20 שנה מהיום: איך תיראה ת"א?
העיר העברית הראשונה מתחדשת כל העת מול עינינו, ותוכנית הרבעים של תל אביב-יפו מאפשרת לנו לדמיין את עתיד העיר בעוד כעשרים שנה. "כל הבנייה כיום בת"א אינה מתעלמת מההיסטוריה - היא דווקא נותנת לה פרשנות"
בשיתוף אנשי העיר
מגמת שינוי: פינוי-בינוי מתחזק
שאלת מיליון הדולר - זה בכלל משתלם להרוס ולבנות?
חן: "זה משתלם במקרים מסוימים - כל בניין נבחן לגופו. בניין אחד יכול להיות בניין שהכדאיות הכלכלית שלו גבוהה, ולצידו בניין שבשל סיבות טכניות לא משתלם לבצע בו פרויקט הריסה ובנייה. המאפיין הבולט ביותר כדי לדעת אם הבניין הוא כלכלי לפרויקט הוא היקף זכויות הבנייה שנוצלו בעבר וכמות הדירות ביחס לגודל המגרש".
"היתרונות בהריסה ובנייה הם גדולים ומאוד משמעותיים", אומר חן בתגובה לשינוי המגמה בשנים האחרונות. "מובן שבבניין חדש מקבלים תשתיות חדשות לחלוטין, יש מרתפים תת-קרקעיים, הבניין החדש חייב להיות בתקן של בנייה ירוקה על כל המשמעויות. המעליות חייבות לעמוד בתקן של נגישות. באופן כללי, הדיירים וגם העיר נהנים מפרויקט של הריסה ובנייה גם בהיבט של היטל השבחה, שלא קיים בפרויקטים של תוספת בנייה. היתרונות הם ברורים, אבל חשוב שיזמים ותושבים יבדקו ביסודיות מהן הזכויות שלהם, שייעזרו באנשי מקצוע - בסוף התוצאה תהיה טובה", מוסיף חן.
לא פעם הרשות המקומית מערימה קשיים על יזמים בתחום ההתחדשות העירונית - החל מתוספת חניה וכלה בתקנות מחמירות לשימור עצים. "אנחנו במסגרת איגוד חברות התמ"א פועלים כמעט כל שנה כנגד מכשול אחר במסגרת ההתחדשות העירונית. אם זה במיסים, אם מדובר בתקנות כיבוי אש, וכיום אחד הנושאים הבוערים הוא שימור העצים - הרבה פרויקטים של התחדשות עירונית בתוך תל אביב נתקלים במחסומים של גינון ונוף. בשל העובדה שלא מאפשרים בעצם לכרות עצים, וצריכים להעתיק אותם, צריך אישור מיוחד ולא תמיד זה אפשרי. יש לזה השלכות כלכליות משמעותיות על הבניין, ולעיתים זה אפילו יכול לבטל פרויקט", מסכם חן.
בשיתוף אנשי העיר
