שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    100 מיליון שקל לקרן מחקר בנושא מדע וקוונטים
    מטרת התוכנית היא לתמוך בקבוצות מחקר מצטיינות באוניברסיטאות בישראל, אשר יעסקו במחקר ובפיתוח בתחום המדע והטכנולוגיה הקוונטיים. התמיכה תתבטא במתן מענקים משמעותיים לחוקרים

    משרדי הביטחון, האוצר והמדע, הוועדה לתכנון ולתקצוב והרשות לחדשנות מגבשים בימים אלה תוכנית לאומית לתחום הקוונטים, כאשר הצעד הראשון הוא הקמת קרן מחקר בנושא מדע וטכנולוגיות קוונטים שתהווה בסיס לאקו-סיסטם בתחום. מדובר בשיתוף פעולה של מפא"ת במשרד הביטחון, הות"ת והקרן הלאומית למדע. לטובת הקרן הוקצה סכום של 100 מיליון שקל למשך חמש שנים.

     

    מטרת התוכנית היא לתמוך בקבוצות מחקר מצטיינות באוניברסיטאות בישראל, אשר יעסקו במחקר ובפיתוח בתחום המדע והטכנולוגיה הקוונטיים. התמיכה תתבטא במתן מענקים משמעותיים, בסדר גודל של כ-75 מיליון שקל, לחוקרים. מענקים אלה ישמשו למימון הוצאות המחקר ולרכישה או שדרוג של ציוד הנדרש לטובת המחקר. יתרת הסכום תופנה לטובת פיתוח התחום על פי שיקולי מפא"ת.

     

    מחשוב קוונטי (צילום: Shutterstock)
    מחשוב קוונטי. אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

     

    במסגרת קרן המחקר, תחום "מדע וטכנולוגיה קוונטיים" יכלול את הנושאים הבאים: חישוב קוונטי, תקשורת קוונטית, סימולציה באמצעות מערכות קוונטיות, מכשור וחיישנים קוונטיים כגון שעונים אטומיים, מדי שדה מגנטי ומדידים אחרים, חומרים קוונטיים, כגון, חומרים טופולוגיים וחומרים מהונדסים קוונטית להצגת תכונות מיוחדות, יסודות תורת הקוונטים עם השלכה לטכנולוגיות עתידיות ומדע וטכנולוגיות קוונטיות חדשניים.

     

    נתניהו: נמשיך להוביל לפריצות דרך משמעותיות

    ראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו, אמר: "אני מברך על הקמת קרן המחקר החדשנית, שתמשיך להציב את ישראל בפסגת הטכנולוגיה והמחקר העולמית. ממעצמת סייבר למעצמה בתחום הקוונטים, נמשיך להוביל לפריצות דרך משמעותיות למען מדינת ישראל".

     

    יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, הוסיפה: "ות"ת הגדירה את מדע וטכנולוגיית הקוונטים כספינת הדגל של עולם המחקר בישראל, לצד רפואה ממוקדת ומדעי הנתונים.. אין ספק כי פיתוח מחקר הקוונטים חיוני מאוד לכלכלתה ולביטחונה של מדינת ישראל, והוא צפוי להביא לקפיצת מדרגה משמעותית ביכולות המחקר הישראליות ולהובלה בזירה הבינלאומית. יחד עם זאת, המירוץ העולמי כבר בעיצומו, המדינות השונות משקיעות סכומי עתק בפיתוח התחום, ואם לא נרוץ קדימה, מדינת ישראל תישאר מאחור".

     

     יפה זילברשץ  ()
    פרופ' יפה זילברשץ

     

    תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, אמר: "האקו סיסטם הישראלי יודע לספק פתרונות יצירתיים לאתגרים המורכבים הנמצאים לפתחה של מערכת הביטחון. תחום הקוונטים נמצא בשנים האחרונות בצמיחה עולמית, והוא צפוי לשנות את האופן בו אנו בוחנים את המציאות בשגרה ובחירום בהיבטים רבים כגון ניווט, תקשורת חסינה, חישוב על מעצמתי, ועוד. ישראל שהפכה למעצמה בתחום הסייבר מסתכלת על תחום הקוונטים כיעד אסטרטגי להפוך לשחקנית מרכזית בשוק העולמי".

     

    יו"ר הקרן הלאומית למדע, פרופ׳ בני גיגר, סיכם: "התוכנית החדשה תאפשר לחוקרים הישראלים להיכנס בתנופה גדולה לתחום מחקר שמחד הינו בעל פוטנציאל אדיר, בסיסי ויישומי, ומאידך - הוא חדש ונמצא עדיין בהתהוות, ועל ידי כך להימנות בין החלוצים והמובילים של השטח בעולם".

     

    מפא"ת במשרד הביטחון פעילה בתחום טכנולוגיות הקוונטים זה שנים רבות, ופועלת למיצוי היתרונות הייחודיים של טכנולוגיות אלה כמתן מענה לצרכים מבצעיים משמעותיים. מפא"ת היא נציגת המשרד בגיבוש התוכנית הלאומית בתחום המדע והטכנולוגיה הקוונטיים בישראל. "כבר כיום נעשה שימוש יישומי משמעותי בחלק מהתופעות הקוונטיות בפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים של מערכת הביטחון", אומר מוביל התוכנית במשרד הביטחון, ד"ר דוד ממפא"ת. "ניצול התנופה של המהפכה הקוונטית השנייה יביא לקפיצת מדרגה נוספת ביכולותינו, ויאפשר מימוש יישומים שעד היום נראו דמיוניים. התורה הקוונטית קצרה הצלחות רבות במאה השנים האחרונות, היא הצליחה להסביר את מבנה החומר – האטום, המולקולה, הקשרים הכימיים, החומר המוצק, הגבישים וכיו"ב. התורה הקוונטית סיפקה את הבסיס לפיתוחים כמו הטרנזיסטור, הלייזר, גלאי אור, תקשורת מהירה, שעונים מדויקים העומדים בבסיס מערכת הניווט הלוויינית, שיטות דימות רפואי כ-MRI, ועוד. השימוש בתורה נבחן בניסויים רבים והעלה דיוק חסר תקדים בהתאמה בין הניבוי לתוצאות הניסויים".

     

    בוות"ת סבורים כי השקעה משמעותית ועקבית ברמה הלאומית בפיתוח תחום המדע והטכנולוגיה הקוונטיים, ובפרט בפיתוח תשתיות המחקר שבו, צפויה להביא לקפיצת מדרגה משמעותית ביכולות המחקר הישראליות ובמעמדה של ישראל בחזית הידע העולמי בתחום. בראש ועדת ההיגוי, אשר גיבשה את התוכנית לחומש הקרוב, עומד פרופ' אורי סיון מהפקולטה לפיזיקה בטכניון ולצדו חברים בוועדה מיטב המומחים האקדמיים בתחום.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים