הפקרות בשמיים: סכנה, רחפנים

תשע בבוקר. אבשלום אהרוני מחנה את רכבו בצד כביש הביטחון, סמוך לגדר ההפרדה ביישוב הר אדר. אבשלום, הבעלים של חברת "אלמנטס" שמתמחה בצילום אווירי, מתקין את להבי הרחפן. בינתיים, אני משקיפה מעבר לגדר אל הכפר אל־קובייבה, השוכן בשטח B ברשות הפלסטינית, צפונית להר אדר. ילדי בית הספר בכפר משחקים בשעה זו במגרש המשחקים, בסמוך אליהם שוכן מסגד עטור בכיפת זהב. המרחק בינינו קצר, הם רואים אותי ואני רואה אותם.

רחפן ליד גדר ההפרדה(צילום: אריאלה שטרנבך)

הרחפן נכנס לפעולה, הוא עובר את גדר היישוב בקלות, מתקרב לגדר ההפרדה וזז לאורכה כמעט מעל המסגד. "אנחנו לא נעבור את הגדר כדי לא לעבור על החוק", מסביר אבשלום, "אבל את רואה שגם אם נטיס את הרחפן פנימה אל הרשות הפלסטינית, שום מערכת לא תתריע, וסביר להניח שאין גורם ביטחוני שיידע על כך". מפחיד. אנחנו ממשיכים עוד דקות ארוכות לשחק עם הרחפן מעל גדר ההפרדה, מטיסים אותו לאורך מאות מטרים מעל הגדר. שנינו ערים לכל רחש של רכב בתקווה שיופיע רכב ביטחון וישאל למעשינו. זה לא קרה.

"סיוט אמיתי"

הדו"ח החמור של מבקר המדינה הוא תמרור אזהרה מהבהב. המבקר מזהיר כי רחפנים יכולים לשמש משפחות פשע וגורמי טרור. מומחים מסבירים כי רחפנים יכולים להבריח נשקים וסמים ולשאת עליהם חומרי נפץ לצורך ביצוע פיגועים ללא כל הפרעה. למשטרה אין אמצעים מספיקים ליירט רחפן המעורב בפעילות פלילית, ולרשות התעופה האזרחית יש שני פקחים בלבד כדי להתמודד עם אכיפת החוק.

בכנס בנושאי טרור וביטחון שנערך לפני כחצי שנה, התייחס ראש הממשלה לבעיית הרחפנים וכינה אותה "סיוט אמיתי". "אין צורך בידע מודיעיני של מעצמות כדי להשתמש ברחפן", הסביר נתניהו. "מספיק לקחת מתקן שעלותו 50 דולר עם חמישה ק"ג של חומר נפץ - ואתה יכול לבצע פיגוע בקלות. לטכנולוגיית הרחפנים יש השלכות אדירות שעדיין לא מובנות לנו עד הסוף. אנחנו עובדים על זה עכשיו".

"אף מערכת לא תתריע"(צילום: אריאלה שטרנבך)

סכנה מוחשית אחרת היא תאונה אווירית בשל שימוש לא זהיר ברחפנים בקרבת נתב"ג ושדה דב. בשנת 2016 התרחשו בארץ 24 אירועי בטיחות שבהם היו מעורבים רחפנים, לעומת אירוע אחד בלבד בשנת 2014. שורה של תקריות בטיחותיות חמורות בהן מעורבים רחפנים, דווחו ונבדקו בארבע השנים האחרונות על ידי החוקר הראשי במשרד התחבורה.

הנה מספר דוגמאות מטרידות מתוך דו"ח החוקר: באוגוסט 2015 הבחין הצוות של טיסה BEL3289, שעמדה לנחות בנתב"ג, "ברחפן מרובע עם 4 רוטורים, בצבע כחול/שחור, שחלף לפניו באותו הגובה, מימין לשמאל, בטווח שמתחת למאה מטרים. הטייסים דיווחו זאת לפקח המגדל ומיד החל בירור המקרה. גורמי המשטרה עודכנו בפרטי התקרית אך עד כה טרם אותר מפעיל הרחפן".

שנתיים לאחר, מכן ביוני 2017, "מטוס נוסעים של חברת וויזאייר שעמד לנחות במסלול 12 בשדה התעופה בן־גוריון, נאלץ לבצע תמרון כדי להתחמק מפגיעה ברחפן. בינואר 2016 חלף מסוק במרחק של כ־50 מטר מרחפן באזור הרצליה - לטייס המסוק לא הייתה התרעה מוקדמת על הימצאות הרחפן. חודשיים לאחר מכן שוב חלף רחפן בנתיב טיסה של מטוס באזור הרצליה והטייס נאלץ לסטות מהנתיב כדי למנוע תאונה. בשדה התעופה באילת נעצרו כל הנחיתות וההמראות לאחר שמגדל הפיקוח זיהה רחפן שמסכן את תנועת המטוסים.

תרחיש האימים - רחפן יוביל להפלת מטוס(צילום: תעשייה אווירית)

אסון בשל תאונת רחפנים נמנע במזל בתחילת השנה מעל צומת מורשה. מטוס ריסוס שטס מעל הפרדסים הסמוכים לצומת פגע בעצם לא מזוהה. הטייס נחת מיד בשטח ומצא "רחפן שתפוס בסבכת מערכת הריסוס שמתחת למסוק". בדו"ח על המקרה כתב החוקר הראשי כי "האירוע מוגדר כחמור מאחר שבנסיבות מעט שונות, כמו פגיעה בשמשה הקדמית של הטייס, ובעיקר פגיעה באחד הלהבים, עלול היה האירוע להסתיים אחרת עבור המסוק ושוכניו".

בסיכום דו"ח אחר של תקרית רחפן מסוכנת מעל נתב"ג, הזהיר החוקר הראשי מפני תרחיש קטלני של הפלת מטוס: "תופעה זו נדונה בשנתיים האחרונות, עקב ההבנה כי מדובר בגורם סיכון בטיחותי שעלול לגרום בנסיבות מסוימות עד כדי הפלת מטוס נוסעים, כל שכן כשזו נעשית בקרבת שדות תעופה. בחודש מארס אירעה תקרית חמורה, במהלכה חלף מטוס איירבס ליד רחפן בלתי מזוהה, תוך כדי גישה לנחיתה על מסלול 8 בנתב"ג, בגובה נמוך ובמרחק של כמאה מטרים".

בשדה דב בצפון תל־אביב הבעיה חמורה אף יותר. מסלול הנחיתה מתחיל באזור יפו העתיקה וחולש על קו החוף של תל־אביב, שם מתרכזים מטיסי רחפנים חובבים בלי לדעת שהם עוברים על החוק. לפני כשלוש שנים עצרה המשטרה צעיר שתיעד באמצעות רחפן נחיתת מטוסים בשדה דב. במעצרו טען כי לא ידע שקיים איסור על הטסת רחפנים באזור.

מרחב אווירי צפוף

רחפן או רב־להב הוא כלי טיס בלתי מאויש בעל שני להבים או יותר, בעל מכניקה פשוטה יחסית, וקל לשליטה בטיסה. בשנים האחרונות ישנה עלייה חדה בשימוש ברחפנים בעולם — הם זמינים, זולים ונוחים לתפעול. טרנד הרחפנים שסוחף את העולם לא פוסח גם עלינו. על פי הערכות רשות התעופה האזרחית, בשנת 2017 התקרב מספר הרחפנים בישראל ל־20 אלף.

כיום כל אזרח יכול לרכוש רחפן, אבל רבים לא מודעים לכך שישנם חוקים ברורים להטסה. או במילים פשוטות — אי־אפשר להטיס רחפן בכל מקום שרק נרצה. על פי החוק קיימים שני הבדלים עיקריים בין מה שמותר למטיס חובב לבצע לבין מה שמותר למטיס רחפן עם רישיון. ההבדל הראשון הוא במיקום ההפעלה - מטיס עם רישיון רשאי להשתמש ברחפן בתוך ערים ואזורים מיושבים בתנאי בטיחות מוגדרים היטב, ולא מעל אנשים. למטיס חובב אסור כלל להפעיל רחפן באזור ציבורי מיושב ובמרחק הקטן מ־250 מטרים ממנו. ההבדל השני הוא במרחק מהקרקע: גובה הטיסה של רחפן המופעל על ידי מטיס חובב מוגבל ל־50 מטר מעל הקרקע, ואילו משתמש עם רישיון רשאי להטיס עד לגובה של 100 מטר.

בישראל, עיקר פעילות הרחפנים מבוצעת על ידי אלפי מטיסים חובבים. חובבן הוא מי שמטיס רחפן לצורכי ספורט ופנאי ולא לצורך מסחרי. מבחינת החוק, לחובבן אסור לסחור בצילומים. בפועל מדובר בשוק פרוץ, החובבנים מעלים את התמונות לרשת ואין מניעה לקנות מהם. "כל המטיסים החובבנים בישראל לא מטיסים לפי הוראות החוק. זו המציאות", אומר רן קליינר, שעוסק ב־25 השנים האחרונות בתחום הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) בתעשייה האווירית. קליינר משמש גם כבעלים של האקדמיה לרחפנים בישראל. "החוק היבש אומר שכל מי שמפעיל רחפנים לצורך תחביב חייב להיות רשום בקלוב שיש לו רישיון הפעלה אווירי שמסדיר את כל עניין הבטיחות", אומר קליינר.

הבעיה היא שרשות התעופה האזרחית לא ממש אוכפת את החוק. גם אזרחים שמודעים היטב לחוק ולא רוצים לעבור עליו מתקשים להבין את המפות והתחומים האסורים לטיסה. כך, למשל, דור שמתגורר בשכונת ארנונה בירושלים: "רק לפני חודש שמעתי במקרה שבירושלים אסור באופן גורף להפעיל רחפן. לא התכוונתי לעבור על החוקים, ויש בשכונה שלנו לא מעט שוטרים שראו אותי מטיס רחפן ולא אמרו לי דבר. לדעתי גם הם לא יודעים שזה אסור".

"המרחב האווירי של ישראל הוא הצפוף ביותר בעולם. יש לנו שמיים קטנים, בעיות ביטחוניות בגבולות ואת חיל האוויר, מה שמשאיר לנו מרחב קטן ומסוכן לשימוש ברחפנים", מסביר קליינר. "במישור הביטחוני החשש הוא מפני רחפן ממולכד בחומר נפץ שעלול להיכנס לשטח האווירי של ישראל, או חמור מכך - לנסות להתנגש במטוס. האיום הביטחוני הוא גם צבאי, למשל חדירה לבסיסים ואיסוף מודיעין מהאוויר. במישור הפלילי רחפנים יכולים לשמש לפעילות עבריינית לצורכי התנקשות. ריבוי הרחפנים בישראל מהווה גם סיכון בטיחותי, בין היתר לתעופה האזרחית, לקווי מתח, חוטי חשמל וכו'".

לא אוכפים את החוק

דו"חות החוקר הראשי של משרד התחבורה סוקרים תקריות שהתרחשו עם רחפנים רשומים בלבד. חוק הטיס אינו דורש את רישומם של רחפנים המשמשים לצורכי פנאי או ספורט, שהם הרוב המוחלט של הרחפנים המופעלים בישראל. כך יוצא ששיעור הרחפנים הרשומים כמתחייב מהחוק הוא שולי ביחס לכלל הרחפנים במדינה.

שיטוט קצר ברשת מגלה אירועים בטיחותיים רבים, על בסיס יומי, שבהם מעורבים מפעילים חובבים. כך, למשל, התפרסמו צילומים של מפעילי רחפנים שמנסים לצלם טייסים במטוסים אזרחיים באמצעות רחפן. בקבוצות פייסבוק של רחפנים, מפעילים צעירים מספרים כיצד רדפו אחרי להקות ציפורים והבהילו אותם. אחד מהם דיווח על תוצאה עגומה: "רדפתי אחרי שחפים ואחד מהם פגע ברחפן והפיל לי אותו למים". חבר אחר בקבוצה ביקש המלצה לרחפן עבור ילדה בת תשע. כי כשאין פיקוח אמיתי על גיל המשתמשים, אז למה לא. תושבת שכונה בהרצליה סיפרה על שכן שמטיס את הרחפן שלו אל מרפסת ביתם: "אני מפחדת להוציא את הילדים למרפסת". החוק אוסר על הפעלת רחפן סמוך לשכונת מגורים, אך כאמור אין גורם שיאכוף את החוק.

גם מבקר המדינה התייחס בהרחבה לבעיות האכיפה: "מחד גיסא השר לביטחון הפנים לא הסמיך את מפקחי רשות התעופה האזרחית (רת"א) להפעיל סמכויות חקירה לצורך אכיפה פלילית של הוראות חוק הטיס, ומאידך גיסא המשטרה אינה רואה עצמה אחראית לאכיפת כלל העבירות המנויות בחוק, אלא ב'אירועים ספציפיים' בלבד. יתרה מכך, המשטרה סוגרת תיקי חקירה הנוגעים להפעלת רחפנים בנימוק שרת"א מוסמכת לחקור עבירות אלו, למרות שהמשטרה מודעת לכך שהסמכה כזו אינה קיימת למפקחי רת"א בפועל. יוצא אפוא כי אכיפה פלילית של הוראות חוק הטיס בעניין רחפנים אינה מתבצעת כנדרש". נכון להיום, כאמור, לרת"א יש שני פקחי אכיפה בלבד".

כלי קטן, סכנה גדולה(צילום: אריאלה שטרנבך)

הרישיון להפעלת רחפן מורכב משלושה רישיונות שונים: למטיס עצמו שעבר מבחן והוא מוסמך, רישיון לכלי עצמו (מספר זנב) ורישיון למפעיל האווירי. "בשנת 2014 היה מפעיל אווירי אחד והיום יש כמאה עשרים מפעילים אוויריים. חלקם זה אנשים פרטיים בעלי עסקים כמו צלמים או עסק למדידות", מסביר קליינר. "ברת"א שוקלים לעשות שינוי בחוק בדומה לארה"ב: כל מי שיקנה רחפן יצטרך לרשום אותו במערכת ממוחשבת ולציין את מטרת השימוש. רחפן רשום הופך להיות כלי טיס ואז הוא יצטרך להסדיר את ההפעלה האווירית שלו".

בשורה התחתונה, אם אזרח ירצה היום להפעיל רחפן בשטח נתב"ג הוא יצליח?

"כן. מי שרוצה לעשות משהו בזדון וטיפה מבין בהחלט יכול".

ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בפיתוח מערכות להתגוננות מפני האיום הטכנולוגי החדש. גורמים בתחום מספרים כי אחוז ניכר מההכנסות של התעשייה האווירית מתקבלות ממערכות לנטרול רחפנים שישראל מוכרת בעולם — מערכות כמו זו שנמכרה לבריטניה בשבוע שעבר. חברת אלתא מערכות של התעשייה האווירית ייצרה מערכת כזו בשם "דרואן גארד" לאיתור, זיהוי ושיבוש פעילות רחפנים קטנים ומל"טים. עד כה המערכת נמכרה במאות יחידות ברחבי העולם.

ישראל לופה, מנהל מפעל משגב של אלתא, מסביר כיצד פועלת המערכת: "היא מנטרלת את הרחפן במספר אמצעים בהתאם לצורכי הלקוח. יש נטרול שמבוסס על חסימה של התדר, יש אפשרות להשתלט על הרחפן ולהנחית אותו, ויש גם אמצעים לחיסול אקטיבי אלים של הרחפן הן מהקרקע והן מהאוויר". לא ברור כיצד דווקא ישראל, שמתמחה בייצור ובפיתוח המערכות האלה, נשארה מאחור. נכון להיום, אין בידי צה"ל מענה ראוי לאיום, ועל פי דו"ח המבקר "גובר הסיכון כי שימוש ברחפנים על ידי האויב יישאר ללא מענה מספק".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה לכתבה: "הטסת הרחפנים מוסדרת בחוק הטיס (תקנה 180 ז'), ומתירה הטסת רחפנים לספורט ופנאי בשטחים פתוחים בלבד ועד לגובה של 50 מטרים. התקנות מפורסמות באתר רשות התעופה האזרחית (רת"א) וכן באתרי האינטרנט העוסקים בנושא (לפני כשנה אף פורסם קמפיין רדיו לציבור הרחב). האכיפה בנושא זה הינה באחריות המשטרה.

"יצוין כי בימים אלה פועלת רת"א לשינוי חקיקה והתאמתה לתקינה האמריקאית, המחייבת רישום של כל רחפן וביצוע מבחן ידע של כל מטיס, גם לצורכי פנאי וספורט. תיקוני החקיקה יפורסמו בשבוע הבא להערות הציבור, ובחודשים הקרובים הם צפויים לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. בנוסף פועל המשרד להחמרת הענישה על הטסת רחפנים בניגוד לחוק, והגדלת הקנס מ־250 שקלים כיום — לאלפי שקלים".