שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    ״חשוב לדבר על ישראל בכנות ומהלב״
    שחר עזאני, מנכ״ל החוף המזרחי של ארגון החינוך הפרו-ישראלי ׳סטנד וויז אס׳, מסביר את ישראל כבר הרבה שנים. ״כששואלים מה אתה רוצה עבור ישראל, אני אומר שאני נלחם על זכותה של ישראל להיות מקום לא מושלם״

    שחר עזאני, לשעבר איש משרד החוץ ודובר הקונסוליה בניו יורק, מכהן כיום מנכ"ל החוף המזרחי של ארגון החינוך הפרו-ישראלי ׳סטנד וויז אס׳. לפינת המסבירים שלנו הוא נכנס כמי שמנהל כאן כבר שנים ארוכות הסברה מסוג אחר, כזו שיודעת להמציא את עצמה מחדש בכל פעם, ולהתאים את עצמה לקהלים שונים ומגוונים ברחבי ארה"ב.

     

    בתחילת דרכו גויס עזאני כמתמחה במחלקה המשפטית של משרד החוץ. לאחר שהשלים התמחות זו, החל לעסוק בעריכת דין במשרד עורכי הדין חיים צדוק ושות' בתל אביב. במקביל, הגיש מועמדות לקורס הצוערים של משרד החוץ, בניסיון להגשים חלום ילדות ולייצג את ישראל בחו"ל. עם קבלתו לקורס הצוערים, החלה גם הקריירה שלו בשירות החוץ הישראלי. הוא שירת בלונדון, ניירובי, לוס אנג'לס ובניו יורק.

     

    "בשנת 2005, במהלך שירותי כסגן השגריר הישראלי בניירובי, ובמפגשי הרבים עם אנשי הקהילה הנוצרית בקניה ובשאר מדינות מזרח אפריקה, זכיתי להביע עמדה זו לעיתים קרובות. ייצגתי את ישראל בכנסיות ובמוסדות נוצריים אחרים, הקהל ציפה ממני לספק מידע על התרבות והמסורת היהודית, על חוקי הדת ומצוותיה. הם שאלו שאלות רבות על נקודות הדמיון והשוני בין היהדות לנצרות, והעריכו מאוד את העובדה שיכולתי לספק להם מידע ולעזור להם להבין טוב יותר את הדת היהודית ואת התפקיד החשוב שממלאת מדינת ישראל בעולם".

     

    אחרי 15 שנים בשירות משרד החוץ, עזאני רצה לקחת את הניסיון שצבר צעד קדימה. "מגיל צעיר אפשר לומר שנולדתי עם התשוקה, עם ההבנה והרצון לדבר

    ולייצג את ישראל בעולם. ידעתי שאם אוכל לייצג אותה, אוכל לתרום את התרומה שלי לישראל, שנתנה לכולנו כל כך הרבה, עם כל התלונות שיש לנו עליה. כששואלים מה אתה רוצה עבור ישראל, אני אומר שאני נלחם על זכותה של ישראל להיות מקום לא מושלם, שיש בו יתרונות וקשיים. האופן החד-ערכי שהבו היא נשפטת איננו ראוי וזה מה שהניע אותי לצלול לדיפלומטיה ציבורית ועשיתי את זה במשרד החוץ במקומות שונים בעולם ואחרי העבודה שם הרגשתי שבמקום שאני אנדוד, אקח את כל הניסיון שהיה לי ולתרגם את זה לשטח בארה“ב".

     

    - ()
    מילת הקוד היא השראה. עזאני

     

    זו הזירה שעזאני מזהה עד היום כקריטית ביותר עבור ההסברה הישראלית. "ארה"ב היא הריכוז המשמעותי ביותר של יהודי הגולה ומרכז כוח חיוני לשימור הכוח של ישראל מול בעלת הברית החזקה ביותר שלנו. חשוב לנו לשמר את התמיכה האמריקאית בישראל והציבוריות הפרו ישראלית. אנחנו עוסקים בחינוך ובתמיכה בישראל. המלחמה היא לא על עכשיו אלא מה יקרה עוד עשר ועשרים שנה. מה שאנחנו רואים לנגד עינינו. זה שהצטרפתי לסטנד וויז אס לא משרת משהו ארגוני, אלא את העם היהודי בכללותו ואת השקעה בדור העתיד שיקבל את המידע והכלים שימשיכו לעמדות הנהגה בצורה שתועיל לכולם“.

     

    כבר 4 שנים שהוא בארגון, עומל על דרכים להגיע לדור הצעיר. "הדגש תמיד היה על הדור כשמילת הקוד היא השראה. כל מה שיהווה השראה ותקווה, שיוכיח ששום דבר לא אבוד. אנחנו חושבים על הדרכים היצירתיות לספר את ישראל“.

     

    עזאני ממש לא שם את הפוקוס על הסטארטאפ ניישן או הטפטפות. הוא משכיל לגוון ולשכלל את ההסברה 'קוסטום מייד', בהתאם לקהל הרלוונטי, הקהל שהוא מרחיב בכל פעם מחדש. "לוקחים את העקרון שאנחנו רוצים להעביר דרך סיפור שהוא השראה אוניברסלית. זה כמו לקחת בכירים בעולם התקשורת ובמקום לעשות להם פיץ' על ישראל. אתה מעניין אותם דרך המקומות שמעניינים אותם וחושף בפניהם עולמות חדשים וצדדים של ישראל. ישראל מוכרת את עצמה, רק צריך לדעת מה למכור“.

     

    עזאני טוען: "החוכמה היא לדעת לאזן, תמיד לשאול עם מי אני מדבר ומה אני רוצה להגיד להם, כי הלב מדבר לפני שהמוח קולט. אנחנו מנסים להציג את המנעד המדהים של האיכויות והיכולות של ישראל,ואם אתה חכם לחלוק אותם הצלחת להשיג את המטרה. אני זוכר למשל", הוא מתאר, "איך לפני שנתיים הגיעה אלי אחראית הקמפוסים של ׳סטנד וויז אס׳, וסיפרה על אמנות אונליין של האמן עמית שמעוני מיפו שנקראת היפ סטורי. הוא מצייר מנהיגים בינלאומיים ומוסיף להם תסרוקת של היפסטרים. כך הוא מספר סיפור. חשבנו להביא אותו לסיור. יצרנו עבורו סיורים בקמפוסים, ובהם התמקד באמנות שלו. זה היה מדהים. הצלחת לשגרר את ישראל, אנשים נהנו באירוע של ישראל.

     

    ״אם חושבים על תנועת ה-BDS שרוצה למנוע קשר של ישראל עם העולם, לבודד את ישראל, התשובה היא לא רק לסתור את טיעוניה ולחשוף אנטישמיות אלא לייצר עוד ועוד גשרים לקשר של ישראל והעולם. היכולת לצאת מהתבנית ושימוש בכלים שכבר קיימים זה המשחק. אנחנו עונים לשאלות הקשות ולחרם אבל נזהרים מדיפלומטית קישקע, שזה אני אומר מה שאני רוצה ולא מה שרלוונטי לאנשים, ופה המפתח וככה אנחנו מצליחים להוריד את החומה. הרבה אנשים חושבים שהמטרה היא לשכנע את השונאים. אבל לא. המציאות היא ששתי אוכלוסיות שפחות רלוונטיות הן אלו שאוהבים ואלו ששונאים, אבל ל-70 אחוז אין מושג ואיתם צריך לדבר. שם המאבק על דעת הקהל.

     

    ״אחת הפעילויות הראשונות שעשיתי בארה"ב הייתה בלוס אנג‘לס. עשינו סבב הופעות עם הדג נחש וביקשנו מהם להופיעבבית ספר ציבורי באיסט אל. איי. הם הגיעו לבית ספר ובזמן שהילדים יצאו להפסקה, הדג נחש ניגנו על הבמה. התלמידים נהניו, היתה הווירה מדהימה ולמחרת היתה כתבה בלוס אנג׳לס טיימס, ותלמידה אמרה שם שהיתה לה תפיסה צרה על ישראל, אבל ׳עכשיו אני יודעת שהם קצת כמונו׳. וזו המהות של דיפלומטיה אנושית״.

     

    אלו העצות של עזאני למי שרוצה לקחת את מושכות ההסברה:

    • חשוב לדבר על ישראל באהבה, מבפנים - באותנטיות ובכנות. זו הדרך היחידה להעביר את המסר.

    • מהי ישראל "שלך"? למה אתה/את מתחברים? חלוק את הסיפור שלך. דבר על זה. OWN THE STORY.

    • תמיד תחשוב על מי קהל היעד שלך - ומה הם רוצים וצריכים לשמוע - ולא רק את מה שאתה רוצה להעביר/לומר.

    • צור אירועים מעניינים, תפתיע את הקהל שלך, וגע בלב.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים