אחיי הדרוזים, עלינו להחרים את הבחירות

בגלל האפליה בתקציבים, בגלל הקשיים בהרחבת הבנייה, ובעיקר בגלל חוק הלאום שמבסס את מעמדנו כאזרחים סוג ב'. השנה לא הולכים לקלפי

אל"מ (מיל') מוניר דאהרפורסם: 27.12.18 , 07:48

.(צילום: מוטי קמחי)

הקדמת הבחירות מתאימה לכולם: לאלה בגלל החשש מההמלצות להעמיד לדין את ראש הממשלה, ולשאר כי הם רוצים להחליף את שלטון נתניהו. כולם יעשו הכול כדי לקושש קולות מכל הישראלים - יהודים ובני מיעוטים. הפניות לבוחר תרקענה שחקים ותבטחנה הרים וגבעות. עלינו להתכונן לאותו תקליט בחירות שבור על ביטחון, כלכלה, רווחה, צמיחה ועוד. אבל אנחנו בעדה הדרוזית מאסנו בהבטחות של פוליטיקאים, שמבקרים בכפרים (בדרך כלל לפני בחירות), דבש וחלב תחת לשונם, זה נהנה וזה לא חסר, בעוד מצבנו מחמיר מהפח אל הפחת. על דיבורים לא משלמים מס.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

לעדה הדרוזית הקטנה – שזאת שנמצאת בשוליים אבל אימצה את הישראליות אפילו יותר מהיהודים - אין כוח אלקטוראלי. וממילא, מאחר שהעדה התבוללה בישראליות ובערכים הדמוקרטיים - ואני כותב זאת בגאווה - נמצא בין שורותינו מגוון רב של דעות ונטיות פוליטיות, וזה לגיטימי.

אבל בארבע השנים האחרונות מתמודדת העדה עם כמה בעיות גדולות שתשפענה עליה לשנים קדימה, החל בקשיים בבנייה ביישובים כתוצאה מאי הרחבת המתארים ואשרור הבנייה ללא היתרים בתחום הקו הכחול; המשך באי-שוויון מוחלט בתקציבים ואי-קיום החלטות ממשלה בנושא, ועד חוק הלאום, המהווה סלע מחלוקת בין המדינה לבין הדרוזים ושאר המיעוטים.

אנו מתנגדים לחוק כי הוא מעמיד אותנו בפני שוקת שבורה ומציב סימן שאלה לגבי ההתייחסות של המדינה למיעוט הדרוזי שגאה בישראליותו ומקיים את כל חובותיו. בין השיטין אפשר להבין מהחוק שנושא שוויון הזכויות שהדרוזים ומיעוטים אחרים מייחלים לו יישאר תלוי ועומד ולא יוכרע לעולם.

טורים נוספים של מוניר דאהר:

למען הסר ספק, אין לדרוזים בעיה שמדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. כך היה גם עם הצהרת בלפור וגם בהחלטת האומות המאוחדות לפני קום המדינה. הבעיה שלנו ושל שאר המיעוטים היא שהחוק מוריד אותנו למעמד של אזרחים סוג ב', ובכל סוגיה שתידון בעתיד בכל נושא - עמדת המדינה תגבר על עמדתנו בשל היותנו לא יהודים.

כמו בכל נושא אחר שעל סדר היום, יש בעדה הדרוזית דעות רבות ומגוונות, וכך גם לגבי ההתייחסות לבחירות לכנסת. יש הקוראים לנסות להשפיע ולהצביע למפלגות שיבטיחו לשנות את חוק הלאום, אבל לצערי לא באמת תהיה השפעה על התוצאות. הייתי קורא להתאחד ולהצביע למפלגה שתרצה לשנות את חוק הלאום, אילו היה לה סיכוי להשפיע ולהבטיח את השינוי המיוחל. אבל מאחר שבקרב עמי, עדתי ומדינתי אני חי, אני משוכנע שזה לא יקרה והשפעתנו תהיה שולית ביותר.

על כן אנו חייבים למחות ולהכריז: לא עוד. צריך להחרים את הבחירות כאות מחאה על חוק הלאום שהעמיק את הפיכתנו לאזרחים סוג ב'. בסוגיות האלה יש להעמיד את הכלל לפני הפרט. זו העת לגלות מנהיגות ואחריות עדתית.

לשאר אני קורא לאמץ את מגילת העצמאות כחוק הלאום של מדינת ישראל. היא מכובדת ומכבדת את ישראל כמדינה דמוקרטית ונאורה.