שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "נמאס להכיר ברשת. אנשים רוצים לחזור לטבע"

    אחרי שמרבית חבריו הפכו להורים והפסיקו לצאת איתו לברים ולטיולים, החליט ליאור בן ה-43 להקים קהילה של רווקים בני גילו שתאפשר להם להיפגש מחוץ למחשב, לטייל יחד ברחבי ישראל ובשאיפה לייצר גם קשרים רומנטיים. "אנשים יוצאים מאתרי היכרויות כי נמאס להם, והם מחפשים לחזור לטבע, למפגשים פנים מול פנים", הוא מסביר בראיון ל-ynet

    למה להיתקע מול המחשב כשאפשר להכיר בטבע? (צילום: Shuttersrock) (צילום: Shuttersrock)
    למה להיתקע מול המחשב כשאפשר להכיר בטבע?(צילום: Shuttersrock)

    אם בעבר היינו שואלים זוג טרי ומאוהב "נו, איך הכרתם?" ומצפים לשמוע סיפור רומנטי על הפעם ההיא שהוא ראה אותה הולכת ברחוב ומיד ידע שהיא תהיה אהבת חייו, אז כיום הסיפור כנראה יסתכם ב"חשבתי שהיא נראית טוב אז החלקתי את האצבע ימינה בטינדר". השיח של השנתיים האחרונות בנושא ההסכמה והגבול החדש ששורטט בין התנהגות לגיטימית לבין הטרדה, צמצם במידה מסויימת את המקומות הנחשבים כלגיטימיים לפתוח בהם בשיחה למטרת הכרות.

     

    המדריך לגולש באתר היכרויות

    דתייה עם חשבון בטינדר, ואינני היחידה

     

    פניה לאישה זרה במרחב הציבורי למשל, נהפכת מקובלת פחות ופחות, לשמחתם של אחדים (בעצם, אחדות) ולמגינת ליבם של אחרים. בד בבד עם העברת מרכז הכובד של האינטרקציות החברתיות שלנו אל המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, כמעט מחצית מההיכרויות כיום נעשות באמצעות הרשת בכלל, ופלטפורמות היכרויות מקוונות בפרט.

     

    נבואות זעם רבות נשמעו בעשור האחרון על הסכנות הטמונות ברשתות החברתיות, ובראשן תחושת בדידות הולכת וגוברת. אנו יצורים חברתיים - התריעו, וככאלה הבידוד אל מול המסך מייצר ניכור מאחרים ומעצמנו. אין פלא, אם כן, שאנחנו עדים בשנתיים האחרונות לפריחתן של קהילות, שאומנם הקימו את בסיסן על גבי הפלטפורמה הווירטואלית, אבל הן בהחלט מייצרות הזדמנות לאינטרקציות פנים מול פנים עם חברי הקהילה האחרים. הקהילות האלה משתמשות בטכנולוגיה שהובילה אותנו לבדידות וניכור, בכדי לספק לחבריה תחושות של שייכות והשתייכות, שותפות גורל וקרבה.

     

    שובן של הקהילות

    עולם ההיכרויות מלווה בלאו הכי בתחושת בדידות מול הסביבה המסודרת כמעשה תיבת נוח זוגות-זוגות, כך שתזוזתו אל המרחב הווירטואלי המנוכר העמיקה את תחושת הבדידות בקרב המבקשים קשר זוגי. היה זה רק עניין של זמן, כמובן, עד שיצוצו קהילות מסוג זה גם למטרת היכרויות. קהילה אחת כזאת היא 'חברים לדרך – מפגשים, אנשים ומה שביניהם', שכשמה כן היא – מבקשת להחזיר את ההכרות אל העולם שמחוץ למסך, ולא במסגרת של דייטים אחד על אחד, אלא במסגרת השתייכות קהילתית ודרך פעילויות קבוצתיות של הקהילה.

     

    הקהילה מיועדת לאנשים לא נשואים בני 28-45, המעוניינים להכיר חברים חדשים בצורה חווייתית, והיא מציעה מגוון רחב של פעילויות כמו טיולים, ארוחות שישי משותפות, הרצאות, לינה בזולה בים ועוד. על היוזמה אחראי ליאור קייקוב (43), שלאחר 16 שנים בהייטק החליט לעזוב את המקצוע המכניס לטובת ייסוד הקהילה. "הקבוצה נוצרה כי הרבה מהחברים שלנו בגילאים האלה מתחתנים ומביאים ילדים. זה אומר שהם כבר כמעט לא שם וסדר העדיפויות שלהם השתנה, כך שכבר יש פחות עם מי לצאת לבר או לטיול. סוג החברים שגדלת איתם מצטמצם, והקהילה מאפשרת לך להיפתח לחברים אחרים".

    אנשים משתמשים ברשת המנכרת כדי לפגוש אנשים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אנשים משתמשים ברשת המנכרת כדי לפגוש אנשים(צילום: shutterstock)
     

    מה מבדיל את הקהילה שייסדת ממפגשי פנויים-פנויות רגילים?

    "לא הייתי הולך למפגשי פנויים-פנויות באופן אישי, כי יש בזה משהו נזקק. הקהילה נקראת 'חברים לדרך' כי המטרה היא להכיר חברים לדרך שהם בסטטוס ובגילאים שלך. ואם גם מצאת פרטנר לחיים – מה טוב. אבל בראש ובראשונה אני מקדש את המפגש, ולא משנה מאיזה סוג, כל מפגש של אנשים פנים מול פנים. אני גם דוגל בשיתופיות ומעורבות של אנשים כחלק מהקהילה. הטיולים שלנו מתחילים בארוחת בוקר משותפת שבה כל אחד מביא משהו, ויש ארוחות שישי שיתופיות שבהן אנשים מארחים בביתם. זה מייצר חיבורים אמיתיים, ונוצרו אצלנו הרבה חברויות בין אנשים, לאו דווקא רומנטיות".

     

    אם הדגש הוא על המפגש בין אנשים, מדוע נשואים לא יכולים להצטרף לקהילה? יש לי אג'נדה מאחורי השאלה כי הייתי רוצה להצטרף לאחד הטיולים שלכם.

    "תראי, בואי לא ניתמם, הרבה מגיעים כדי למצוא פרטנר לחיים. רציתי לייצר אווירה סטרילית שתגרום לאנשים להרגיש בנוח, כי ברגע שיש נשואים זה משנה את האווירה. מה יקרה למשל אם בחורה מגניבה בת 33 הגיעה לטיול, מסתובבת ומכירה אנשים, ואז היא פוגשת מישהו, הולכת איתו במשך שעתיים, נדלקת עליו ואז הוא יגיד לה, 'את יודעת, אני נשוי'. ברור שאם זה יקרה, תישאר לה תחושת החמצה שלא תחליק טוב בגרון. חשוב שמי שמגיע ידע שהוא בסביבה מאפשרת שבה כל השאר בסטטוס שלו, ושידע שכל אדם שנמצא שם הוא בהגדרה האוטומטית פוטנציאלי עבורו".

     

    "חוץ מזה, דרך הסביבה המאפשרת ופעילויות חוויתיות אנחנו עוזרים לחברי הקהילה לדבר עם אנשים אחרים. זה פחות מחייב להכיר פרטנר רומנטי בצורה כזאת כי מכירים אותו בצורה שהיא לא דייט, לא באחד על אחד. וגם אם לא הסתדר עם אחת, מקסימום אפשר לבחור באחרת".

    ליאור קייקוב (צילום: רעות אשכנזי)
    ליאור קייקוב. עזב את ההיי-טק בשביל להקים קהילת רווקים(צילום: רעות אשכנזי)
     

    מהי המשמעות של השתייכות לקהילה פיזית דווקא בעידן שבו כל כך קל להכיר מישהו דרך הרשת?

    "יש את מה שאני מכנה 'רווקות של העולם החדש'. הטכנולוגיה יצרה שפע שהוא אשליה. אתה חושב שאתה יכול להגיע לשפע של נשים, ואתה מתבלבל. באתר היכרויות אתה נותן משהו כמו חצי שניה עד ל-match. לא נותן צ'אנס, לא משקיע ולא באמת מתעמק, פשוט מזיז ימינה וזה נהיה אינסטנט. כתוצאה, לאנשים יש יותר דרישות ופחות סבלנות מבעבר. הם פחות נותנים צ'אנסים לאנשים, וגם אחרי שהם כבר נפגשים, אין הקדשה של הזמן, כי אם לא הולך עם מישהי אחת, אז מקסימום אמצא אחרת".

     

    "אגב, גם אני רווק. כל כמה זמן אני בזוגיות, אבל עוד לא מצאתי את מה שאני מחפש. כנראה שגם אני חוטא בבררנות. אפשר להגיד שיצרתי פלטפורמה שמשרתת את כולם מתוך הצורך האישי שלי, אבל כיום אפילו הנשואים יותר משחררים - הם פחות עובדים על הזוגיות כך שיש יותר גירושים. אנשים יוצאים מאתרי היכרויות כי נמאס להם והם מחפשים לחזור לטבע, למפגשים פנים מול פנים שבהם רואים את האדם בעיניים מתוך מפגש חווייתי. מפגש שבו אנשים יכולים להכיר באמת. אני רוצה שאנשים יצאו מאתרי ההיכרויות כי זה לא אמיתי להגיע לדייט כשאתה לא מכיר את הפרטנר. למה כל ההרצאות על הבר פורחות? כי הדברים האלה מוציאים אנשים החוצה. יש תהליך של רטרו שבו מכירים אנשים בלי להתחבא מאחורי מסיכות".

     

     

    להכיר בטיול במקום בדייט

    עדות לכוחה של הקהילה הפיזית מספק עמית (42) שנמצא ב'חברים לדרך' עוד מראשיתה. "אני אוהב לטייל ואוהב טבע, ומצא חן בעיני הקונספט הזה של להכיר תוך כדי טיול, במקום לשבת לדייט עם מישהי. זה פחות מאיים ומרגיש יותר בטוח. אחרי שנים של רווקות כבר אין כוח ליזום משהו בצורה קונקרטית, להתקשר לבחורה ולצאת לדייט. יותר נעים כשזה קורה על הדרך", הוא מספר.

     

    "בנוסף, ככה לומדים להכיר אותה במצב הטבעי שלה, ולא בסיטואציה מלאכותית בבית קפה, כשכל אחד מחזיק את הקפה או את הבירה שלו וצריך לשחק את המשחק ולשאול שאלות כמו בראיון עבודה. בהליכה או בארוחת ערב משותפת פוגשים בצורה שונה את הבן אדם. רואים איך הוא הולך וזז, רואים איך הוא מתנהל בתוך האינטרקציה הקבוצתית שנוצרת. רואים אותו כמו שהוא באמת".

     

    יצא לך להיות במערכת יחסים שנרקמה בזמן מפגש כזה?

    "הכרתי מישהי בטיול הראשון שיצאתי אליו והיה בינינו חיבור ממש טוב. החלפנו טלפונים וגם דיברנו אחרי הטיול, אבל זה התמסמס. פגשתי אותה שוב במפגש שנערך על הים באחד החגים, והיה לנו ברור שאנחנו מתחילים משהו. באמת נוצר בינינו קשר והיינו בני זוג, אבל זה לא צלח ונפרדנו אחרי כמה חודשים".

     

    מה עושים אחרי הפרידה? זה בטח לא נעים להמשיך לראות זה את זו במפגשי הקהילה.

    "פגשתי אותה מאז רק פעם אחת, ובאמת היה קצת לא נעים. לפעמים, אם אני יודע שהיא נמצאת, אז אני לא מגיע. אבל בסופו של דבר, שנינו ילדים גדולים ואני חושב שזה מאוד תלוי באנשים ועד כמה הם בוגרים להמשיך בנפרד באהבה, אפילו שזה לא הסתדר ביניהם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    חוזרים לטבע. מכירים תוך כדי טיול
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים