המחיר הנמוך שמשלמים קבלנים על תאונות קטלניות

צווי הפסקת עבודה ל-48 ניתנים לאתרים שבהם אירעו תאונות עבודה קשות, אך מתברר כי עלות הפסקת העבודה לקבלן לתקופה זו עומדת כיום על כ-18 אלף שקל בלבד, סכום זניח בשוק הבנייה. סגירת אתרים לתקופה של חודש עשויה להביא לזינוק של העלויות, ולסכומים שהיו מורגשים הרבה יותר טוב בכיסם של הקבלנים. כך עולה מבדיקה שנערכה לאחרונה על ידי משרד שמאות המקרקעין ישראל יעקב.

אחיו של הרוג בבניין: "קנסות על העובדים - יריקה בפרצוף שלנו"

ההפקרות בענף הבנייה: "סירבתי לעבוד על המנוף בגלל רוח מסוכנת - ופוטרתי"

ממצאי הבדיקה מחזקים את הטענות לפיהן, לו היזמים והקבלנים היו משלמים מכיסם על בעיות הבטיחות והתאונות הרבות, מספר התאונות היה בהכרח יורד. זאת בזמן שנכון לכתיבת שורות אלו, נהרגו 38 פועלי בניין בתאונות עבודה ועוד שלושה עוברי אורח מתחילת השנה.  

במסגרת הבדיקה נלקחו בחשבון העלויות כתוצאה מהפסקת העבודה, בהן שכר העובדים, הארכת תקופת השכרת הכלים והציוד, ביצוע השינויים הנדרשים לשם הסרת הצו, עלויות מימון כתוצאה מהתארכות זמן הביצוע של הפרויקט ועלויות ביורוקרטיות.

הממצאים מגלים, כי באתרים שנסגרים כיום למשך 48 שעות בעקבות מקרי מוות או פציעות קשות - מדובר בהפסד של כ-18 אלף שקל בלבד לקבלן כאמור, אבל במידה שאתרים ייסגרו למשך חודש - העלויות יטפסו משמעותית.

שמאי ישראל יעקב (צילום: יח"צ)

כך, בפרויקט יזמי הנבנה על קרקעות של רשות מקרקעי ישראל, סגירת אתר הבנייה תגדיל את עלויות הפרויקט בכמעט חצי מיליון שקל. במידה שהקבלן יוצא מהפרויקט, תרחיש לא בלתי סביר במשך זמן כזה - העלויות יזנקו לכ-1.36 מיליון שקל.

אם מדובר בפרויקט תמ"א 38, הגידול בעלויות יכול להגיע ל-265 אלף שקל לחודש בו הוספקה העבודה, ובמידה שהקבלן יוצא מהפרויקט ל-1.16 מיליון שקל.

"חשוב להבין שבפרויקטים קטנים, בעיקר בהתחדשות עירונית, סכום של 300 אלף שקל שמועמסים על העלויות מקטין את הרווחיות וזה דבר לא טוב", אמר יעקב בריאיון לאולפן ynet.

כך למשל הוא מדגים, כי העלויות בהשבתת אתר לחודש עשויות להגיע לכ-13 אלף שקל להשכרת מנוף, 18 אלף שקל להשכרת פיגומים, 35 אלף שקל לשמירה, וכ-40 אלף שקל בשל הגידול בעלויות המימון. לכך ניתן להוסיף פיצוי לרוכשי הדירות בשל איחור מסירה וחילוט ערבויות של רשות מקרקעי ישראל עד ל-15% מערך הקרקע.

מוציאים צווים - והאתרים עובדים כרגיל

לאחרונה נדמה היה כי עומדת להגיעה בשורה בכל השיפור לבטיחות בענף בזכות ההסכמות אליהן הגיעה ההסדרות מול משרדי הממשלה, לשיפור הבטיחות בענף. חלקן כבר החלו לצאת לדרך - אבל הצעד הראשון שיצא לפועל, הלכה למעשה, הוא דווקא הסכם שנחתם מול נציגי הקבלנים להשתת קנסות על העובדים עצמם, שמשלמים בגופם ובחייהם על תאונות העבודה בענף.

