פיליפינית תירש את בעלה הישראלי חרף התנגדות בנותיו

ביהמ"ש דחה את טענת הבנות שלפיה הנישואים נועדו רק להסדרת מעמד האישה בארץ, וקבע: הקשר לא היה נטול אינטרסים, אבל לא פיקטיבי

עו"ד דרורה רחמיםפורסם: 31.12.18 , 09:39

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של שלוש אחיות שביקשו להצהיר כי אשתו השנייה של אביהן המנוח, אזרחית הפיליפינים שנישאה לו בשנותיו האחרונות, לא זכאית לרשת אותו. השופטת ורד שביט פינקלשטיין לא קיבלה את טענת הבנות שלפיה מדובר היה בנישואים פיקטיביים, וקבעה כי אף שמערכת היחסים לא הייתה חפה מאינטרסים, האישה זכאית למחצית מהעיזבון.

המנוח הלך לעולמו לפני כחמש שנים בגיל 68, לאחר שנפל מגג ושבר את מפרקתו. הוא לא הותיר צוואה. כמה חודשים לאחר מכן הגישו בנותיו תביעה נגד אלמנתו, אזרחית פיליפינית הצעירה ממנו ביותר מ-20 שנה. השניים נישאו ב-2007, שנה לאחר שהמנוח התגרש מאמן של האחיות בתום 41 שנות נישואין. לאחר מות האב פרץ סכסוך עז בין בנותיו לבין אלמנתו בקשר לזכויותיה בעיזבון.

דיני משפחה

האחיין נגד הכולל: מי יקבל את ירושת הקשיש?

עו"ד יהודה שוורץ

אדם שהלך לעולמו הותיר שתי צוואות: בראשונה הוריש את ביתו וכספו לכולל, ובשנייה ציווה את נכסיו לקרוב משפחה. בית הדין נאלץ להכריע

האחיין נגד בית המדרש: מי יקבל את ירושת הקשיש?

בתביעה טענו האחיות שרצונו המפורש של האב, שעליו חזר פעמים רבות, היה שלאחר פטירתו יעבור כל רכושו לילדיו על מנת לאפשר להם לחיות בכבוד וברווחה. לדבריהן, נישואי אביהן לנתבעת היו פיקטיביים ונועדו אך ורק לצורך הסדרת מעמדה בארץ. לדבריהן הנישואים היו קצובים בזמן עד להסדרת המעמד, כשתמורתם קיבל האב עזרה מהנתבעת בביצוע מטלות שוטפות. הן ציינו כי האישה ואביהן ישנו בחדרים נפרדים ופעמים רבות הוא ביקש ממנה לעזוב את ביתו כשהיה זקוק לפרטיות.

האלמנה טענה מנגד שמדובר בטענות שקריות שנועדו להכפיש אותה ולאפשר לבנות לזכות בכספים ובנכסים לא להן. לדבריה, התצהיר שהגישה לרשות האוכלוסין ב-2007 מאשר את הקשר הזוגי בינה לבין המנוח. נישואיהם אף נרשמו במשרד הפנים והדבר היה ידוע לבנות בזמן אמת. היא ציינה כי היא ובעלה המנוח קיימו יחסי אישות והיא ידעה טוב ממנו אילו כדורים לקח.

ואכן, השופטת ורד שביט פינקלשטיין דחתה את עמדת הבנות. היא הבהירה שעל פי הפסיקה, השאלה אם מדובר בנישואים שנועדו לשם הקמת תא משפחתי וחיים זוגיים משותפים או בנישואים שנערכו לצורך להשגת זכויות שמעניק החוק בלבד, תוכרע על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

היא ציינה כי הטענה בדבר נישואים פיקטיביים הועלתה על ידי הבנות בשיהוי ניכר והן לא דיברו על כך במהלך כל חייו של המנוח, אלא רק לאחר פטירתו ובמטרה לגרום לגירושה של הנתבעת מהארץ על רקע הסכסוך הכספי. נקבע כי מדובר בטענה בעייתית לנוכח הסכם ממון שעליו חתמו המנוח והנתבעת, שבו קיימות הצהרות המלמדות באופן מפורש על כך שהם "בני זוג".

עוד כתבה השופטת בפסק הדין כי מחומר הראיות עולה שקשר הנישואים בין המנוח לנתבעת נעשה בכוונה ולא לצורכי קבלת מעמד בלבד. "הגם שהתרשמתי כי מערכת היחסים בין המנוח לנתבעת לא הייתה נקייה מאינטרסים כאלה ואחרים, מצאתי כי התקיימו בה מאפיינים נוספים זוגיים ומשפחתיים", כתבה.

השופטת שביט פינקלשטיין קיבלה את הצהרת האלמנה כי בתחילה מצאה במגורים עם המנוח "סידור נוח" שאפשר לה לחסוך כספים לילדיה בפיליפינים, אולם לאחר מכן התחזק הקשר.

בנסיבות אלה, ובהתאם לחוק הירושה, נקבע כי האלמנה זכאית לרשת מחצית מהעיזבון. כמו כן נקבע שהיא זכאית לקבל את המיטלטלין בדירה ואת כלי הרכב של המנוח.