שתף קטע נבחר

שופט לא הרשיע שוטר ממוצא אתיופי: "הוא יתקשה למצוא עבודה"

דסלין אסייהין הודה שהיכה אדם שנלקח לתחנה לאחר קטטה בכפר סבא. השופט מיכאל קרשן התחשב בו בנימוק שהוא בן לאוכלוסייה מוחלשת

בית משפט השלום בכפר סבא החליט לאחרונה לא להרשיע את דסלין אסייהין (33), שוטר ממוצא אתיופי, שהודה בתקיפת מתלונן בניידת בזמן נסיעה לתחנה. השופט מיכאל קרשן קיבל את עמדת הסנגורית שלפיה הרשעה עלולה להביא לפיטוריו, ויהיה לו קשה להשתלב בשוק העבודה בהיותו בן לאוכלוסייה מוחלשת. לפיכך הוא הסתפק בהטלת עונש של 160 שעות לתועלת הציבור ופיצוי של 3,000 שקל למתלונן.

 

לפי כתב האישום המתוקן שהוגש נגד אסייהין בשנה שעברה, הוא הגיע לטפל בתלונות הדדיות של סדרן מוניות ונהג שהתקוטטו. הנהג, שדרש ממנו שוב ושוב לעצור את הסדרן, הרגיז את אסייהין שהחליט לעכב אותו והכניס אותו לניידת. בדרכם לתחנת המשטרה דרש המתלונן הסברים ובתגובה אסייהין כיוון לעברו אקדח טייזר ולאחר מכן הכה אותו באגרוף בלחי.

 

המדינה והשוטר הגיעו להסדר טיעון שלפיו הוא יודה בתקיפה סתם, וההחלטה על העונש נותרה בידי בית המשפט. מתסקירים שהגיש שירות המבחן עלה כי הנאשם הועבר לשרת ביחידת שיטור במחוז ירושלים משום שהתקשה להמשיך לשרת באזור האירוע. הוא נטל אחריות מלאה על מעשיו, הבין שטעה כשאיבד שליטה ושלח מכתב התנצלות למתלונן.

 

עוד עלה כי אסייהין חווה פגיעות רבות על רקע מוצאו, השתלב בטיפול והסיכון שיתנהג באופן אלים נמוך. נטען כי אם יורשע יהיו לכך השלכות, כולל אפשרות לפיטורים. לפיכך, המלצת השירות הייתה להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם שעות שירות לציבור.

 

עו"ד בתיה קוליץ מטעם המדינה ביקשה שלא לקבל את ההמלצה, וטענה שהנאשם הוא "חלום הבלהות של כל אזרח שמתקשר למשטרה ומוצא עצמו על לא עוול בכפו בתוך ניידת משטרה קורבן לעבירת אלימות". היא הוסיפה שהמתלונן הושפל ונפגע, וכי השוטר גרם לאובדן הציבור במערכת. היא הציעה שיוטל על הנאשם עונש קל יחסית של מאסר על תנאי, שירות לציבור ופיצוי למתלונן.

 

מנגד טענה הסנגורית עו"ד נירה בן דוד שמדובר בעבירה ברף התחתון ורוב הסיכויים שלא הייתה מגיעה לבית המשפט כלל אילולא היה מדובר בשוטר. היא הוסיפה ש אסייהין הוא שוטר טוב ללא עבר פלילי, ואם יורשע יאבד את פרנסתו. בהקשר זה היא הבהירה כי בהיותו בן לאוכלוסייה מוחלשת הוא יתקשר למצוא עבודה אם יפוטר, מה שיפגע קשות במשפחתו. לפיכך היא ביקשה להימנע מהרשעתו.

 

ואכן, השופט מיכאל קרשן קיבל את בקשת הסנגוריה אף שציין שהימנעות מהרשעה היא מעשה חריג. הוא סבר כי האינטרס הציבורי בהרשעת עבריינים צריך לסגת במקרה הזה מפני האינטרס הפרטי של הנאשם, שעשוי להיפגע משמעותית אם יורשע.

 

השופט ציין כי בין יתר השיקולים נשענת החלטתו על כך שמדובר בעבירה הראשונה והיחידה של הנאשם, ושמאז האירוע לא נהג באלימות. כמו כן הוא הדגיש כי מדובר באדם שנטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה כנה.

 

לבסוף הודגשה הפגיעה הכלכלית והנפשית שתסב ההרשעה לשוטר, שאם יאבד את פרנסתו יהיה לו קשה מאוד למצוא עבודה חדשה, בין השאר משום שהוא "בן לקבוצה מוחלשת בחברה הישראלית". לפיכך הסתפק השופט קרשן בעונש של 160 שעות לתועלת הציבור ופיצוי של 3,000 שקל למתלונן, ללא הרשעה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המחשה: הרצל יוסף
אילוסטרציה
המחשה: הרצל יוסף
מומלצים