שתף קטע נבחר

הקליטה את בעלה מודה בטיפול זוגי: "הסכם הממון נחתם לצורכי מס"

אישה דרשה לבטל את הסכם הממון שחתמה מול בעלה והותיר אותה עם 2.5 מיליון שקל בלבד. בית המשפט דחה אותה ונזף בה על התנהלותה

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה לביטול הסכם ממון שלטענת האישה נחתם לצורכי מס בלבד, וקיפח את זכויותיה כיוון שהותיר אותה עם 2.5 מיליון שקל בלבד. השופט ארז שני התרשם שהאישה שעמדה מולו הבינה היטב על מה חתמה, והוא נזף בה על כך שהקליטה את בעלה במהלך טיפול זוגי שעברו בעבר והזכירה זאת במשפט.

 

בני הזוג נפרדו בשנה שעברה ובמסגרת ההליכים ביניהם הגישה האישה תביעה לביטול הסכם ממון שאושר בבית המשפט ב-2013. לדבריה, ההסכם גובש למראית עין בלבד לצורכי מיסוי עקב עסקה שביצע בעלה באותה תקופה, וכאמור היא אף הקליטה אותו מודה בכך. היא טענה שמדובר בהסכם לא הוגן שנחתם בלחץ זמן, מבלי שהקשיבה לפרטים שהוקראו בעת אישורו בבית המשפט. היא ציינה שהיא רק "אישה קטנה וחסרת ניסיון" ואילו בעלה "איש העולם הגדול".

 

מנגד טען הבעל כי האישה לא ביקשה את ביטול ההסכם במשך ארבע שנים, גם לא לאחר שהתייעצה עם עורך דין. לדבריו מדובר בהסכם הוגן לחלוטין בהתחשב בכך שאשתו הגיעה לנישואים ללא רכוש, וקיבלה מחצית משווי דירת המגורים – 2.5 מיליון שקל. הוא אישר שהעסקה שביצע התניעה את עריכת ההסכם, אך הדגיש שזו לא הייתה הסיבה היחידה, שכן באותה תקופה מערכת היחסים הייתה במשבר והוא ביקש להתכונן למקרה הצורך.

 

השופט ארז שני הבהיר כי תביעות לביטול הסכמי ממון מתקבלות רק לעיתים נדירות, וטענות כמו היעדר הקשבה לבית המשפט לא מקימות עילה לביטול. זאת במיוחד כשמי שטוען לביטול היא אישה משכילה ונבונה שיודעת לעמוד על שלה, כפי שניכר מהתנהלותה.

 

לדבריו לא מדובר היה בהסכם למראית עין. אמנם אחת ממטרותיו הייתה לצורכי הצגתו בפני שלטונות המס, אך אין זה שולל את הטענה שהנתבע ניצל את ההזדמנות כדי לגבש הסכם למקרה שהזוגיות תתפרק.

 

השופט הוסיף שלא התרשם שהופעל על התובעת לחץ שמנע ממנה את חופש הבחירה. גם אם כטענתה הבעל איים להתגרש אם לא תחתום – לא מדובר בלחץ בלתי סביר שהעמיד אותה בפני חוסר ברירה. לדבריו, העובדה שרמת החיים שממנה נהנתה תצטרך להשתנות לא מעידה על חוסר הגינות, שהרי ממילא היא לא הייתה זכאית ליהנות מנכסי משפחתו האמידה של הבעל.

 

בהתחשב בכך שהיא קיבלה חצי משווי הדירה שלא רשומה על שמה, מבלי שנדרשה להוכיח את זכאותה, נכתב כי "קשה לומר אפוא, כי ההסכם היה בלתי הוגן בצורה קיצונית או אפילו בלתי הוגן". השופט שני מתח ביקורת על הסתמכות האישה על הקלטת הנתבע בסתר, במסגרת טיפול זוגי שלטעמו יש עליו חיסיון בדיוק כמו טיפול פסיכולוגי וגישור.

 

לכך הצטרפה העובדה שהאישה המתינה כמה שנים עד שביקשה לבטל את ההסכם. "צר לי, אך נדמה לי שבה במידה הגיוני יותר לסבור כי התובעת בחרה ראשית להבטיח לעצמה בהסכם שווי מחצית דירת המגורים שלא הייתה על שמה ולאחר אישור ההסכם לנסות ולקבל עוד", נכתב בפסק הדין.

 

בסיכומו של דבר התביעה נדחתה. מאחר שהוגשה בהיקף של מיליוני שקלים, השופט חייב את התובעת בהוצאות גבוהות במיוחד של 70 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים