שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "פמת"א": שטחי ועמוס בקלישאות
    למרות שהסדרה מבוססת על ניסיונה האמיתי של נועה רוטמן ("ילדי ראש הממשלה") בפרקליטות מחוז תל אביב, היא נשארת רדודה וסטריאוטיפית, כאילו הכותבת קראה תקציר של "המדריך ליצירת דרמת בית משפט", ולא חוותה את מורכבות הנושא על בשרה

    דרמות בית משפט ישראליות אפשר לספור על יד אחת, אם תצליחו להיזכר בהן, רובן לא שרדו לעונה השנייה. את "פמת"א", הדרמה המקורית הראשונה שתאגיד "כאן 11" בחר להעלות אמש (א', 21:00), אחרי שסיים לרוץ, אפשר להכניס תחת הקטגוריה הזאת, אבל בספק אם היא תשבור את השיא שאחיותיה לז'אנר נכנעו לו.  

     

     

    חן אמסלם היא מרסל בן דוד, עורכת דין משטרתית שמצליחה להכניס למאסר את מורדוך, ראש משפחת פשע ירושלמי. בעקבות הניצחון היא מקבלת הצעה לעבור לפמת"א – פרקליטות מחוז תל אביב. מרסל היא פרקליטה נועזת ומוסרית, והיא מוצנחת לתיק מדובר – מעילת משכנתאות באחד הבנקים בארץ. הפמת"א אמורה להיות משכנו של הצדק אבל אם סדרות בתי משפט לימדו אותנו משהו זה שצדק הוא עניין יחסי. הפרקליטות, מסתבר, היא קן צרעות של פוליטיקות, מאבקי כוחות, קליקות ואינטרסים שלא בהכרח קשורים לרצון העז שלה להראות ולעשות צדק.

     

    כגיבורה נחושה וישרה, בן-דוד היא כמובן צודקת, ולכן היא מרשה לעצמה לעקם קצת את הנהלים והחוק כדי להוכיח את צדקתה, כשהיא נתקלת בחומות הירארכיות מעט גבוהות לטעמה. עזר כנגדה הוא הקולגה שלה לתיק מורדוך (אלון חמאווי) ובפרקליטות היא מתמודדת עם הפרקליט שמוביל את התיק (אורי פפר), עם נשיא בית המשפט המחוזי (שלמה בראבא) ועם פרקליטת המחוז (שרה פון שוורצה). אם זה לא מספיק היא צריכה גם להישאר עם עין אחת פקוחה מול עורך הדין מטעם ההגנה (אושרי כהן), שמייצג את מנהל סניף הבנק ולא בוחל בשום אמצעי כדי להכשיל אותה.

     

    מתוך: פמת
    חן אמסלם היא מרסל בן דוד ב"פמת"א"(מתוך הסדרה, באדיבות יח"צ כאן)

     

    מתוך: פמת
    אורי פפר בתפקיד עורך הדין שמוביל את התיק(מתוך הסדרה, באדיבות יח"צ כאן)

    את "פמת"א" יצרה נועה רוטמן ("ילדי ראש הממשלה") עם התסריטאית אסתר נמדר, והיא מבוססת – לפחות ברמת האווירה והמסר - על הניסיון האמיתי של רוטמן (עורכת דין במקצועה) בפרקליטות תל אביב. סדרות שמבוססות על סיפור אמיתי או לפחות מתכתבות עם אחד כזה נהנות בדרך כלל מפריווילגיה של מורכבות, מהסוג שקשה יותר לייצר כשתסריטאים בונים סיפור מאפס. אבל נדמה שבמקרה של "פמת"א" הכלל הזה לא תקף. ציר העלילה שלה מעניין – תיק שמתחיל בעוצר משכנתאות בעקבות חשד למעילה בבנק ומתפתח לחשיפה של גורמים עוצמתיים ומסואבים הרבה יותר – אבל הטיפול בציר הזה, ובעיקר בדמויות שמניעות אותו, עמוס כל כך בקלישאות כאילו מישהו הסתפק בתקציר של המדריך לבניית דרמת בית משפט ואפילו לא טרח לעיין במדריך המלא.

     

    עוד ביקורות טלוויזיה:

     

    מטרידה בעיקר העובדה שהדמויות שטוחות להדאיג, אפיון שלא משתנה גם אחרי שני פרקים מתוך 13. מרסל בן דוד היא עורכת דין משטרתית קשוחה ויפה, שרוכבת על אופנוע עם מעיל עור, והיא כמובן מגיעה מבית מזרחי סטריאוטיפי עם הורים שעדיין מתנגדים שתשכור דירה בתל אביב (אוי, הפריצות!). מורדוך, העבריין הבכיר שהביאה למאסרו, מתקשר אליה מהטלפון בכלא (!) כדי לאיים עליה. אבל אל דאגה – למרסל יש מענה חד וכוחני לכל סיטואציה והיא לעולם אינה מאבדת את עשתונותיה.


    מתוך: פמת
    זוממים נגד מרסל בן דוד(מתוך הסדרה, באדיבות יח"צ כאן)

    מתוך: פמת
    משיגה כל דבר באמצעות חנחונים. דר זוזובסקי(מתוך הסדרה, באדיבות יח"צ כאן)
    הפרקליט הבכיר בתיק (פפר) הוא רודף נשים שכל מה שמעניין אותו הם ישבנים אקראיים שהוא נוטה להביט בהם ממושכות, השוטר החמוד שעוזר למרסל (חמאווי) הוא בדיוק זה, שוטר חמוד שעוזר לה ומסכן את הקריירה שלו בשביל הידידות שלהם, המתמחה הצעירה (דר זזובסקי) היא הבחורה היפה שמנסה להשיג כל דבר באמצעות חנחונים ומניפולציות וכולי. הדיאלוגים עצמם לא ממריאים מעבר לחילופי מהלומות ומשחקי כוחות, שמטביעים את הסצנות באובר דרמטיות, כמו בסדרות מהניינטיז, בימים שיכולנו רק לחלום על גיבורים מורכבים ושנויים במחלוקת.

     

    בקיצור, עם היצע מרהיב של דרמות מצוינות שעלו לאחרונה, כולל דרמות מתח שמצליחות סוף סוף לפצח מה שהטלוויזיה הישראלית הצליחה במשך שנים רק לחקות ברדידות, כדאי לתאגיד לשקול שוב, אולי שווה להמשיך לרוץ עוד קצת, ובסוף להגיע?

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים