, וגם בהגנה לא כיכב בלשון המעטה. ב-22 הדקות שלו מכבי נראתה בהתקפה כמו אוסף מקרי של שחקנים. זה לא ראוי לקבוצה של יאניס ספרופולוס, וזו הייתה שגיאה של מאמן - שגיאה שכמעט עלתה בעונה שלמה.

     

    ווילבקין, בלאק וקיין (צילום: ראובן שוורץ)
    בגלל ווילבקין מכבי לא נראתה כמו קבוצה(צילום: ראובן שוורץ)

     

    אחרי הפרגון הרב שהענקתי למאמן היווני, הגיעו מספר טעויות במשחק הגורלי הזה. העיקרית היא הציוות של ווילבקין כרכז. הרי מראש ידענו שהוא לא רכז טבעי, ובחמישייה הגבוהה שמכבי עולה איתה במשחקים האחרונים זו ברירת מחדל סבירה להתחלה. אבל מהר מאוד התברר שגם החמישייה הזו לא מתאימה, כי היא איטית מדי ברגליים וחוטפת חדירות, ובעיקר כי ווילבקין טרוד בהובלת הכדור ובציפיות ממנו, ולא מסוגל לקלוע. כך מכבי הפסידה פעמיים: היא לא נראתה כמו קבוצה (חמישה אסיסטים במחצית), ולא הצליחה לקלוע (51 נקודות בשלושה רבעים).

     

    וכשקנדריק ריי היעיל הוכנס, זה היה במקום ווילבקין, ולא לידו. כאילו שיש רק שני רכזים במכבי, או שחובה לשמר את ההרכב הגבוה. ריי היה מצוין, והקבוצה התחילה לזוז, אבל בתחילת הרבע השני הכל חזר לקדמותו. גם ההכנסה של הצוות הישראלי בראשות דיברתולומאו ויובל זוסמן שהפיחה חיים בהרכב הרדום של מכבי, לא צלחה את הפסקת המחצית, והקבוצה חזרה מחדר ההלבשה לאותה חמישיה לא מתאימה עם ווילבקין כרכז, ולרבע שלישי גרוע. זה בסדר להאמין בשחקן שלך, אבל לא על חשבון ניצחון. ווילבקין חייב לשחק ליד רכז ולא על הכדור. וריי ודיברתולומאו מספיק טובים כרכזים עד שיחזור ג'רמי פארגו, בעיקר לקראת המשחקים הקרובים שאינם נגד אריות היורוליג.

     

    ספרופולוס (צילום: עוז מועלם)
    יאניס ספרופולוס. חוסר האמון בדיברתולומאו מוזר(צילום: עוז מועלם)

     

    חוסר האמון בדיברתולומאו מוזר לי ביותר. הוא שחקן מהיר, חכם, שומר, עם קליעה מצוינת, ובעיקר חושב ב-100 אחוז על הקבוצה ולא על עצמו. ב-13 דקות הוא קלע 13 נקודות ורשם מדד 16, פי כמה וכמה מתרומתו של ווילבקין. נוסף על כך, הוא היה זה ששיחרר את ווילבקין לשלוש השלשות שלו ששינו את המשחק ברבע האחרון.

     

    המאמן לומד את הקבוצה שלו, ומנסה להכניס חיים בשחקנים, אבל הכי חשוב הוא לזהות מי השחקנים החמים שלא צריכים עידוד אבל נותנים את הכל כל הזמן. באופן פרדוקסלי, ג'וני אובראיינט נלחם מתחת לסלים ונתן את המספרים הכי טובים, דאבל-דאבל של 12 נקודות ו-14 ריבאונדים, אבל מרגע שיצא בחמש עבירות, מכבי עברה ממינוס שלוש לפלוס חמש תוך דקה וחצי. צריך לדעת להשתמש בו, בפרקי זמן קצרים יותר. וגם בדיאנדרה קיין.

     

    מכבי תל אביב חוגגת באיסטנבול (צילום: מכבי ת
    קיין מניף את דיברתולומאו באוויר(צילום: מכבי ת"א, האתר הרשמי)

     

    ניכר שלמכבי לא בריא להגיע כפייבוריטית. יש לה תמיד נפילה במתח ובתחושת הבהילות. זה קרה גם בגראן קנאריה: היתרון האיכותי לא מתבטא במשחק מסודר, ולכן לחוסר האימונים לא אמור להיות תפקיד מכריע כל כך. את הפער אמורים להשיג במתפרצות, בריבאונד התקפה ובזריקות עונשין. בכל הנקודות האלה מכבי הייתה חלשה, ולכן פיגרה כל המשחק, הרבה בגלל מייקל אריק - מפלצת בצבע שאיזן את הכוח של טאריק בלאק, חסם כל דבר שעבר לידו ומנע ממכבי לקלוע באחוזים סבירים וללחוץ. מכבי הלכה רק שמונה פעמים לקו, חטפה רק שלושה כדורים, ובכלל הייתה הרבה יותר אפאטית ורדומה מבדרך כלל.

     

    למזלה של מכבי, דרושפאקה רגילה להפסיד בסופי משחקים. תסמונת הרבע הרביעי שלה שברה שיא של שלומיאליות וחוסר ניסיון. ניכר היה שהחרדה מההפסד המתקרב גרמה לשחקניה להחטיא את כל הזריקות שקלעו בשלושת הרבעים הראשונים. וכמו שאמרו אצלנו בשכונה, גם פוקסים נחשבים, וגם חסימה של זוסמן יכולה להשיג ניצחון. ובמצבה של מכבי תל אביב, ניצחון הוא ניצחון הוא ניצחון.

     

    מכבי תל אביב חוגגת באיסטנבול (צילום: מכבי ת
    הצהובים באיסטנבול. ניצחון שיכול לתת כוח(צילום: מכבי ת"א, האתר הרשמי)

     

    עדיף ללמוד מניצחון שמשאיר לך סיכוי תיאורטי, מאשר מהפסד שהופך את שאר העונה שלך לגארבג' טיים. זה היה משחק חשוב מאוד למכבי, והיא יכולה להפיק ממנו למידה עצומה והרבה כוח למשחקים שנשארו עד סיום הסיבוב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים