שתף קטע נבחר

"פייק ניוז" בשירות שונאי חברת החשמל

חרף הרפורמה המהפכנית וההתייעלות הבלתי ניתנת לערעור, יש מי שלא בוחלים בארכיאולוגיה כלכלית כדי להשחיר את חברת החשמל. תגובה

 

בתגובה ל"המסיבה של חברת החשמל היא על חשבוננו" מ-20 בדצמבר

 

יש תחושה חזקה שיונתן סורוצ'קין כתב את מאמר הדעה שלו איפשהו בשלהי 2015, מכיוון שהנתונים שהוא מציג בו תקפים אולי לשנה זו, אם לא עתיקים יותר. "פייק ניוז" שמונע מאינטרסים שונים ומכיל דוגמאות שאפילו התקשורת הכלכלית כבר שכחה. זהו פופוליזם שכל תכליתו להשחיר חברה שנמצאת בעיצומם של מהפכה ושינוי. פשוט יש מי שדואגים לשמר את תדמיתה הישנה.

 

 

על אילו 2,500 עובדים מיותרים בחברת החשמל מדבר סורוצ'קין? על אלה שמבקר המדינה מצא ב-2015? על אלה שסיימו את העסקתם בשנה האחרונה? חברת החשמל נמצאת בימים אלו בעיצומה של רפורמה דרמטית שבמסגרתה נפרדה כבר מ-1,000 עובדים והיא מצמצמת בכ-25% את מצבת כוח האדם שלה. ברוכים הבאים ל-2019 ולנתוני האמת. או שייתכן שסורוצ'קין היה שמח אם עובדי חברת החשמל היו מפוטרים בדומה לעובדי טבע.

 

הרפורמה במשק החשמל כוללת תהליך צמצום העובדים וסוף לעידן החשמל חינם לעובדים (החדשים שנקלטים כבר לא נהנים מהטבה זו). לגבי הטענות על שיאני שכר, מדובר בהיסטוריה, מר סורוצ'קין. בעבר חברת החשמל הובילה את הטבלה אבל היום כבר לא. לפחות ארבע שנים שלא. כי חברת החשמל נפרדה מאותם עובדים ומהעיוותים שנוצרו על ידי ותק והסכמים קיבוציים. אותו נהג אוטובוס שמוזכר בטור והרוויח 60 אלף שקל כבר שנים בגמלאות.

 

עכשיו בואו נדבר על איכות ומקצוענות. אני מאמין שגם יונתן סורוצ'קין - אם במקרה יש בשכונה שלו פגיעה בקו מתח במזג אוויר סוער - מציץ מהחלון ורואה את עובדי חברת החשמל מטפסים על עמודים בגשם כדי לחדש אספקה מהר ככל שניתן. את זה לא רואים בצפון אמריקה, שם הוועדים לא מאפשרים לסכן את העובדים שלהם לפני שמזג האוויר נרגע.

 

ובכלל, במדד השוואתי לדקות אי-אספקה ללקוח נמצאת ישראל במקום טוב מאוד בממוצע המערבי ובהשוואה לאירופה. כל זה בזכות מקצועיות שאין שניה לה ובמסירות אין קץ. ותרשו לי להמר על סמך דוגמאות מהעולם: אין גורם פרטי שייקח סיכון ביטוחי ויסכן את העובדים שלו לעבוד עם חשמל חי תחת גשם סוחף. זה פשוט לא כלכלי.

 

והחוב הפיננסי של חברת החשמל? הוא תולדה של מדיניות רגולטורית לשלוח את החברה לגייס כספים בחוץ לטובת פיתוח רשת החשמל. והוא גם לא 60 מיליארד שקל. רחוק מזה. הוא 38 מיליארד שקל, וזה בזכות התנהלות כלכלית אחראית ושמרנית לצמצום החוב.

 

אגב, ב-2013, אחרי משבר הגז המצרי, כאשר נאלצנו לייצר חשמל רק באמצעות פחם, סולר ומזוט, החוב הגיע לכדי 53.5 מיליארד שקל. תראו לי עוד חברה שמצמצמת את החוב ב-15 מיליארד שקל, 29% and counting, בזכות הרפורמה והסדר הנכסים.

 

במסגרת המאמץ של חברת החשמל להתייעל ובכך להשפיע על התעריף (שאותו קובעת רשות החשמל ולא החברה), בשנים הקרובות תמכור חברת החשמל חמש תחנות כוח שנמצאות בבעלותה, וזוהי אבן דרך שיוביל לצמצום נוסף של החוב.

 

את התוצאות של הרפורמה ההיסטורית של חברת החשמל יהיה ניתן לראות ולהרגיש בתעריף כבר בשנים הקרובות. אגב, סורוצ'קין, להעלאת התעריף הנוכחית אין שום קשר לרפורמה. יש לה קשר לכניסה מואצת של אנרגיות מתחדשות. כמעט 3% מההעלאה המתוכננת היא כדי שננשום אוויר נקי (אנחנו בעד). אבל זה ממש, אבל ממש לא קשור לחברת החשמל.

 

וצריך לזכור. האלטרנטיבה של "אין רפורמה" הייתה להמשיך לשלם שכר לעובדים במקום להיפרד מהם ולממן את הפרישה. להמשיך לשלם במקום להתאזן פיננסית בגין מימון הפרישה תוך חמש שנים. הרפורמה הזו בוצעה תוך חשיבה אחראית, ששמה את טובת ציבור הלקוחות במרכז והעדיפה אותם על פני טובת העובדים.

 

מצופה מכלכלן מגוף מכובד כמו "פורום קהלת" להסתנכרן עם המציאות הדינמית. הוא אמור להסתמך על נתונים עכשוויים ולא על מספרים ארכאיים שלא רלוונטיים לתחילת 2019, ועיקר עיסוקם הוא ארכיאולוגיה כלכלית במקום ניתוח המציאות הכלכלית שבה אנו חיים ומשתנה לנגד עינינו.

 

  • אורן הלמן הוא סמנכ"ל רגולציה ושיווק בחברת החשמל

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים