שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צה"ל מעביר משימות לחברות אזרחיות, במשרד הביטחון מזהירים מהסכנות
    טיפול במערכת שיורה מרגמות, אחזקת מכשירי ניווט, שיקום תחמושת, חילוץ וגרירה: משימות ושירותים שהיו בעבר בידי הצבא עוברים בשנים האחרונות לחברות אזרחיות. במסמכים שהגיעו לידי ynet מתריעים בכירים: "בוחנים כדאיות כלכלית ופחות מתן מענה לחירום". צה"ל ומשרד הביטחון: "המהלך מתנהל בצורה סדירה תחת בקרה מתמדת"

      

     

    טיפול במערכות של ירי מרגמות מנגמ"שים, תיקון גנרטורים לגדודים, אחזקת מכשירי ניווט, שיקום תחמושת, חילוץ וגרירה: זה רק חלק קטן מהמערכים שעוברים בתקופה האחרונה מצה"ל לחברות אזרחיות. על פי מסמכים מדיונים פנימיים שנערכו בצמרת מערכת הביטחון והגיעו לידי ynet, יש בכירים שמתריעים על התהליך: "הפרויקטים הללו נבחנים בהיבטים של כדאיות כלכלית ונוחות תפעולית, ופחות בהיבט של מתן מענה לחירום". בכיר בצה"ל טוען לעומת זאת: "אנו יודעים להשתלט על החברות האזרחיות בשעת חירום. המהלך מביא להתייעלות של עשרות אחוזים ומשפר את המוכנות לחירום". 

     

    בשבוע האחרון נאלץ צה"ל להשתמש באזרחים לצורך מילוי משימה צבאית חיונית לביטחון תושבי קו העימות בצפון, במה שנראה כקדימון לעתיד לבוא, אם תפרוץ מלחמה והצבא יתמרן על אדמת לבנון. עשרות מפעילי דרילרים ודחפורים מסוגים שונים, עובדי קבלן שצה"ל שכר את שירותיהם, הפכו לחוד החנית האמיתי במבצע "מגן צפוני". הם אלה שקודחים וחופרים כדי למצוא את מנהרות הטרור של חיזבאללה, תחת אבטחה כבדה של לוחמי אגוז ויהל"ום ומעטפת אווירית, אך עדיין - ללא ניסיון קרבי, ידע בתפעול אירוע תחת אש ובעיקר, עם סימן שאלה למחויבות למשימה שעלול עוד לעמוד למבחן בהמשך.

    לבנון משרד הביטחון (צילום: AFP , רויטרס , דובר צה
    (צילום: AFP , רויטרס , דובר צה"ל)

    עבודות צה
    חייל ועובדים אזרחים בגבול הלבנון. החייל ממוגן, האזרחים לא(צילום: דובר צה"ל)

     

    פעילות לוחמי צה
    גילוי מנהרות בצפון. מה יקרה לאזרחים שיעבדו בצבא בעת מלחמה?

    המשך פעילות צה
    (צילום: דובר צה"ל)

    צה
    (צילום: אביהו שפירא)

    מה יקרה אם תיפתח לעברם אש כבדה מהצד הלבנוני, כמה עשרות מטרים מהם, והפעילות ההנדסית שעד כה התנהלה בשקט יחסית תהפוך לעימות צבאי, מול מי שהוגדר על ידי הרמטכ"ל גדי אייזנקוט כאויב מספר אחד של ישראל? האם אותם אזרחים יסכימו להישאר בקו החזית הראשון ולחפש מנהרות כשכדורים שורקים מעל ראשיהם? כיצד יגיבו כאשר הקצין שמחלק להם כעת הוראות, בזמן שהכל שקט ורגוע, יורה להם לחצות את הגבול ולאתר את פירי הכניסה למנהרות בכפרים כמו עדייסה או ראמייה, מעוזים שיעיים של חיזבאללה?

     

    לצה"ל אין כלים הנדסיים כה גדולים ויקרים, ולכן, בדומה לנעשה עד כה באוגדת עזה, ההתבססות במשימה זו היא על קבלנים אזרחיים. העובדים האלה, יש לציין, פועלים כעת כמעט סביב השעון, כתף אל כתף עם לוחמי צה"ל, במרוץ נגד הזמן שיימשך ככל הנראה כמה חודשים לאיתור והשמדת מנהרות חיזבאללה. הצבא גם הכין להם לוחות מיגון גדולים, אליהם ירוצו כדי לתפוס מחסה אם תיפתח לעברם אש. אך די להביט בתמונות שהופצו בלבנון כבר ביום הראשון של המבצע: רק חלק מהעובדים נענים לפקודה לחבוש כל העת שכפצ"ים וקסדות, חרף היותם במרחק יריית אקדח מבתים לבנוניים.

     

    "זה אתגר מבצעי אחד מרבים ואנו צריכים לשמור על כל מי שעובד אצלנו בגזרה", אמר ל-ynet אחד הקצינים שמפקדים על הפעילות בשטח. "אנו מעירים לאנשים שלא שומרים על משמעת צבאית אבל זה מאוד קשה להעיר לאנשים שעובדים על הגדר. ללוחם שלי יותר קל לי לתת פקודות, לאזרח זה קצת יותר קשה אבל גם הוא בתחום האחריות שלי".

     

    אמצעי ניווט, נשקיות ונגמ"שים

    מסמכים ועדויות שהגיעו לידי ynet חושפים כיצד מאות הפרטות ואזרוחים, או מיקורי חוץ כפי שמגדירים בצה"ל, עלולים להיות לרועץ בזמן אמת, ולפגוע בעת מלחמה בסיוע הטכנו-לוגיסטי, הכה קריטי לתמרון של כוחות היבשה, האוויר והים, בעיקר בזירה הצפונית.

     

    אחת הדרכים העיקריות של צה"ל להתייעל, לחסוך משאבים ולקצץ כפילויות, היא באמצעות מיקור חוץ, כלומר אזרוח של מערכים שלמים ביחידות רבות, בעיקר גדולות, שנותנות שירותי תחזוקה לכוחות השונים, בשגרה ובחירום. התופעה נפוצה בצבאות זרים, בעיקר האמריקני: חברות פרטיות מייצרות מטוסי קרב, מכ"מים ומערכות שליטה ממוחשבות לטנקים ולנגמ"שים, אז אין סיבה שהן לא יהיו גם אלה שיתקנו או ישדרגו אותן במידת הצורך. אלא שבשקט בשקט, התופעה התרחבה בצה"ל למימדי שיא בשנים האחרונות, בהן הצבא לא עמד במבחן גדול כמו מלחמה או מבצע צבאי מורכב.

    מתוך מצגת בעקבות מבצע צה
    מתוך מצגת על העברת מערכים בצבא למיקור חוץ

     

    הצגת הסיכונים בעקבות מבצע צה

    המלצות להמשך מבצע צה

    בחודשים האחרונים נערך דיון סגור בצמרת מערכת הביטחון, בהשתתפות בכירים בהנהלת משרד הביטחון וקצינים מהצבא שאמונים על המערכים הלוגיסטיים שתומכים בכוחות המתמרנים. לפי מצגת שהוצגה בדיון והגיעה לידי ynet, מערכים רבים כבר אוזרחו בשנתיים האחרונות, בהם גרירה וחילוץ, טיפול בצמיגים שנפגעו, אחזקת סימולטורים ללוחמים, תיקוני מערכת הקשת על נגמ"שים נושאי מרגמות, מערכות מיזוג אוויר בכלים קרביים, מערכת מסוימת לנגמ"שי הנמ"ר החדשים, מלגזות לניוד אמצעים לכוחות, טיפול במכשירי ניווט, גנרטורים, לוגיסטיקה ליחידת הניסויים של זרוע היבשה ועוד.

     

    מערכים נוספים שצפויים או עשויים להיות מאוזרחים בשנתיים הקרובות: טיפול אחזקתי בנשק קל, בעמדות ירי, במנועים של כלי רכב משוריינים, חלקים מיחידת הבינוי לשעת חירום וחלקים מהימ"חים, נשקיות, שיקום תחמושות, חלקים מהמערכים שמספקים לבוש קל לחיילים ועוד. מערכים אחרים, שאינם בליבה המבצעית, צפויים אף הם להתאזרח אם התוכנית תצא לפועל בשנתיים הקרובות: טיפול טכני בציוד בבסיס האימונים הלאומי בצאלים, תחום הכושר הקרבי, הטיפול במכשור הרפואי, השמדת תחמושות, המוקד הטלפוני של חיל הרפואה, הפצת חלפים ועוד.

     

    קצין בכיר באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הסביר בתגובה כי מדובר בתהליך שמתנהל תחת פיקוח ובקרה הדוקים, ורק במקומות בהם למשק הישראלי יש יתרון ביכולותיו על פני צה"ל: "זו לא הפרטה אלא מיקורי חוץ. האחריות נשארת בידי צה"ל ואנו ממפים בצורה סדורה היכן יש היתכנות לנושא. המהלך כבר שיפר את רמות המלאים ואת המענה בביטחון השוטף. למשל, גרירת כלי רכב מבצעיים נשארה בצה"ל, בעוד גרירת כלי רכב לבנים (רכים) הועברה למיקור חוץ".

     

    הסכנות: כפילות בכוח אדם ואובדן ידע

    בסדרת דיונים שנערכו בנושא בעת האחרונה במערכת הביטחון, הציגו בכירים במשרד הביטחון את מה שהוגדר כסיכון של ממש על ידם בשל אזרוח מאות מערכים בצה"ל. כך למשל, נטען שעובדים בחברות אזרחיות ייאלצו לחצות גבול במלחמה כדי להעניק סיוע טכני לכוחות המתמרנים, לפעול בשטח אויב, מבלי שהדבר הוסדר משפטית, ביטוחית ובטיחותית. הגורמים אף הציגו חשש כי בזמן אמת העובדים בחברות הפרטיות יחששו להפוך לחלק מצה"ל, משני צידי הגבול, בבסיסים שיהוו מטרה ראשונה לטילים המדויקים של חיזבאללה, בשטחי הכינוס ובסדנאות.

    אימון בצאלים. הטיפול הטכני בציוד יועבר לחברה אזרחית (צילום: חיים הורנשטיין) (צילום: חיים הורנשטיין)
    אימון בצאלים. הטיפול הטכני בציוד יועבר לחברה אזרחית(צילום: חיים הורנשטיין)

     (צילום: חיים הורנשטיין) (צילום: חיים הורנשטיין)
    (צילום: חיים הורנשטיין)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    "לצד היתרונות של האזרוח, קיים סיכון של אי עמידה בזמינות הכשירות והמבצעיות הנדרשים בשעת חירום, לרבות מצבי קיצון או ביניים כמפורט", הזהירו במשרד הביטחון מפני התופעה המתרחבת, "אובדן הידע בצה"ל (אי יכולת לחזור לאחור); אי הגדרה מדויקת של הצרכים למצבי החירום השונים על ידי הלקוח; כפילות בשימוש בכוח אדם בו זמנית בתעשייה ובצה"ל; פערים לוגיסטיים – חלפים ואמצעים בחברה; בעייתיות לגבי העסקת אזרחים בפעילות חוצת גבול; איתנות פיננסית של החברה האזרחית לאורך זמן; תלות בשרשרת אספקה של קבלן ראשי מול קבלני משנה, גורמים מחו"ל (נמלים, שינוע)".

     

    חשוב להתעכב על חלק מהנקודות המדאיגות הללו, שהוצגו במסמך הפנימי תחת הכותרת "סיכונים/פערים". אובדן הידע בצה"ל למשל, מתייחס בעיקר לנגדים מנוסים שהם מומחי תוכן לתחזוק אמצעי לחימה מסוים, במידה והתקלקל. העדפת חברה אזרחית למשימה זו עלולה להביא לאובדן ידע מקצועי ולנזק ארוך שנים בשל הפסקת השימוש באותם אנשי קבע, שידעו להתמודד עם תקלות באותו אמצעי לחימה בשיטות ש'לא כולן כתובות בספר', ובטח במצבים ייחודיים כמו לחימה בעזה או תמרון בלבנון.

     

    גם סוגיית החלפים מדאיגה בכירים במשרד הביטחון: יותר ויותר מחסנים של חלקי חילוף למערכות לחימה אוזרחו, והחברה הפרטית שאמונה על כך פועלת בראש ובראשונה לפי שיקול שורת הרווח התחתונה. באשר לסוגיית האיתנות הפיננסית של החברות, החששות נוגעים יותר לחברות בגודל בינוני וקטן שצה"ל רכש את שירותיהן לשעת חירום. "חברות ענק כמו אלביט, רפאל והתעשייה האווירית הוכיחו איתנות לאורך שנים, ואנשיהם טיפלו במערכות לחימה כמו כיפת ברזל גם כאשר מפעלי החברה באשדוד היו בקו האש במהלך עמוד ענן וצוק איתן. אך מה עשוי להבטיח את הנייר שחותמים עליו את החוזה מול חברה בגודל בינוני או קטן, אם תיקלע למשבר כלכלי ותיסגר ערב מלחמה?", תהה פקיד במשרד הביטחון ששוחח עם ynet.

     

    קצינים במיל', עובדים במפעל

    באשר לכפילות בכוח האדם, החשש ניתן יותר לכימות, ופחות תיאורטי: רבים מעובדי התעשיות הביטחוניות שיתנו את השירותים לצה"ל בחירום וכעת עושים זאת בשגרה, הם לוחמים או קצינים במילואים, בהם מ"פים, מג"דים וטייסים. בכירים במשרד הביטחון הביעו חשש ממשי שאי הסדרת הריתוק המשקי, וגם לאחר הסדרתו, יובילו לכך שהשורות ביחידות המילואים שיוקפצו בצו 8 - או לחילופין עובדי התעשיות שיצטרכו לתקן אמצעי לחימה בזמן מלחמה - יהיו דלילות.

     

    בשיחה עם כמה קצינים במילואים, בהם קרביים, שעובדים בתעשיות ביטחוניות, עולה כי הם אינם יודעים כלל מה יהיה איתם בזמן מלחמה: האם יעלו על מדים ויובילו את פקודיהם בקרב, או יסייעו לצה"ל כאזרחים. בתגובה לכך מסר קצין בכיר בצה"ל: "המערכים בדרג א' וב', כלומר אלה שמטפלים בתקלות דחופות וקלות יחסית, יישארו בצבא. רוב המערכים בדרג המשקם יישארו אף הם בצבא וחלקם עוברים לתעשיות. כל זרוע בודקת קודם אם מיקור חוץ טוב לה מקצועית וכדאי לה כלכלית, ולאחר מכן הנושא עולה לוועדה משותפת של צה"ל ומשרד הביטחון, תחת פיקוח וליווי של אגף התכנון, יועצת הרמטכ"ל לענייני כספים, גופי הרכש והייעוץ המשפטי. הוועדה המשותפת מאשרת התקשרויות רק לאחר שהיא מקבלת ובוחנת את כל הנתונים שהזרוע הצה"לית מעבירה.

    מערכת כיפת ברזל שדרות חיילים חייל צה
    מערכת כיפת ברזל. העובדים יישארו במפעל או יגויסו לצבא?(צילום: EPA)

    רחוב בשדרות לאחר יירוט רקטות מעל העיר ()

    "בכל מיקורי החוץ אנו משאירים רגל אחת על הקרקע הצה"לית כדי לשמר את הידע", הוסיף הקצין. "למשל, בדרג המשקם לכלים משוריינים בזרוע היבשה אנו מחייבים את הספק באזרחי להתבסס על יכולות של היחידה הצבאית שעסקה בכך עד היום. המהלך יצר יעילות ומנע כפל עבודה בהיקפים של 30%. בנוסף, אנו מבטיחים שאם משהו קורה לספק האזרחי, אנו כצבא יודעים להשתלט עליו ולהחזיר אלינו את השירותים שעליו לספק".

     

    באשר לריתוק המשקי הוסיף הקצין הבכיר: "יש כאן כמה שחקנים שמעורבים, כמו היחידה לשעת חירום במשרד העבודה, אבל כיום הנושא כבר מוסדר בתוך החוזה שנחתם עם התעשיות, והרשימות של העובדים עברו למי שצריך. העובדים שאינם במערכים קריטיים כמו טייסים, יישארו בחברות בזמן חירום. השיקול שגובר במקרה כזה הוא המקצוע הצבאי ולא האזרחי. החברה יודעת שעליה לקלוט ולהכשיר אנשים נוספים על מנת להבטיח רציפות תפקודית. אחוזי הכשירות ביחידות המילואים גבוהים, וישנה מערכת מידע אחודה שמטפלת בנושא".

     

    הקצין הדגיש עוד כי "מבחינת מלאים לחירום, אנו מגדירים לחברות מה אנו צריכים על המדפים לפי שלוש קטגוריות: מה נמצא בזמן נתון במחסן, מה תקול בשדה ומתוקן, ומה קורה אם אין מענה. אנו מנהלים ביקורות על החברות אחת לשנתיים, בהתאם לנחיצות".

     

    מכשיר ניווט חדש ללוחמים, ללא GPS (צילום: רועי עידן)
    מכשיר ניווט. גם האחזקה שלהם צפויה לעבור לחברה אזרחית(צילום: רועי עידן)

    באשר לעובדים האזרחים שיאלצו לחצות גבול במלחמה כדי למלא את משימתם, אמר הקצין הבכיר כי מדובר במספר קטן: "רוב החברות הללו לא יחצו גבול, ומדובר בעיקר בחברות שיש להם כלים הנדסיים גדולים. העובדים הללו יגויסו כחיילי מילואים והנושא הוסדר משפטית. אין שום היגיון שנחזיק כלים הנדסיים גדולים בשגרה, אם הם מיועדים בעיקר לחירום".

     

    לגבי החשש מאי-איתנות כלכלית של חלק מהחברות, הגיב הקצין: "אנו לא עושים מיקורי חוץ עם כל חברה. החברות הללו משתמשות ביכולות שלנו כצבא, כך שזה מפחית עלויות. את שיקום התחמושות נשאיר בצבא. בנשקיות נמקר יותר בהיבטים הלוגיסטיים, ואם נזהה סיכון במבחן הראשון או סכסוך חוזי עם החברה, אז לא נצא עימה למיקור החוץ. יש גופים רבים שאינם תלויים שבוחנים כל התקשרות כזו. למשל, שיקום נשקים יצא למיקור חוץ רק בשגרה ולא בחירום, וגם, עם חברות שמחזיקות תווי תקן רלבנטיים. אין כזה דבר שבזמן מלחמה נוציא רובה שהתקלקל לגורם אזרחי".

     

    יחד עם זאת, הקצין הודה כי למשל במערכת הקשת של ירי מרגמות מכלים משוריינים, הטיפול השוטף יישאר בצבא, אך "תיקון של חלק מהמערכת הייעודית בקשת יושלם על ידי חברה שנבדקת אחת לשנה. באשר לגנרטורים של היחידות הלוחמות – יש לנו מלאי תקין. אם גנרטור בגדוד מתקלקל אז מיד נחליף אותו באחד תקין ואת הגנרטור שהתקלקל נשלח לתיקון בחברה אזרחית. הסדרנו את כל התקינה של הנושא, והמהלך הוביל ליעילות". הקצין הוסיף כי מערכים רבים נוספים נבחנו מבחינת העברתם למיקור החוץ, אך הוחלט להשאירם בצה"ל: "להערכתי, מתוך עשרות נושאים שנבדקו, בכ-60% מהמקרים לא יצאנו למיקור חוץ".

     

    תחרות על משאבים

    לעומת הצבא, גורמים במשרד הביטחון חוששים יותר מהתהליך. "אזרוח מאופיין בהתקשרויות ארוכות טווח, ובשל ריבוי החוזים - הסיכון גדל", טענו גורמים בכירים במשרד הביטחון במהלך הדיונים הסגורים שניהלו עם קציני אגף הטכנולוגיה ולוגיסטיקה בצה"ל, "הבעיה יוצרת תחרות מול המשק האזרחי על משאבים, והפרויקטים של האזרוח נבחנים בעיקר בהיבטים של כדאיות כלכלית ונוחות תפעולית, ופחות בהיבטי מתן מענה לחירום. אי יכולת עמידת החברה בזמינות הנדרשת לשעת חירום – מהווה סיכון".

     

    במערכת הביטחון גיבשו לאחרונה שורת המלצות כדי להסדיר את אזרוח המערכים הצבאיים, שכאמור משפיעים גם על חיל האוויר. הוחלט להגדיר קריטריונים לחירום שנדרשים על ידי הגוף הצבאי שדורש את השירות, והומלץ לנהל את הסיכונים לפי בחינת המשמעויות לחירום לפי מודל תעדוף של מערך החירום המשקי. עוד הומלץ לשחרר כח אדם במילואים מחובת גיוס לטובת מיקורי החוץ.

     

    ממשרד הביטחון ומדובר צה"ל נמסרה תגובה משותפת: "כחלק מתהליכי בניין הכוח בצה"ל ותהליכי השיפור וההתייעלות, נבחנים באופן תדיר יכולות ומשקים הכוללים בין היתר חברות אזרחיות המתמחות בתחומים שונים. תהליך מיקור החוץ מתנהל בצורה סדורה ומקיפה ונבחן באופן מעמיק על ידי כמה גופים בצה"ל ובמשרד הביטחון, על פי קריטריונים ברורים ומדידים. הקריטריון המשמעותי ביותר הוא יכולת המענה בחירום, יכולת שנמצאת תחת בקרה מתמדת. לצד זאת נדגיש כי רובו של מיקור החוץ הניתן על ידי חברות הוא מענה עורפי, ואילו המענה לכוחות לוחמים בשטח מבוסס על יכולות צבאיות בלבד".

     

    עוד נמסר כי "בשנים האחרונות ביצעו צה"ל ומשרד הביטחון עבודת מטה משמעותית שמטרתה רענון תחום הריתוק המשקי, שכלול הוראות, נהלים, תהליכי עבודה ויישור קו מול התעשיות הביטחוניות בנושאי כוח אדם והאמצעים הקיימים. הנושא אף תורגל במסגרת תרגיל מטכ"לי משמעותי שמסקנותיו העידו על רמת כשירות גבוהה".

     

     

     

     


    פורסם לראשונה 08/12/2018 23:28

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דובר צה"ל
    חיילים ועובדים אזרחים ליד הגבול
    צילום: דובר צה"ל
    מומלצים