שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בהלה בחברה הערבית בגלל חוק המזומן
    עשורים של חוסר יציבות תעסוקתית, גישה מוגבלת לבנק וקושי במשכנתאות הובילו את הציבור הערבי לעבוד במזומן. החוק החדש הוא מכת פתע

     

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    רשות המסים השיקה לאחרונה מסע הסברה בתקשורת תחת הסיסמה "עברתם על חוק המזומן – שילמתם ביוקר", שמטרתו להציג לציבור את החוק לצמצום השימוש במזומן שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019, ואת עיקרי הוראותיו ואת ההגבלות הקבועות בו. לכאורה מדובר בחוק שנועד לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור. ההון השחור בישראל נאמד ב-350 מיליארד שקל והנתונים התקופתיים מעריכים אותו ב-23-22 אחוז מהתל"ג – בין 190 מיליארד לכ-230 מיליארד שקל.

     

     

    המניעים לחקיקה אינם שנויים במחלוקת, לכאורה, ובכל זאת החוק העתידי כבר הצליח לזרוע בהלה בחברה הערבית, שבה רוב העסקאות מתבצעות במזומן, בעיקר כשמדובר בקניית נכסים.

     

    בחברה הערבית מקובל נוהג של "צבירת מזומנים" לצורך רכישת נדל"ן או רכב, בעוד משקי בית יהודיים מתנהלים על פי רוב בעיקר דרך חשבון הבנק. מאז ומתמיד נהגו התושבים הערבים, ובעיקר נשים, לצבור מזומן בקופה ביתית. במשך הזמן הפכו קופות אלו ל"תכניות חיסכון" ארוכות טווח, והסכומים שהצטברו בהן עברו ברוב המקרים את סף ה-50 אלף שקל, כך שהפקדתם בבנק דורשת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, ועל כן אינה מעשית.

     

    נוהג זה נולד בין השאר מחוסר היציבות התעסוקתית של הערבים ובעיקר של הערביות בישראל, וכן בשל חוסר נגישות של סניפי הבנקים לאורך עשורים. בשנים האחרונות אמנם התפתח מערך הבנקאות וסניפים נפתחו בכל היישובים הערביים, אך זו התפתחות מאוחרת שנכון להיום טרם הובילה לשינוי הנוהג המקובל.

     

    כמו כן, המהפכה הדיגיטלית בעולם הבנקאות - אחת הסיבות שהובילו לחקיקה להגבלת מזומן - לא הוטמעה במגזר הערבי באותה מידה כמו במגזר היהודי. אף שבנק ישראל פתח תוכניות שונות שמטרתן להנגיש את המידע הדיגיטלי ללקוחות הבנקים, רבים במגזר הערבי, ובעיקר בני הדור המבוגר יותר, עדיין מתקשים בתפעול חשבון הבנק באמצעים דיגיטליים וזקוקים לתמיכה פרונטלית מפקיד, גם אם זה כרוך בהמתנה שעות ארוכות בתורים.

     

    לסיבות לעיל אפשר להוסיף גם את סוגיית הנגישות של בני המגזר הערבי למשכנתאות בנקאיות. על פי נתוני בנק ישראל ל-2017, רק 2% מקרב מקבלי המשכנתאות הם ערבים, נתון נמוך מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה (יותר מ-20%). כמו כן, הריבית הממוצעת על משכנתאות במגזר הערבי גבוהה מזו שבמגזר היהודי (הפרש של-0.1% ), ככל הנראה בגלל טענה לסיכון עסקי גדול יותר.  

     

     

    בנוסף, קבלת משכנתה מותנית ברישום הנכס והעמדתו כבטוחה, בעוד שרוב הנכסים הערבים סובלים מבעיות רישום בתחום הדיור והקרקע. מגבלה זו אף היא שיחקה ועודנה משחקת לרעתם של רוכשי הדירות, עובדה המחזקת עוד יותר את התרבות של צבירת מזומנים, בעיקר לצורך רכישת נכסים לילדים כאשר הם מגיעים לגיל הנישואים.

     

    הפתרון החלופי המוצע בבנקים – הלוואות ארוכות טווח (לעשר או 20 שנה) - אמנם לא מחייב משכון הנכס, אך היקפן מצומצם יחסית והריבית עליהן גבוהה יותר מהריבית על משכנתאות, שכן מדובר בהלוואה ללא בטוחה.

     

    ספק אם הוגי החוק חשבו על הסיטואציה לעיל, אם כי יש הטוענים כי קיים פתרון לסוגיה זו של הר המזומנים באמצעות הליך שנקרא "גילוי מרצון אנונימי". עם זאת, מדובר בחלון זמן מצומצם מאוד (שתוקפו פג ב-31 בדצמבר), הדורש תשלום כופר (20-15 אחוז מהסכום), ומניסיון אישי ושיחות עם לקוחות אני יכול להעיד שרוב בני המגזר הערבי לא שמעו עליו.

     

    אני מבקש להציע פתרון הכולל כמה צעדים שיקלו על האזרחים הערבים ויכינו אותם למעבר הזה. ראשית, יש לדחות את תחילת היישום של החוק בשנה נוספת ולהאריך את חלון הזמן המאפשר "גילוי מרצון אנונימי", אשר מסתיים בעוד שבעה ימים בלבד.

     

    שנית, יש ליזום קמפיינים נרחבים גם בשפה הערבית שישודרו ביישובים הערביים ובכלי התקשורת הערביים. קמפיין משודר בכלי תקשורת עברי אינו נגיש לקהל הערבי, ולכן כבר התבקשה לשכת הפרסום הממשלתית להגביר את הנגישות של שירותי משרדי הממשלה למיניהם לאוכלוסייה הערבית.

     

    שלישית, יש להעלות את המודעות ולהציע סדנאות לאוכלוסייה הערבית, בעיקר לאנשים מעל גיל 40 או ברמת השכלה מסוימת, כדי לעודד שימוש בשירות הדיגיטלי של הבנקים, דבר שעושה בנק ישראל אך בהיקף מצומצם.

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים