שתף קטע נבחר

ראש העיר לשעבר של ורשה נגד ניצולי השואה: "70 שנה לא פעלו בנושא"

ראש העיר היוצאת של ורשה דחתה את הטענות על לוח זמנים קצר בתהליך השבת הרכוש שהולאם וטענה שהניצולים ובני משפחותיהם לא פעלו בנושא. "חלפו כמעט 70 שנה מאז שניתן היה להגיש בקשות להשבת רכוש", כתבה

ראש העיר היוצאת של ורשה, האנה גרונקייביץ'-ואלץ, תוקפת את ניצולי השואה ובני משפחותיהם שמלינים על לוח הזמנים הקצר על הצגת המסמכים להשבת נכסי המשפחה שהולאמו. במכתב לארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) היא כתבה: "קשה להצדיק את הטענה על לוח הזמנים במיוחד כאשר במשך 70 שנה הניצולים ובני משפחותיהם לא פעלו בנושא".

גרונקייביץ'-ואלץ. "קשה להצדיק את הטענה שלוח הזמנים קצר מדי" (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
גרונקייביץ'-ואלץ. "קשה להצדיק את הטענה שלוח הזמנים קצר מדי"(צילום: gettyimages)

חקיקה פולנית שנכנסה לתוקף בשנת 2016 מסדירה את התהליך שבאמצעותו יכולים ניצולי השואה או צאצאיהם להשיב לרשותם את נכסי המשפחה שנגזלו במהלך השואה. לפי החוק, העירייה מפרסמת באתר האינטרנט שלה רשימת נכסים שהלאימה ומותירה לניצולי השואה חצי שנה להגיש בקשה להחזרת הרכוש.

 

בהמשך בני המשפחות והניצולים נדרשים להמציא שורת מסמכים שקשה מאוד להשיג בתוך שלושה חודשים בלבד. אם לא ימציאו את המסמכים הדרושים הרכוש יעבור לרשות משרד האוצר הפולני או לרשות עיריית ורשה.

 

 

באיל"ר מחו על הנוהל ופנו לגרונקייביץ'-ואלץ בנושא: "ככל שחלפו העשורים, רבים שכחו מהתביעות שהגישו, התייאשו מלזכות שוב אי פעם ברכושם או הלכו לעולמם. רוב צאצאי הניצולים כלל לא יודעים על הרכוש שנגזל מבן משפחתם או שהוגשה תביעה להשבתו".

 

ראש העיר היוצאת דחתה את הביקורת ושבוע לפני שסיימה את תפקידה, באוקטובר שעבר, כתבה: "אני מבקשת להפנות את תשומת ליבכם לכך שחלפו כבר כמעט 70 שנה מאז שניתן היה להגיש בקשות להשבת רכוש. לכן קשה להצדיק את הטענה שלוח הזמנים להשבת הרכוש הוא קצר מדי, במיוחד כאשר במשך 70 שנה הניצולים ובני משפחותיהם לא פעלו בנושא".

גטו ורשה. 90 יום להגשת מסמכים שלוקח הרבה זמן להשיג (צילום: AP) (צילום: AP)
גטו ורשה. 90 יום להגשת מסמכים שלוקח הרבה זמן להשיג(צילום: AP)

לפי החקיקה החדשה, צאצאים שרוצים לתבוע את החזרת הנכס נדרשים להמציא אישור פטירה מבית משפט פולני, משום שבמהלך השואה הונפקו מעט מאוד תעודות פטירה. הליך זה עצמו אורך יותר משלושה חודשים ובעירייה מסרבים לתת ארכה. באיל"ר הוסיפו כי נכון שהוגשו תביעות אחרי השואה, אולם הן התמוססו ודעכו תחת המשטר הקומוניסטי שנפל ב-1989. כעת, לאחר שכל כך הרבה זמן חלף, הניצולים ובני משפחותיהם מתקשים מאוד להשיג מידע ומסמכים.

 

מעבר לתקנות הללו, מחו באיל"ר גם על התנהלות עיריית ורשה באתר האינטרנט שלה. על פי הארגון, פרסומים אינפורמטיביים אודות הליך השבת הרכוש באנגלית מוסרים כאשר עולה תוכן חדש לאתר. ראש העיר היוצאת הדפה גם את הביקורת על הסרת התכנים וכתבה "היענות לבקשה להשארת התכנים עלולה להצדיק טענות להענקת הטבות לא מוצדקות לקבוצת אנשים אחת, תוך פגיעה בעיריית ורשה".

 

לפני כחודשיים סיימה גרונקייביץ'-ואלץ את תפקידה כראש העיר ורשה. לתפקיד מונה ראפאל טרזסקובסקי. באיל"ר מקווים שראש העיר יערוך שינויים בתקנות לטובת הניצולים ובני משפחותיהם.

 

יו"ר ועדת התפעול באיל"ר: "הנהלים השערורייתיים המיושמים כיום על ידי עיריית ורשה הם למעשה גזל חוזר של הרכוש שכבר נלקח בשואה. ורשה לא תוכל להתפתח כעיר אירופית מרכזית על בסיס החרמת רכוש. אנו קוראים לראש העיר החדש של ורשה לפעול באופן מיידי כדי לשנות את תהליך השבת הרכוש לשקוף והוגן".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: gettyimages
ראש העיר היוצאת
צילום: gettyimages
מומלצים