שתף קטע נבחר

"קשה להיות גזען כלפי מישהו שמכירים"

הצעות לתוכניות חדשות המשלבות לימודים עיוניים עם התנסות שמפעילה את התלמידים ומפגישה ביניהם, יידונו ויוצגו בשבוע הבא בכנס דב לאוטמן שייערך בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה. "הנוער בישראל מתנדב יותר מכל מקום אחר בעולם ויש תחושה שדווקא מהם אולי תצא הבשורה כי הם מסוגלים להכיל משהו שאנחנו קצת הדחקנו", אומרת פרופ' יולי תמיר באולפן ynet. צפו

בשיתוף כנס דב לאוטמן

 

במסגרות חינוך רבות בישראל פועלים בדרך כלל לפי תבניות מוגדרות ושיעורים מובנים שחלקם לא השתנה כבר שנים, ולכן לא מפתיע שיש נושאים שגורמים קצת לפיהוק אצל התלמידים. בכנס דב לאוטמן שהתקיים בפעם הרביעית ב-26 בדצמבר בשיתוף קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה ושותפים נוספים, תוצג תוכנית חדשה המשלבת לימודים עיוניים עם התנסות שמפעילה את התלמידים ומפגישה ביניהם.

 

כדי להבין יותר מה מציעה התכנית ועד כמה היא חשובה, הגיעו לאולפן ynet שתיים מחברות ועדת ההיגוי של קרן לאוטמן: פרופסור יולי תמיר, נשיאת מכללת שנקר ולשעבר שרת החינוך, וד"ר אושרה אלפסי, מנהלת התיכון ע"ש איינשטין בכפר הנוער בן-שמן. לצידן התארחה גם מלכי ליפסקר, נערה חרדית שתשתתף בכנס דב לאוטמן במסגרת הספוקן-נוער. צפו. 

 

 

"נדמה לי שכמעט כל דבר שעושים בבית ספר קשור לאזרחות ולאו דווקא בשיעורי אזרחות או ידיעת הארץ", אומרת פרופ' תמיר. לדבריה, אזרחות נלמדת גם בשיעורי מתמטיקה, ספרות ותנ"ך. "אנחנו רוצים לחנך אנשים צעירים שיש להם מודעות עצמית, שיש להם כבוד לאחר, שהם מסוגלים לדבר על דברים, להתווכח עליהם, להקשיב. זאת אומרת המעשה החינוכי כולו הוא בעצם הכנה של אנשים צעירים להיות בוגרים שלוקחים אחריות על עצמם ופעילים במסגרת החברתית ולכן אזרחות שזורה בכל המעשה החינוכי כולו".

 

נדמה שבמקום להקשיב ולדבר אנחנו עסוקים במאבקים, יריבות והפרדה

"אני לא חושבת שעסוקים בעיקר בהפרדה", אומרת ד"ר אלפסי. "אני חושבת שהסוד למנוע את החיכוכים זה שהתלמידים יכירו כמה שיותר - וכדי להכיר צריך להיות אקטיבי". התפקיד שלנו הוא לחנך את הנוער לאזרחות, לחנך אותו לאקטיביזם חברתי, להבעת דעה, שידעו גם להשתמש בזה ולא ילמדו איזשהו תוכן שהם מגיעים איתו לבחינת הבגרות - וסליחה על הביטוי מקיאים אותו על הדף".

 

משתעממים מחומר שחשוב לדעת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
משתעממים מחומר שחשוב לדעת(צילום: shutterstock)

 

"כמות בני הנוער של מתנדבים בישראל בפעילויות חברתיות גדולה יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם אז כדאי לפעמים גם לטפוח לעצמנו על השכם, לא תמיד צריך לקטר", מוסיפה פרופ' תמיר. "לימודי האזרחות הם בהחלט דבר דינמי, הוא מעורר תמיד הרבה רגשות בקרב אנשים, כל אחד יש לו עמדה בנושא".

 

פרויקט ארבע עונות - לעשות טוב בעולם

מלכי ליפסקר, משתתפת בפרוייקט בשם "ארבע עונות", פרויקט המשלב נערה חרדית, נערה חילונייה, נערה דתייה לאומית ונערה ערבייה יחד ובא להראות שלכולן יש מטרה משותפת למרות השוני והארבע יעלו יחד על הבמה בכנס דב לאוטמן. "אנחנו באות להראות סוג של שבירת סטיגמות שלמרות שכולנו שונות מצאנו המון דמיון אחת בשנייה ולכולנו יש חלומות גדולים ושאיפות של להביא טוב לעולם, להביא שינוי שזה הרעיון של הפרוייקט".

 

ואתן עושות את זה במסגרת הספוקן נוער?

"נכון. הספוקן נוער זה בעצם שירה מדוברת. הרעיון הוא שכל אדם יכול להתבטא. זה בצורה טיפה תיאטרלית שמשלבת חרוזים והמטרה העיקרית של הספוקן זה בעצם אתה יכול לדבר על כל נושא שבעולם בין אם דבר מאוד פעוט לבין אם זה דבר מאוד מהותי אפילו עניין פוליטי ולא שופטים אותך, אתה יכול להגיד את מה שאתה מרגיש ומה שאתה רוצה".

 

שבירת מחסומים - במפגשים

בכנס יוצגו הצעות לתוכניות חדשות ללימודי האזרחות. מה בתכניות החדשות שונה מאותן הגדרות תבניות ושיעורים שהתרגלנו אליהם?

"אני חושבת שיש ניסיון באמת ליצור מגע, להפגיש, להפגיש כמה יותר מה"שבטים", כמו שהנשיא קרא להם - של החברה הישראלית. כי הדרך היחידה לשבור מחסומים זה באמת להפגיש", אומרת ד"ר אלפסי. "אצלי בבית הספר יש תלמידים מוסלמים, נוצרים, יהודים, דתיים, חילונים, קהילת העבריים בדימונה ועוד. יש מגוון מאוד מאוד רחב - ורק כשאתה פוגש, יושב ולומד, אפשר להבין עד כמה הדמיון הוא רב על השונות, אבל את זה רואים רק כשפוגשים ולכן מערכת החינוך מנסה לחתור לכמה שיותר מפגשים, לכמה שיותר שבירת המחסומים האלה".

 

רק כשאתה פוגש, יושב ולומד, אפשר להבין עד כמה הדומה רב על השונה.  ()
רק כשאתה פוגש, יושב ולומד, אפשר להבין עד כמה הדומה רב על השונה.

 

זה מה שיקרב אותנו למטרה של אזרחות טובה?

"אני חושבת שדווקא בקרקעית רוחשים זרמים מאוד חיוביים", אומרת לסיום פרופ' תמיר. "יש המון מפגשים, חלקם אגב ביוזמה של בני נוער. פתאום יש תחושה שדווקא מבני הנוער אולי תצא הבשורה כי הם מסוגלים להכיל משהו שאנחנו קצת הדחקנו מהחיים הציבוריים שלנו - ובעיניי אולי ההחמצה הכי גדולה של מערכת החינוך זה שהיא לא נותנת את ההזדמנויות האלה לבני הנוער לחוות את החוויה באופן בלתי מתווך: מפגש אישי, לחיות ביחד, להכיר. המפגש הזה אולי לא יעשה שלום, ולא יפתור את כל הבעיות, אבל זה יפתור דבר אחד - כשאתה מכיר בן אדם ומסתכל לו בעיניים, קצת יותר קשה להיות לך גזען כלפיו".

 

כנס דב לאוטמן 2018 יתקיים ב 26.12.18 בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה. הכנס יתקיים בפעם הרביעית ביוזמת קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה ושותפים נוספים, על מנת להעלות לסדר היום הציבורי והחינוכי את החינוך לדמוקרטיה ולשותפות בחברה הישראלית. במסגרת הכנס שחלקו יועבר בשידור ישיר כאן ב-ynet, יעלו יוזמות חדשות ללימודי אזרחות המשלבים לימודים עיוניים עם התנסות שמפעילה את התלמידים.

 

בשיתוף כנס דב לאוטמן


פורסם לראשונה 16/12/2018 09:53

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים