פשיעת הזרים מאפריקה: אלימים או קורבנות הזנחה?

נתוני פשיעת הזרים מאריתריאה וסודן שנחשפו אתמול (א') ב-ynet עוררו הדים רבים משני צדי המתרס של המחלוקת סביב הימצאותם בישראל, וגם בקרב הקהילה עצמה. בעוד שתומכי הגירוש רואים בנתונים, שפורסמו לראשונה מאז 2012, הוכחה ניצחת לטענותיהם כי אוכלוסיית הזרים אלימה וממררת את חיי התושבים, מתנגדי הגירוש רואים בכך עוד עדות לתוצאות ההזנחה וההתעלמות של רשויות המדינה מצרכיהם של המהגרים החלשים. והזרים עצמם – תולים את ההסבר לנתונים שנחשפו בקשיים שאיתם הם נאלצים להתמודד, החל מהבריחה מארצותיהם, העינויים שעברו בדרך והמצוקות שהם חווים בישראל.

דרום תל אביב(צילום: עידו ארז)

הלפום סולטן (38), מבקש מקלט אריתריאי שנמצא בישראל מ-2011 והיה מועמד לגירוש, טוען כי ממדי הפשיעה שנחשפו כעת בקרב הקהילה האריתריאית בישראל - לא היו קיימים בארצו. "באריתריאה לא הייתה אלימות ברחובות וכל מיני דברים שאנחנו רואים בנווה שאנן", אמר. "הבעיה היחידה שהייתה לנו באריתריאה זה עם הדיקטטור. אנשים הגיעו לפה אחרי כל מה שהם עברו בסיני, הראש שלהם נדפק והם לא מקבלים פה עובד סוציאלי כדי לחזור להיות נורמליים".

סולטן הוסיף כי כדי לטפל בבעיית הפשיעה בקרב אוכלוסיית הזרים מאריתריאה וסודן, צריך להבין את הסיבות לה. "כל התופעות האלה חדשות. אמרו לאנשים 'צא מפה או שתלך לבית כלא'. הם היו במתקן חולות, בסהרונים. הם מרוויחים מעט ולוקחים להם עוד 20% מהמשכורת. הם עובדים במקומות באופן לא מסודר, בלי ביטוח לאומי. אלה חיים לא נורמליים, זו הבעיה. ולכן הם עושים דברים לא נכונים".

שורה של ארגוני זכויות אדם, בהם המוקד לפליטים ולמהגרים, א.ס.ף, קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח, מסרו כי "הנתונים שנחשפו היום הם לא יותר מעוד שלב בקמפיין המתמשך של תומכי הגירוש להכתים את שמם של מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן. תמוה כי התקשורת משמשת שופר להסתה הזאת ומועלת בתפקידה לשאול את השאלות הנוקבות.

"אוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל היא אוכלוסיית קצה, ששרדה זוועות במדינות המוצא, מסע פליטות מפרך ולעיתים גם עינויים קשים וסחר בבני אדם", הוסיפו הארגונים. "החיים ללא מעמד בישראל, תוך התעמרות של הרשויות והפקרה מכוונת של ממשלת ישראל, מובילה למצוקה, ייאוש ולעוני מחפיר. תנאים אלה עלולים לדחוק אנשים לחיי פשיעה".

ארגוני זכויות האדם טענו כי מתבצע "שיטור יתר" בקרב הקהילה האריתריאית והסודנית. "כאשר מדובר באזרחים זרים יש יותר מפי שניים מעצרים מאשר של אזרחים ישראלים (60% לעומת 26% בהתאמה). נתון נוסף שנשכח מהפרסומים הוא כי מבין העצורים, שיעור ההרשעות של אזרחים זרים נמוך פי ארבעה מזה של אזרחי המדינה - רק 11% מהזרים הנעצרים על ידי המשטרה מורשעים בסופו של דבר, וזאת בניגוד ל-44% בעלי אזרחות ישראלית. אין בדברים אלה כדי להצדיק פשיעה מכל סוג, שאותה אנו כמובן מגנים בכל פה".

סולטן. "באריתריאה לא הייתה אלימות ברחובות וכל מיני דברים שרואים בנווה שאנן"

יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית, שהגיש את בקשת חופש המידע שבעקבותיה נמסרו נתוני המשטרה, אמר כי "הטענה שהתנאים הסוציאליים להם זוכים או לא זוכים המסתננים הם הגורמים לפשעי מין ואלימות - אסור לתת לה מקום ומוטב היה שלא הייתה עולה מעולם. מדינת ישראל לא עשתה את המוטל עליה והיו כאלה שדאגו, בין היתר ארגוני סיוע למסתננים, להפיץ שאין בכלל בעיה ושהפשיעה נמוכה. כדי שאפשר יהיה לטפל בבעיה קודם כל צריך להכיר בחומרתה ובהיקפה, וגם הנתונים שחשפנו היום לא מראים זאת באופן מלא".

"המשטרה ירדה מהעץ"

יעקובוביץ' הדגיש כי אחת הבעיות העיקריות בהתמודדות עם פשיעת הזרים מאפריקה היא שהם מצליחים להיעלם מרשויות החוק לאחר שהם משוחררים ממעצר, תוך כדי ההליכים נגדם. "הייתה תקופה שכל המסתננים נתנו כתובת מזויפת, נווה שאנן 17. אין להם עבודה, אין להם כתובת והם פשוט לא מגיעים להמשך ההליכים. מאוד חשוב שבתי המשפט יבינו שיש עם זה בעיה מאוד גדולה ויפסקו לגביהם מעצר עד תום ההליכים. בנוסף, צריך לדעת שיש נוהל פלילי על בסיס חוק הכניסה לישראל, שאומר שלא ישוחרר ממשמורת אדם שמהווה סכנה לשלום הציבור, וצריך להשתמש בו יותר. נגד הרוצח של הנערה סילבנה צגאיי נוהל הליך כזה ובית המשפט העליון שחרר אותו".

יעקובוביץ': "צריך להכיר בחומרת הבעיה"

שפי פז, ממובילות המחאה לגירוש הזרים מדרום תל אביב, אמרה כי "הנתונים שפורסמו לא מפתיעים לרגע. אנחנו לא צריכים סטטיסטיקות, אנחנו רואים בעיניים ושומעים באוזניים ואנחנו יודעים כבר שנים שהשכונות מוכות המסתננים הן כר פורה של פשיעה מכל הסוגים והמינים. אנחנו מתעדים את הפשיעה הזאת, מתעדים את הניידות שמתרוצצות בשטח, מתעדים את האמבולנסים, אוספים עדויות וראיות. עכשיו המשטרה ירדה מהעץ של 'פגיעה ברגשות' בגלל שהוגשו נגדה עתירות, אבל בפועל זה לא ישנה כלום. אנשי השמאל ימשיכו לטעון שאין פשיעה, או במקרה הטוב שיש פשיעה בגלל שאין מעמד ויבקשו תקציבים לטפל בפושעים. הציבור יצקצק ויגיד 'כמה נורא'. הממשלה תתכנס או תכנס ועדה, ומי שימשיך לחיות בתוך סיר רותח של פשע ושנאה יהיו תושבי דרום תל אביב".