(צילום: רוטירס)

במקביל, משרד העבודה ביצע השנה מספר צעדים נוספים לשם הגברת האכיפה, בהם מבצע ארצי במסגרתו מפקחי מינהל הבטיחות סגרו לאחרונה עשרות אתרי בנייה עם הפרות בטיחות חמורות. בנוסף, המשרד ערך השנה פיילוט בשיתוף המשטרה והפרקליטות - במסגרתו נסגרו עשרה אתרי בנייה עם הפרות בטיחות חמורות למשך 30 יום.

מדובר בשינוי של המדיניות שהיתה נהוגה עד כה, במסגרתה הסתפקו בסגירת אתרים למשך 48 שעות - רק במקרים של תאונות שגרמו לפציעות קשות או מוות. עם זאת, עו"ד ישראל אסל, מומחה לנזיקין ותאונת עבודה והיועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, טוען כי צווי הבטיחות והפסקת העבודה הם חסרי שיניים. 

לדבריו, החוק כבר מאפשר למפקחים לסגור אתרים עם ליקויי בטיחות - וממילא אינו מיושם כנדרש. "מפקח שמוצא ליקויי בטיחות באתר בנייה, מוציא צו בטיחות שאוסר לבצע כל עבודה באתר עד לתיקון הליקויים. אבל בפועל, העבודה נמשכת כרגיל, ולא רק שהצו אינו מיושם - אף אחד לא הולך לבדוק האם הליקויים שצוינו בו בכלל תוקנו ומסתפקים בהצהרה של הקבלן לגבי זה". 

עו"ד ישראל אסל

מנגד, יעקב מעריך כי מדובר בתחילתו של שינוי ממשי, במסגרתו המדינה תגביר את האכיפה בנושא בחודשים הקרובים, בין היתר גם בעקבות ההסכמות שגובשו מול ההסתדרות. "אנחנו נראה יותר צווי הפסקת עבודה באתרי בנייה בהם יש ליקויי בטיחות משמעותיים", הוא סבור. "לכן זה הזמן לבדוק את האתר ולתקן את כל הליקויים לפני שהרגולטור מתערב וכמובן לפני שתהיה פגיעה בחיי אדם".

"אין תמריץ כלכלי למנוע את התאונה הבאה"

בניסיון לאלץ את הקבלנים לשלם מכיסם על כשלי הבטיחות - אסל הגיש היום (ג') תביעת נזיקין לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשם משפחתו של הרוג בתאונת עבודה בבניין. במסגרת התביעה הוא מבקש לפסוק הטלת פיצויי עונש על קבלנים ומבצעי עבודות באתרי בנייה שאירעו בהם תאונות, במקרים בהם נהגו באדישות ושוויון נפש כלפי חיי הפועלים באתר ולא רק כאשר פעלו בזדון, כפי שהיה מקובל עד כה. סכומי הפיצויים, כך הוא מבקש, ייקבעו לפי המחזור העסקי של הקבלן.

התביעה הוגשה בשם משפחתו של ג'יהאד חוסין חוג'יראת המנוח, בן 52 במותו, תושב ביר אל-מכסור, שנפל מגובה 12 מטר בעת התקנת קירוי למגרש ספורט בבית ספר בעפולה בתחילת חודש ספטמבר האחרון. חוג'יראת הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. בתביעה, שהוגשה נגד העירייה ושורה של גורמים נוספים, מפורטת שרשרת הליקויים שהביאו בסופו של דבר להתרחשות התאונה, למשל, העסקת קבלן משנה שאינו רשום באתר על ידי מבצע העבודה, או אי הקפדה הוראות הבטיחות לעבודה בגובה.

ג'יהאד חוסין חוג'יראת המנוח(צילום: באדיבות נרתמים)

אסל צירף כמשיב לתביעה גם את היועץ המשפטי לממשלה, בבקשה שיביע את עמדתו בשאלת הטלת פיצויים עונשיים בתביעות נזיקין על קבלנים שנהגו באדישות. במקרה זה למשל, רשויות מקומיות שאינן כוללות במכרזים ציבוריים הוראות על שמירה על הבטיחות, או כשאינן מוודאות שהקבלן הראשי לא מעביר את העבודה לקבלני משנה שאינם רשומים.

"אין תמריץ כלכלי למנוע את התאונה הבאה", אמר אסל בראיון לאולפן ynet. "בתביעה הזאת, באופן תקדימי, ביקשתי את התגובה של היועץ המשפטי לממשלה, כי הגיע הזמן שגם הוא יביע את עמדתו בנושא מאבק בתאונות העבודה. במסגרת התביעה הסברתי, שבתאונות עבודה שקורות באתרי בנייה - בית המשפט צריך להטיל על הקבלן פיצויים עונשיים. עד היום לא השתמשו בכלי הזה של פיצויים עונשייים, אלא רק במצב שהקבלן פעל בזדון".

בסופו של דבר אתם אומרים שהקבלנים והיזמים יבינו את העניין רק דרך הכיס?

"חד משמעית".

חייבים לפגוע להם בכיס כדי שיעבדו לטובת העובדים? אין פיתרון אחר?

"זה המצב הרצוי עכשיו, בגלל שכל המערכת המדינתית של הגשת כתבי אישום לא פועלת, היא מנוונת. אז נותרו לנו אותם כלים מצומצמים".

בתביעה הודגשה העובדה, כי התאונה התרחשה בשטחו של מוסד לימודי. "באתרי בנייה הממוקמים בלב ליבם של בתי ספר פעילים, כאשר בהפסקות ילדים מתרוצצים בחצר ובמקביל מבוצעות עבודות הבנייה, היה מצופה מהיזם והקבלן המבצע שהעבודה תנוהל בצורה הדבקה לתקנות הבטיחות בעבודה ובסטנדרט בטיחות מהגבוהים שיש. וזאת לפחות כדי למנוע פגיעה בתלמידי בית הספר.

"בפועל לא כך הםפני הדברים, ולא משנה היכן ממוקם אתר הבניה, בבית ספר, מעל גן ילדים או מעל בית חולים, ליזמים ולקבלנים לא אכפת מנושא הבטיחות בעבודה, לא אכפת לא מהתלמידים והילדים ולא מהעובדים המועסקים בעבודות הבנייה. על כן, הגיעה העת לעשות מעשה ולגרום לכך שלמישהו יהיה אכפת, וכיצד יוצרים אכפתיות כאשר ברקע האכיפה הפלילית משותקת? לדעתנו, דרך פגיעה ישירה בכיס של מבצע העבודה ויזם העבודה".

אסל מוסיף, כי "יש חשיבות רבה בשימוש בכלי של הטלת פיצויים עונשים על קבלנים, משום שפיצויים אלו אינם מבוטחים על ידי חברות הביטוח של הקבלן. אם הפיצוי העונשי ישולם ישירות מכיס הקבלן, כאשר - כך יגדל אלמנט ההרתעה כלפי קבלנים שאינם שומרים על בטיחות העובדים וניצור להם תמריץ כלכלי למנוע את תאונת העבודה הבאה. המטרה מקבלת משנה חשיבות כאשר מערכת האכיפה הפלילית, המשטרה ומשרד העבודה, אינם מצליחים להגיש כתבי אישום כנגד הקבלנים שבאתריהם נהרגו או נפצעו קשה פועלים".

משרד העבודה והרווחה מסר בתגובה, כי "במסגרת הפעילות המאומצת שנעשית בשנתיים האחרונות, משרד העבודה והרווחה יזם נוהל שיאפשר סגירת אתרים ליותר מ-48 שעות בגין שורת ליקוים מהותיים באתרי בנייה על מנת לשמור על חיי אדם.

"נדגיש כי חלק ממדיניות האכיפה הוא שמפקחי הבטיחות בודקים את יישום הצווים לאחר הטלתם וכן את תיקון הליקויים שנמצאו בשטח.

"מפקחי המינהל אינם מסירים צווי בטיחות אלא לאחר ביקור חוזר באתר ולאחר תיקון כלל הליקויים שנמצאו באתר הבנייה. אנו שבים וקוראים לקבלנים להישמע להוראות הבטיחות ולשמור על חיי אדם".