שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בחירות בצל מחאת האפודים הצהובים
    תבהירו לפוליטיקאים שרוצים את הקול שלכם שיוקר המחיה הוא כבר לא בעיה שאפשר להתעלם ממנה. הפנייה מכוונת למצביעים מימין ומשמאל

     

     מחאת האפודים הצהובים בקריית הממשלה בתל אביב (צילום: מוטי קמחי)
    .(צילום: מוטי קמחי)

    פחות משבוע עבר מאז ההפגנה האחרונה שלנו, האפודים הצהובים, ונראה שיש מי שנוח לו לומר שהמחאה הזו הסתיימה, שרק מאות יצאו מהבתים, שהנתונים הסטטיסטיים מוכיחים שטוב כאן. למשל הפרופסור אבי שמחון, שמככב במהדורות החדשות ובפאנלים, פורס את משנתו הכלכלית ותוקף בכל הכוח את כל מי שמעלה ספק בתפיסתו, תוך כדי שהוא מדגיש שלא מדובר בתפיסה אלא בעובדות.

     

     

    אלא שה"עובדות" הללו, ורמת המאקרו שהן מתיימרות לייצג, לא פוגשות את רובנו בסוף החודש. מהעיניים של חלקנו הן אפילו מדירות שינה. לא חייבים לרעוב ללחם כדי להבין שיכול להיות פה טוב יותר ושמישהו מרוויח – על חשבוננו - בזמן שאנחנו מפסידים. גם למי שמצליח לסיים את החודש מותר לזעוק עבור מי שלא מסוגלים להשמיע את קולם. זה שאבי שמחון או שר האוצר משה כחלון לא מכירים אנשים כאלה לא אומר שהם לא קיימים.

     

    בעיית יוקר המחייה לא התחילה בשבועיים האחרונים, כשהאזרחים התעוררו. היא הייתה שם מאז ומתמיד. אלא שעליית המחירים בחשמל, במים ובמזון הייתה הקש ששבר את גב הגמל. כחלון חשב שזה יעבור לו בשקט, שאנחנו נלחך עשב בזמן שמה שהיה הוא שיהיה, אלא שאנחנו לבשנו צהוב זוהר והתחלנו להעיר את השטח.

     

    יש שיאמרו שלא הערנו מספיק, אבל שר האוצר עצמו חשב שמספיק ועוד איך. באישון לילה הוא פגש את ראשי "אסם", שעליה הכרזנו בחרם צרכנים, ויחד כולם התקפלו, גם אם זמנית. במקביל צמצם המאבק את ההעלאה הדרסטית שתוכננה במחיר החשמל מ-6% ל-2.9%. זה לא היה קורה אילולא הייתה כאן התנגדות מאסיבית של הצהובים.

     

    אי אפשר ולא צריך להתעלם מהטענות שלא מספיק רחובות התכסו צהוב, אלא שטעות לומר שאין בעיית יוקר מחייה ושלאנשים טוב ולכן הם לא רואים סיבה להזיז את עצמם מהספה. האמונה בכוח של האזרח הקטן להזיז דברים ירדה לאפס. במציאות הנוכחית אנשים מתקשים להתגבר על חוסר האונים, לשכוח את דאגות היומיום, ולהאמין שמפגן כוח הוא מנוע עצום שמפחיד את נבחרי הציבור עד כדי שינוי החלטות. אבל יש מספיק מאיתנו שלא התייאשו, שיודעים שזה עניין של זמן ושל דבקות במטרה.

     

    יוקר המחייה הוא לא עניין של ימין ושמאל, וכדאי שהוא יהיה אחד הנושאים המכריעים את מערכת הבחירות הזו. אנחנו נהיה שם כדי לדאוג שתסתיים מסכת ההתעלמות מהצורך הבסיסי של קיום בכבוד.

     

    הלב שלנו והדרייב שלנו כבר צהובים מספיק עד ששום דבר לא יעצור אותנו, גם לא הנימוקים הביטחוניים (שכשרוצים פתאום מתפנים להם תקציבי עתק). עכשיו כל קול מכריע, כל אזרח, כל מגפון, כל הבטחה מימין ומשמאל. אנחנו נהיה כאן לדאוג שכלכלת האזרח הקטן תהיה מטרד גדול ביום שלפני הבחירות וגם אחריו. אין מישהו במדינת ישראל שהנושא הזה לא רק שנוגע אליו, אלא אוכל אותו מבפנים. אולי מלבד כחלון ושמחון.

     

    • ענבר שקד דליות היא דוברת מחאת האפודים הצהובים

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים