שתף קטע נבחר

ממצא נדיר בנגב: פתילה מהתקופה הביזנטית

בדיקה שנערכה ברשות העתיקות הצביעה על כך שהפתילה, שיוצרה לפני כ-1,500 שנה, נעשתה מסיבי פשתן שהופקו מצמח הפשתה, המוכר מתעשיית האריגים והלבוש, ושסיביו התאימו בין השאר גם לבערה בנר והפצת אור

מחקר חדש, שנערך ברשות העתיקות, גילה פתילה יחידה מסוגה ששימשה להדלקת נרות שמן למאור, המתוארכת לתקופה הביזנטית מלפני לפני כ-1,500 שנה. החוקרים אומרים כי על אף ממדיה הקטנים, חשיבותה גדולה משום שהיא זוהתה באופן ודאי כפתילה, בשעה שמספר הפתילות המוכרות לחוקרים מועטות ביותר.

 

ד
ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

הפתילה הנדירה (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
הפתילה הנדירה(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

 

הפתילה נבדקה לראשונה במסגרת מחקר מקיף שעורכת אוניברסיטת חיפה, בהובלתם של פרופ' גיא בר עוז וד"ר יותם טפר, ביישובים הביזנטים שהיו בנגב. במסגרת המחקר איתר ד"ר טפר ממצאים שטרם פורסמו מחפירות המשלחת האמריקנית, שנערכו בשנות ה-30 של המאה שעברה בשבטה שבנגב. הפתילה נמסרה לבדיקה במעבדות רשות העתיקות.

 

ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות, שחקרה את הפתילה, אמרה כי נראה כי הממצא הנדיר השתמר הודות לאקלים היבש השורר בנגב. "נרות השמן שיחקו תפקיד מרכזי בחיי היום יום בעת העתיקה ואיפשרו את הארתם של בתים ומבני ציבור גם בשעות החשכה", הסבירה ד"ר סוקניק. "הנרות, העשויים חרס או זכוכית, נמצאים לעתים קרובות בחפירות הארכיאולוגיות, ואולם למצוא פתילות מהעת העתיקה - זה נדיר. הסיבות לכך טמונות, כנראה, בעובדה שמדובר בחפץ שעשוי מסיבים צמחיים, שבדרך כלל מתפרק במהירות ונעלם באדמה, וכן בעובדה שמדובר בחפץ קטן ממדים, שעל פי רוב התכלה באש".

הפתילה הנדירה (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
ד"ר סוקניק והפתילה הנדירה(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

הפתילה הנדירה (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
הפתילה הנדירה(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

הפתילה הנדירה (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
הפתילה הנדירה(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

 

הפתילה נמצאה בתוך בית הפתיל שלה' מעין צינור קטן עשוי נחושת, שבתוכו הונחה הפתילה בעת הדלקתה. בדיקה מיקרוסקופית שערכה ד"ר סוקניק הצביעה על כך שהפתילה נעשתה מסיבי פשתן שהופקו מצמח הפשתה, המוכר מתעשיית האריגים והלבוש, ושסיביו התאימו בין השאר גם לבערה בנר והפצת אור.

 

"בפרק שהוקדש לנושא במסכת שבת שבמשנה, הנקרא 'במה מדליקין', נדונו חומרי בערה וסוגי פתילות שניתן להדליק בהם נר שבת. גם שם מוזכר הפשתן כחומר גלם איכותי עבור הכנת פתילות, שכן בערתו ארוכה ויפה", אומרת ד"ר סוקניק. "פתילות אחרות המוזכרות במשנה, נעשו מסיבים שונים שאיכותם ירודה ועל כן נפסלו, ביניהם מוזכרים הסיבים שהופקו מצמח פתילת המדבר, הגדל עד היום באזור ים המלח. נראה שגם תושבי שבטה בחרו להאיר את מבני הציבור שלהם בפשתן, כיוון שצמח הפשתן אינו גדל בנגב סביר שהגיע למקום מחלקה הצפוניים יותר של הארץ, בדרכי המסחר".

 

על פי הבדיקות שנעשו ואיכות הסיבים של הפתילה, מניחה ד"ר סוקניק כי תושבי שבטה בתקופה הביזנטית קנו פשתן פחות איכותי עבור הכנת הפתילות, בעוד שאת הפשתן האיכותי הותירו עבור תעשיית הלבוש. "הפתילה הנדירה שנבדקה שייכת לטיפוס נר זכוכית האופייני לתקופה הביזנטית - מעין כוס או קערת זכוכית שמולאה בשמן ואיפשרה, באמצעות פתילת הפשתן, תאורה ארוכה גם בשעות החשכה. על אף גודלו המזערי של הממצא משבטה, שאורכו אינו עולה על סנטימטרים בודדים, הוא שופך אור על אחד החפצים החיוניים והשכיחים בעת העתיקה, שכמעט ונעלמו מן העולם, אך שרד בשבטה." אומרת ד"ר סוקניק.

 

הפתילה, וחפצים נוספים מחפירות קולט בשבטה, יוצגו החל מ-24 בינואר בתערוכה במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
הפתילה מהתקופה הביזנטית
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
מומלצים