שתף קטע נבחר

איחור במסירת רכב וזיוף קילומטרז' יעלו לייבואן 100 אלף שקל

את הפיצוי יקבל תובע שהזמין "ריינג' רובר" מהייבואנית. השופט ציין בפסק הדין שבעלי החברה עוסק בייבוא אישי בלא רישיון

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהוגשה נגד חברת ייבוא ונגד בעליה על ידי לקוח שרכש באמצעותה כלי רכב בייבוא אישי: השופט רונן אילן קבע שלא רק שכלי הרכב נמסר באיחור, אלא שגורם עלום גם זייף את מד הקילומטרים, ועל כן הנתבעים יפצו את הלקוח בכ-100 אלף שקל.

 

בין הצדדים נחתם בנובמבר 2015 הסכם לייבוא אישי של כלי רכב משומש מסוג "ריינג' רובר", שבמסגרתו התחייבה החברה לייעץ ולסייע לרוכש בכל הכרוך בקנייה, שילוח לישראל, שחרור מהמכס בנמל והמסירה – תמורת 850 אלף שקל. אבל המועדים למסירת הרכב שנקבעו בהסכם חלפו והרוכש לא קיבל אותו. מאחר שסבר שנפל קורבן למעשה מרמה הוא הגיש תלונה במשטרה ותביעה לפיצויים בבית המשפט.

 

בהמשך הגיעו הצדדים להסכמות מסוימות, לאחר שבעלי החברה העיד שנפלה טעות במשלוח המסמכים לתובע. בסופו של דבר הושלם הייבוא וכלי הרכב נמסר באיחור של כשישה חודשים.

 

במקביל נמשך הליך המשפטי. התובע, שיוצג על ידי עו"ד אסף לאור, טען שהחברה הפרה שורה ארוכה של התחייבויות, בראשן האיחור במסירת הרכב. הוא הוסיף שבין היתר מד הקילומטרים של הרכב זויף, כך שבמקום 31,244 ק"מ שהראה בכניסה לישראל, הוא הראה במסירה 14,446 ק"מ, וזאת אף שעל פי ההסכם היה כלי הרכב צריך להגיע עם 12,900 ק"מ.

 

החברה, שיוצגה על ידי עו"ד גיא אשכנזי, הכחישה את טענות התובע בדבר זיוף כלשהו. בנוגע לאיחור נטען כי היו גורמים בחו"ל שגרמו לעיכובים, וכן כי על פי ההסכם יש למנות 45 ימי עבודה רק מיום השלמת התשלום, ולכן במקרה זה הרכב לא נמסר באיחור כיוון שהתובע התעכב בתשלומים.

 

"תמונה מדאיגה"

אבל השופט רונן אילן ציין שהחברה לא הציגה אפילו ראייה אחת שלפיה מי שעיכב את רכישת הרכב היו גורמים בחו"ל, מה גם שבשיחות עם התובע איש לא בא אליו בטרוניה על עיכוב כלשהו בתשלום. "אין מנוס מהקביעה שלפיה טענות הנתבעת לעיכוב בהשלמת ייבוא הרכב עקב אי השלמת תשלומי התובע הועלו רק בדיעבד... ובניסיון למצוא תירוץ לעיכוב", כתב.

 

בנוגע למד הקילומטר, בעוד שהתובע הציג ראיות משכנעות כגון היסטוריית טיפולים ורישומי כניסת הרכב לנמל אשדוד, הבהיר השופט שהחברה לא סתרה את גרסתו, וציין כי הראיות שהוצגו "מציירות תמונה מדאיגה" שלפיה מישהו – גם אם לא הבעלים עצמו עצמו – אכן הוריד את מד הקילומטרים.

 

נקבע כי לנוכח הנסיבות יש הצדקה לבצע "הרמת מסך" ולחייב את בעלי החברה באופן אישי: "כך כאשר התברר שנעשה ניסיון להונות את התובע בזיוף מד האוץ של הרכב, כך כאשר התברר שהנתבע עוסק בלא רישיון בעסקי ייבוא אישי של רכבים, וכך כאשר עסקינן בחברה משפחתית".

 

בסיכומו של דבר הורה השופט אילן לחברה ולבעליה לשלם לתובע כ-70 אלף שקל וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים