שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מגדילים יבולים על ידי חימום וקירור שורשים
    חברת ROOTS הישראלית הוקמה על ידי חזונו של אחד משותפיה, מייסד תנועת "עלה ירוק", והיום היא מכפילה יבולים דרך טיפול משוכלל ב"מוח" של הצמח - השורש. "המערכת עובדת כמו רדיאטור; אנחנו מעבירים צינורות בשורשי הצמח ודרכם אפשר לחמם ולצנן אותם", אומר מנכ"ל החברה. סיפור הצלחה ישראלי

    אחת הבעיות שמטרידות את מדעני המזון בעולם היא איך יצליח העולם להתגבר בעתיד על אספקת המזון לאוכלוסייה שרק הולכת וגדלה. החשש הגדול הוא מחוסר יכולתו של עולם החקלאות להגדיל את תפוקת משאב האדמה המוגבל כך שיספק מספיק מזון לעשרות המיליארדים שצפויים לאכלס את כדור הארץ. הפיתוח המעניין של חברת ROOTS עשוי לספק מענה ולהגדיל את תפוקת הגידולים בשטח קרקע נתון.

     

    "עוד מדינות ברחבי העולם מבינות את הפער שנוצר כתוצאה מהאוכלוסייה הגדלה במגמתיות לעומת התוצרים והמשאבים שמתמעטים", מסבירה נועה ישראלוביץ', מענף אגרוטכנולוגיה במכון היצוא. "לכן, החיפוש אחר טכנולוגיות חקלאות מתקדמות בתחומי ההשקייה, חקלאות מדייקת, טכנולוגיות חדישות לחממות ועוד, שיביאו להגדלת תפוקת היבול וחיסכון במשאבים, הם מוצר מבוקש".

     

    ישראלוביץ' מציינת שחברת ROOTS המספקת פתרון לצרכים אלו, נפגשה עם משלחות שאירח מכון היצוא גם באופן שוטף וגם במסגרת תערוכת אגריטך שהתקיימה בישראל בחודש מאי האחרון. במסגרת התערוכה נוצרו שתי הזדמנויות ממשיות - בקוריאה ובארה"ב, שהבשילו לפרויקטים ופיילוטים בתחומי ההידרופוניקה וגידול הקנאביס.

     

    "ענף אגרוטכנולוגיה במכון היצוא מלווה את התעשייה הישראלית ומסייע בקידום החברות מול גורמים בינלאומיים באמצעות השתתפות בתערוכות מובילות בתחום, אירוח משלחות נכנסות וארגון משלחות יוצאות לרחבי העולם.

     

    מחממים את השורשים דרך סלילים.  (צילוםבאדיבות ROOTS )
    המערכת הטכנולוגית לחימום וקירור שורשים, שמביאה תוצאות מרשימות במקומות שונים בעולם. (צילוםבאדיבות ROOTS )

    מ"עלה ירוק" לחזית האגרו טכנולוגיה

    ב-2012 חברו שרון דביר, יו"ר ומנכ"ל החברה לבועז וכטל, המוכר יותר כמייסד תנועת "עלה ירוק", המפלגה להסדרת שוק הקנאביס בישראל ויחד ייסדו את החברה החקלאית ROOTS. דביר, בוגר הטכניון וד"ר בחקלאות, עוסק כבר 25 שנה כחוקר, משקיע ויזם בהנדסה חקלאית. וכטל, יזם באופיו, הביא את רעיון העיבוי ויחד פיתחו את המערכת הטכנולוגית לחימום וקירור שורשים, שמביאה תוצאות מרשימות במקומות שונים בעולם.

     

    המערכת שפיתחה ROOTS עובדת על עיקרון של חימום וצינון שורשים צמחיים. הטכנולוגיה שפיתחו עובדת על כל סוגי הצמחים, עם כלכליות משתנה בין סוגי הצמחים השונים.

     

    רעיון החימום והצינון ידוע בעולם עוד קודם אבל המערכת מביאה איתה טכנולוגיה שהיא כלכלית וכדאית למגדלים. "אנחנו מטפלים בחלק החכם של השורש ולא בנוף החיצוני של הצמח", אומר דביר. "המערכת עובדת כמו רדיאטור; אנחנו מעבירים צינורות בשורשי הצמח ודרכם אפשר לחמם ולצנן אותם".

     

    מחממים את השורשים דרך סלילים.  (צילוםבאדיבות ROOTS )
    מחממים את השורשים דרך סלילים. (צילוםבאדיבות ROOTS )

     

    "צמחים שונים גדלים במנעד טמפרטורות ואנחנו נותנים כמה תועלות שמשנות בצורה דרמטית את איכות וקצב הגידול של הצמח", מסביר דביר ומוסיף: "המערכת שלנו נותנת עודף גידולי משמעותי ביבול, איכות טובה יותר תוך קיצור תקופות הגידול. יחסית למערכות קיימות, המערכת שלנו חוסכת למגדלים 60-80% מהאנרגיה".

     

    החברה יודעת לתת במקביל יעוץ עבור חלק מהצמחים ובחלק מהמקרים לומדת יחד עם המגדל. "לנו יש ניסיון עם 30 התקנות שונות עבור כ-15 גידולים שונים
    ואנחנו צוברים ידע. עד עכשיו הצלחנו להגדיל ללקוחות שלנו את תפוקת הגידולים בעשרות ומאות אחוזים", אומר דביר. "למשל, אם בגידול חסה יש 6-8 מחזורי גידול בשנה, אנחנו מצליחים להגדיל אותם ל-8-10 בשנה. אצל לקוח שמגדל פרחים, שם אנחנו מקררים שורשים, הגדלנו את משך הגידול שלו מחצי שנה ל-8 חודשים. למגדל בזיליקום הצלחנו ליצור גידולים בינואר, עונה שאינה אופיינית. הוא גם הגדיל את היבול לאורך השנה וגם קיבל מחיר גבוה יותר עבורו בעונה המבוקשת".

     

    חברת ROOTS   (צילוםבאדיבות ROOTS )
    שרון דביר ובועז וכטל שהקימו את חברת ROOTS (צילוםבאדיבות ROOTS )

    היתרון הגדול שנותנת המערכת למגדלים שעובדים איתה, הוא שהם יכולים לגדל לאורך כל השנה בתנאים זהים, ללא קשר לטמפרטורה שבחוץ. המערכת עובדת לא רק בחממות אלא גם בשטחים פתוחים. "אנחנו היחידים בעולם שהוכיחו שאפשר לעשות את זה", אומר דביר.

     

    מרעיון להצלחה

    "במהלך 2011-2012 הסתובבנו יותר משנה וחיפשנו משקיע כדי לפתח את המערכת אבל אז לא רצו להשקיע בחקלאות", מספר דביר. "הגענו לחממה טכנולוגית ביוקנעם, במסגרת תכנית החממות של המדען הראשי ותחת החממה פיתחנו את אב הטיפוס הראשון.

     

    "המדינה משקיעה דרך רשות החדשנות בחברות ישראליות. בתמורה היא מקבלת השקעות במדינה ברמה של 4 דולר בממוצע על כל דולר שהשקיעה, תמלוגים על פי הצלחת החברות ומקומות עבודה חדשים. כך צמחה הטכנולוגיה הישראלית והגענו למצב של מעצמה טכנולוגית", מסכם דביר את הדברים מניסיונו. החברה שלו קיבלה מהרשות לחדשנות חצי מיליון דולר בשתי תכניות.

     

    "אנחנו הנפקנו את החברה לציבור בשלב מוקדם יחסי. היתה לנו מטרה להגדיל את החברה והגענו למצבנו היום, עם 25 עובדים וספקי משנה. 4 שנים עבדנו כחברה קטנה על ההשקעות של המדינה ושל אנג'לים, כשאחד המשקיעים היו הבעלים של חברת וייסמן פרידמן מחיפה, שעד היום הם שותפים שלנו בפיתוחים שונים הקשורים לצנרת הפלסטיק.

     

    "אנחנו מאד נהנים משרותי המדינה ומודים לכל מי שמלווה אותנו; למדען הראשי שנתן לנו השקעה בחברה עד ההנפקה, למכון היצוא, שעוזר לנו מאז", אומר דביר.

     

    חזון ופיתוחים עתידיים

    פיתוח נוסף של החברה מגיע מחזון ראשוני של וכטל, למצוא חקלאות בהשקיה בעיבוי. "הכוונה להשקיה בעיבוי היא לנצל לחות בעזרת מפגש של אוויר חם עם קור הצינורות ולהפוך את האדים למים", מסביר דביר ומוסיף: "הרעיון היה להעביר מים קרים ביום בעזרת אנרגיה סולרית ובלילה, כשהלחות היחסית גבוהה ואין קרינת שמש, המים מועברים בצינורות והלחות הנוצרת על הצינורות, מתעבה למים, כמו שקורה לקפה הקר שאנחנו קונים בקיץ", הוא מוסיף בצחוק.

     

    חברת ROOTS   (צילוםבאדיבות ROOTS )
    חברת ROOTS (צילוםבאדיבות ROOTS )

     

    "לאחר שהקמנו את החברה, לקחנו את הרעיון הזה של וכטל והפכנו אותו למוצר המסחרי שמיועד לעולם. עכשיו, אחרי ההנפקה אנחנו ממשיכים לפתח אותו והוא יהפוך למוצר נוסף לזה של קירור וחימום השורשים".

     

    החברה עובדת עם מערכת הקירור והחימום כבר היום ב-6 מדינות בעולם. בסין היא עובדת בשותפות עם "דגן אוטומציה" הישראלית על הסכם מכירות של מינימום 19 מיליון דולר ב-5 שנים והמכירות כבר החלו. ב-3 שווקים הם התקינו מערכות דוגמה - בספרד הותקנו 3 מערכות, אחת באוסטרליה ובוושינגטון בארצות הברית הותקנה לאחרונה ערכה לחימום שורשי קנאביס בשדה פתוח. "זו מערכת ראשונה מסוגה בעולם וכבר עכשיו קיבל המגדל פי 2.5 יותר יבול", מספר דביר.

     

    בקוריאה יצרה החברה שותפות עם תשובה פרויקטים ושם בנו ערכה להדגמה של קירור חממות הידרופוניות. "התקנו את המערכת הזו סביב תערוכת אגריטך. הקוריאנים ראו אותה ומייד קנו 2 מערכות והציעו להיות השותפים שלנו במדינה. כרגע יושב צוות ומתקין בקור החורף את המערכות שהם קנו כאן", אומר דביר ומסכם ש"בחצי השנה האחרונה הביצועים מפתיעים אפילו אותנו. לא האמנו שזה יביא כאלה תוצאות בהגדלת היבול".

     

    "בעתיד אנחנו מתכוננים לגייס עוד כסף כדי להגדיל את ההתרחבות שלנו עם מוצר החימום והקירור וכדי לפתח את המוצר של העיבוי".

     

    בסוף יוני 2019 צפוי להתקיים בישראל אירוע ראשון מסוגו לתחום החקלאות המתקדמת, בסימן חברות הזנק ישראליות, ויתקיימו פגישות עסקיות בהן יודגמו טכנולוגיות בפני קהל בינלאומי ממוקד. "ביתן החדשנות, שהושק לראשונה באגריטק האחרון על ידי מכון היצוא, נחל הצלחה רבה ונתן תנופה לתחום והוביל לצורך בקיום אירוע המשך כמו זה", מסכמת נועה ישראלוביץ'. 

     

    העתיד - חקלאות מדייקת

    "סקטור החקלאות המדייקת הופך לאחד מענפי הייצוא המעניינים ביותר של ישראל לדרום קוריאה", אומר יניב גולדברג, ראש הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בדרום קוריאה.

     

    חברת ROOTS   (צילוםבאדיבות ROOTS )
    מכפילה יבולים דרך טיפול משוכלל ב"מוח" של הצמח - השורש. חברת ROOTS (צילוםבאדיבות ROOTS )

     

    "בשנים האחרונות דרום קוריאה החלה להשקיע יותר ויותר בתחום, המכונה כאן גם Smart Farming, שם קליט לקשת של טכנולוגיות חקלאות מדייקת שנועדו להוזיל את עלויות החקלאי, לאפשר לו לשלוט בשטחים גדולים בעזרת פחות כוח אדם, להגדיל את התפוקה החקלאית ולטפל בקרקע ביעילות רבה ומדויקת יותר".

     

    גולדברג מסביר, שלמרות שתרומתו של מגזר החקלאות לכלכלה הקוריאנית קטן יחסית, יש הרבה מאוד ענין לפתח את תחום החקלאות המדייקת מכמה סיבות, ביניהן העובדה שדרום קוריאה היא מדינה הררית, מה שמקשה על גידולים חקלאיים ומגביר את הצורך בשימוש בטכנולוגיות וכן מגמה של השנים האחרונות של נטישת הדור הצעיר את המחוזות הכפריים, שאותה מבקשת הממשלה לשנות על ידי שילוב ההייטק והחדשנות כדי להפריח אותם מחדש.

     

    "כנספח כלכלי תפקידי לחבר את החברות הישראליות לחברות הקוריאניות ולסייע להן לייצא לדרום קוריאה ולכרות עסקאות ולקדם השקעות קוריאניות בישראל, וכך אנחנו עושים גם בתחום החקלאות המדייקת, או האגרוטק", מדגיש יניב. "זה שירות חינמי שממשלת ישראל מעניקה לכל החברות הישראליות וכשמו של הסקטור – המאמץ שלנו הוא מדויק וממוקד ונועד לאתר את אותן טכנולוגיות ישראליות שלהן יתרון תחרותי אמיתי שיהיה אטרקטיבי מספיק עבור הקוריאנים ויכולות לפרוח כאן".

     

    "זכינו לשתף פעולה עם מכון הייצוא, מכון וולקני ורשות החדשנות כדי לקדם טכנולוגיות ופעילויות בתחום החקלאות המדייקת ואנו קוראים לחברות הישראליות בכלל ובתחום החקלאות המדייקת בפרט להגיש מועמדות כבר בינואר הקרוב למענק במסגרת קרן המו"פ הדו-לאומית לישראל וקוריאה KORIL".

     

    "אנו מתחילים לקצור כעת את הפירות שנטעו בתערוכת אגריטק שהתקיימה בישראל במאי האחרון, שם ראינו עניין רב של משקיעים, גורמי ממשל וחברות קוריאניות בשיתופי פעולה עם חברות וקרנות הון סיכון ישראליות סביב טכנולוגיות חקלאיות, ואנו קוראים לחברות הישראליות בכל הסקטורים שלהן עניין מיוחד ורלוונטי בשוק הקוריאני לפנות אלינו על מנת שנוכל לסייע להן לפרוץ קדימה בשוק המורכב והמיוחד הזה", מסכם גולדברג.

     

    בשיתוף מכון היצוא

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים