מה לעשות לפני שנמות
לא צריך ממש לחכות עד המוות כדי לשנות את ההדגשים בחיים שלנו ולהתחיל לחיות כאילו באמת אנחנו עומדים למות וכל שנייה חשובה. 30 עצות שיכולות לעזור לכם לחשב מסלול מחדש ביחסים עם החיים (ועם המוות)
1. לשבת ולחשוב על החיים שלכם,
לפנים ולאחור. להיזכר בכל הדרך שעברתם ולציין לעצמכם את ההישגים והשמחות. אפילו לכתוב את זה, כדי שיהיה ברור ונהיר מול העיניים. אולי גם תרצו לבסוף להשתמש ברשימה הזו כבסיס לספר האוטוביוגרפי שתכתבו (ראו בסעיף 3).
2. להחליט מכאן והלאה לחלק אחרת את עוגת הזמן שלנו
ולהקדיש חלקים נדיבים ממנה לבילוי עם חברים ומשפחה בעולם האמיתי. בסרט שראיתי פעם אמרה הגיבורה שנמצאת על ערש דוויי, שבסופו של דבר אף אחד מאיתנו לא הצטער בסוף ימיו על עוד שעה שהוא לא בילה בעבודה. אבל רובנו מצטערים על הזמן שלא בילינו עם האנשים שאנחנו אוהבים.
3. לכתוב את הסיפור שלכם
במילים שלכם. בלי לחשוב שמישהו אי פעם יקרא את זה, אלא פשוט כדי להביא את עצמכם, כדי להשאיר חותם. כי לכל אחד יש סיפור. אם זה ייצא ממש־ממש טוב, תמיד אפשר להוציא ספר בהוצאה עצמית (או מסחרית!) ולחלק או למכור אותו בין חברים ובני משפחה, ואפילו גם לקהל הרחב.
4. יש משורר או סופר שאתם מאוד־מאוד אוהבים
אבל הוא כותב בשפה זרה? שווה להשקיע וללמוד את שפתו, כדי לא לעזוב את העולם לפני שתקראו את הטקסטים שאתם אוהבים בשפת המקור. כי כמו שקבע פעם המשורר חיים נחמן ביאליק באמירה המיוחסת לו: "לקרוא שירה מתורגמת זה כמו להתנשק דרך מטפחת". לפעמים גם פרוזה, אם תשאלו אותי.
5. להתנשק כמו בהתחלה
לפני שנמות, כדאי לחזור ולהתנשק, כי אין הרבה פעולות מענגות מזו. פשוט לחשוב על הפרטנר שממש עושה לנו את זה ולא להפסיק להתנשק איתו או איתה. לא רק בגלל התרומה של הנשיקות לבריאות, אלא גם מפני שזה המדד שמעיד בצורה הטובה ביותר על מצב התשוקה ביחסים שלנו.
6. חשוב להגיע לתובנה הזו של "מי אני באמת"
ולהצליח לענות לעצמנו בכנות, לפני שנחזיר ציוד. חוקר הנפש קרל יונג אמר שאם בגיל ההתבגרות אנחנו שואלים את עצמנו "מי אני" וההתנהלות שלנו מושפעת על ידי קבוצת השווים ועל ידי גורמים חיצוניים לנו, הרי שכאשר אנחנו מגיעים לחצי השני של החיים, אז ממרומי הפז"מ אנחנו שואלים את עצמנו "מי אני באמת" והשאלה הזו גורמת לתשובה להידחף מתוכנו ומביאה אותנו לחולל שינויים בחיינו, כדי לחזור לאני האמיתי והאותנטי שלנו.
7. לבחון את המבנים השונים של החיים שלנו
ולבדוק האם אנחנו נמצאים במקום שבו אנחנו הכי רוצים להיות, כי אתם יודעים – החיים קצרים. האם אנחנו נמצאים במקום שמתאים לנו מבחינת החלומות שלנו, העבודה, המשפחה, הזוגיות, היחסים, ההיבט הכלכלי והחברתי. ואם אנחנו לא – זה הזמן לשבור את כל ההגה ולחשב מסלול מחדש. כי החיים הם עכשיו.
8. להפסיק לפחוד
הפחד תוקע אותנו, ותקיעות יוצרת מוות. תחשבו למשל על מים עומדים, מים תקועים, מים שלא נמצאים בזרימה. מה יוצא מהם בסופו של דבר? שלולית שמתייבשת, או ביצה רבוצת חיידקים שאינה מאפשרת לחיים להתקיים בתוכה. החיים לא נמצאים בתקיעות, החיים נמצאים בזרימה, ולכן חשוב לנטרל את התקיעות ולהחליף את הפחד שגורם לנו להיתקע – באהבה. כי מה שאנחנו אוהבים, אנחנו כבר לא פוחדים מפניו.
9. לנהל את השיחה הזו שמעולם לא ניהלנו
– עם אחד ההורים, עם האח או האחות שאנחנו כועסים עליהם כל כך הרבה שנים, עם האקס ששבר לנו את הלב ומעולם לא סגרנו איתו את הפינה, עם הבוס ההוא שפיטר אותנו בלי למצמץ וכדי להוכיח לו שאנחנו עושים מאז כל דבר בהצטיינות. לא לפחוד, לא להתבייש, לא לדחות, לא לוותר. כי מי צריך לסחוב על עצמו את המשקעים האלה.
10. להפסיק להאשים
די. התבגרנו, ולהתבגר זה לקחת אחריות גם על המעשים שלנו, גם על התוצאות של המעשים שלנו ומתוך כך על ההתנהלות שלנו, בלי קשר למה שעשו לנו, שתו לנו, לקחו לנו והטביעו בנו בילדות. מעולם לא עלה בכוחנו להיפטר מהמוקשים שהונחו בידינו כשהיינו ילדים, אז אנחנו ממשיכים ונושאים אותם, אבל בעצם היינו מזמן אמורים להשליך אותם לצד הדרך.
11. לחשוב על הטעות הכי גדולה שעשינו
ושבגללה מעולם לא סלחנו לעצמנו. אותה טעות שבגללה אנחנו חופרים שוב ושוב ושוב בעומקי הפצע המדמם ולא מאפשרים לו להגליד. עכשיו תחשבו שוב על אותה הטעות המייסרת, והפעם אל תייחסו אותה לעצמכם אלא לאדם שאתם הכי אוהבים בעולם. לאחרים הרבה יותר קל לנו לסלוח מאשר לעצמנו. לכן, כשם שסלחתם למי שאתם אוהבים, תסלחו עכשיו גם לעצמכם.
12. לזרוק. פשוט לזרוק
כל מה שאתם חושבים שמיותר בחיים שלכם, ושתופס מקום. לתרום את הספרים לחנות יד שנייה. להעביר בגדים במצב טוב לחנות של בגדים משומשים. ככל שתצברו פחות חפצים כך הילדים שלכם יברכו אתכם כאשר יצטרכו לפנות את הבית עם לכתכם לעולם שכולו נטול חפצים ודאגות.
13. לתת לילדים כסף
כן. עכשיו. לא את כל הכסף שיש לכם, אבל סכום ניכר שיוכל לעשות עבורם שינוי. למה לחכות עד שכבר לא תהיו ולא תוכלו ליהנות מהשימוש שיעשו בסכום המשמעותי הזה? כמובן, לבקש מהם שהכסף לא יתבזבז סתם, אלא יהיה מיועד למטרה שתהיה מקובלת גם עליכם.
14. לפנות זמן לקלאסיקות
כי בגלל הקצב התזזיתי של החיים, סביר להניח שהפעם האחרונה שבה קראנו ספרים כמו "הזר", או "הזקן והים" או "מדאם בובארי" הייתה כאשר היינו צריכים להיבחן עליהם לבגרות, אבל אז באמת לא היו לנו הסבלנות או אורך הרוח או עומק התודעה שיאפשרו לנו להתחבר למשמעות הטמונה ביצירות הללו. אז זה הזמן לעצור ולהתמסר, כדי למצוא את עצמנו בתוך ובין השורות.
15. לנסוע למקום שמעולם לא היינו בו,
או למקום שמעולם לא חשבנו שניסע אליו, או למקום הזה שאנחנו תמיד מכריזים שאין סיכוי שנדרוך בו כי הוא נראה לנו צפוף, רחוק, מיותר, מלוכלך, מאיים, זר, לא מובן. ואולי זו באמת ההזדמנות לחדור לעומק התודעה ולהבין מה יש בו באותו מקום שאנחנו תמיד אומרים שאליו לא ניסע ויהי מה, שגורם לנו להימנעות?
16. לשבת עם סוכן ביטוח מהימן
ולהבין אחת ולתמיד מה קורה בתוך אינסוף החיובים והתשלומים. כן, למרות שזה יכול להעיף את הפיוז, לא להתעצל, להפסיק לטמון את הראש בחול, ולהתחיל להתמודד עם המספרים והבזבוז הכפול, כי בטוח יש כזה. אתם לא מספיק עשירים כדי לזרוק כסף
ככה סתם.
17. לשבת עם יועץ פרישה
ולבדוק האם כדאי לכם להמשיך לעבוד או שאולי אתם יכולים לפרוש ממש עכשיו, כמה שנים ספורות לפני הגיל הרשמי, לוותר על סכום לא מאוד משמעותי בכל חודש (נגיד עד כמה מאות בודדות של שקלים), אבל להרוויח את הזמן שלכם ליהנות, לנסוע, לטייל, להתמסר לילדים. להכפיל את שעות החירות וההנאה, בלי לפגוע בזכויות העתידיות.
18. לכתוב מכתב אישי לכל אחד מהאנשים שקרובים לליבכם,
ולא להתקמצן במילים. לכתוב ארוך ונוגע, כי זה בסופו של דבר הזיכרון שתשאירו אחריכם. אם נוח לכם יותר ואתם אוהבים את המדיום, אפשר גם לצלם סרטון אישי שבו אתם ממש מדברים עם כל אחד מהיקרים לכם.
19.
לעבור על כל התיקיות במחשב ולמחוק
את כל מה שאתם לא רוצים שאף אחד יראה. לזכור למחוק הכל גם מההיסטוריה, ולרוקן את תיבת המסמכים שמחקתם. כנ"ל גם עם הסמארטפון.
20. לעבור על כל היומנים, המחברות, שירי הבוסר והנעורים,
המכתבים וההגיגים שפעם כתבתם ושמרתם (לי יש ארגזים על ארגזים כאלה), המכתבים שכתבו לכם ומעולם לא זרקתם (כנ"ל), כל פתקי האהבה/ ברכות שנה טובה וכו'.
מה שמביך – להשמיד. מה שחמוד – להשאיר, כדי שהנותרים אחריכם יחייכו ויחליטו האם ומתי לזרוק.
21. להגשים חלום שהולך איתכם כבר כל כך הרבה שנים
רכיבה על סוסים, ציור או פיסול, נסיעה מסביב לעולם, לימודים של תחום חדש, מגורים למשך תקופה בבית חווה מרוחק. הגיע הזמן להגשים אותם. הזמן הוא עכשיו.
22. להרגיש את האדמה מבחוץ
(כי מבפנים יהיו לנו כל כך הרבה שנים). לעזוב את אור הניאונים, את הפקקים, את כלובי הזהב של המשרדים, ולעבוד אלוהים אחרים – את אלוהי הטבע, את אלוהי האדמה, את אלוהי עונות השנה. להצטרף למיזם חקלאי, ללכת לבצור ענבים בעונת הבציר, לזרוע בתלם ארוך שאינו נגמר. לפרוט את הזמן לפרודות של טבע, שאין להן מחוג ואין להן שיעור.
23. לגור איפה שחלמתם
בבית כלונסאות על נהר מסתורי במזרח, בבית עץ לבן על חוף הים שאת רגליו מלחכים הגלים, בקרוואן שחותך את הכבישים הארוכים של אמריקה. באמת שהעולם הוא בית כאשר מוכנים לשחרר אחיזה וללכת בעקבות הלב.
24. לפרוץ גבולות
של הלב. של התודעה. של השמים. של הארץ. לעשות דברים שמעולם לא עשיתם, להביט אל החיים שלכם ממקום שמעולם לא העזתם, העיקר לשנות פרספקטיבה ונקודת מבט כדי לחזור ולראות בעיניים חדשות, בעיניים רחוצות, את מה שהוא כבר שלנו. כי כמו שאמר הסופר הצרפתי מרסל פרוסט: "אנחנו לא יכולים לשנות את המציאות. אנחנו יכולים לשנות רק את האופן שבו אנחנו מתבוננים במציאות".
25. להבין שאנחנו טובים מספיק
ילדים טובים מספיק. בני זוג טובים מספיק. הורים טובים מספיק. עובדים טובים מספיק. אזרחים טובים מספיק. להגיד את זה לעצמנו בקול רם, עד שנאמין ועד שגם הילד הקטן או הילדה הקטנה שהיינו ישמעו את זה ממרחק השנים, ישתכנעו ויירגעו.
26. לערוך צוואה
זה פותר כל כך הרבה סיבוכים מיותרים ומריבות בין הנשארים. לדאוג שהמקורבים הרלוונטיים יידעו שנקטתם בצעד ויידעו למי לפנות כדי לממש את הצוואה שלכם.
27. לא נעים לדבר על זה, אבל כן, לרכוש חלקת קבר
(אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, למה להפיל את ההוצאה הגדולה הזו על הילדים) ולהשאיר הוראות לטקס הלוויה והפרידה, אם הדרך שבה תעזבו את העולם מעניינת אתכם.
28. לחתום על כרטיס אדי
מה, עוד אין לכם כרטיס אדי? adi.gov.il
29. להכניס מוטבים לחשבון הבנק
מבין מי שאתם סומכים עליהם, כי לאחר שתעזבו את העולם ייקח הרבה מאוד זמן עד שאפשר יהיה לגשת לחשבון, וחבל סתם להקשות על מי שיצטרכו להמשיך ולטפל בעניינים שתשאירו אחריכם.
30. לחיות
פשוט לחיות. עד הסוף. בכל הכוח. בלי להתנצל. בלי להסס יותר מדי. בלי לחשוב מיליון פעם לפני שלוקחים את הצעד. להזמין את הדיל הזה לרומא, לקנות את הכורסה המתכווננת לסלון, לעשות את השיפוץ ההוא בבית שאתם דוחים כבר שנים, וגם את השיפוץ הקטן בפנים שאת כל כך רוצה. לרקוד, לעוף, לשמוח, לאכול, לעשות אהבה, לעשות חיים.
