שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בזכות הצרכנים: הדברים הטובים שקרו למשק הישראלי ב-2018
    המחאה ששוב עצרה את זינוק המחירים, היקף ההתחדשות העירונית שגדל משמעותית והחדשות המעודדות בשוק התעסוקה: כתבינו מסכמים את השנה החולפת - עם ההצלחות הגדולות בכלכלה הישראלית

    טוב שהיה: סוף שנת 2018 ייזכר בעיקר בעקבות השפעת הצרכן הישראלי על המשק: המחאות והעירנות הציבורית בלמו את עליות המחירים, והמפגינים יכולים לרשום לעצמם הצלחה. עוד לפני המחאות, 2018 התאפיינה בטיסות הלואו-קוסט שלא מפסיקות להוריד מחירים, בהתחדשות העירונית שהיקפה גדל באופן משמעותי ביחס לסך התחלות הבנייה ובנשים - שרשמו שורת מינויים לתפקידי ניהול בכירים במערכת הבריאות.

     

    שובה של המחאה

    מתברר שגם שבע שנים אחרי המחאה החברתית של 2011 לא נס ליחה, גם אם היא מסתפקת כיום בכמה מאות פעילי האפודים הצהובים, וגם אם היא נחשדת במניעים פוליטיים. כוח ההרתעה של "שובה של המחאה" הצליח בשבועיים האחרונים לבלום את כוונות יצרני המזון ולהחזיר למגירה את עליות המחירים שתיכננו.

     

    האמת היא שלא מדובר רק בכוחה של המחאה. לטובת הצרכנים שיחקה גם העובדה שהבחירות התקרבו לפתע, וכך יצא שהעלאות המחירים המתוכננות נעשו בסמוך להן. הדבר האחרון ששר האוצר משה כחלון – שחרט על דגלו את המלחמה ביוקר המחיה – צריך כעת זה גל עליות מחירים. לכן הוא מיהר ויצא לקרב בלימה, שכלל דילים עם היצרנים במטרה למנוע את ההתייקרות.

    מחאת האפודים בתל אביב (צילום: מוטי קמחי )
    מחאת האפודים בתל אביב(צילום: מוטי קמחי )

    כך, לאסם הובטח בפגישה לילית בין כחלון לבין ראשי החברה כי האוצר יפעל להפחתת המכסים על חומרי גלם מיובאים שרלוונטיים לה, כמו רכז עגבניות לקטשופ, אגוזים לגלידה ולמאפים, בוטנים לבמבה, ועוד. עם יצרני הטקסטיל, שדרשו להשיב את המכס על יבוא פריטי לבוש מסין, נסגר דיל דומה: מענקים של 30 מיליון שקל לרכישת ציוד, והבטחה של יבואנים לרכוש מהם פריטים.

     

    עכשיו צריך רק לחכות ולראות אם לאחר הבחירות לא ישובו עליות המחירים ויצאו מהמגירה.

     

    הערים מתחדשות

    לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז כינון הממשלה הנוכחית ועד היום עלו מחירי הדירות בכ־12%. קצב של כ־3.5% בשנה. לעומת זאת, בשנה האחרונה נרשמה ירידה של 1.8%, ובחודש האחרון - ירידה של 0.2%. גם לפי סקירות נוספות, לא נרשמה עליית מחירים משמעותית בשנה האחרונה. המחירים נעצרו. מה יקרה בהמשך, זו כבר שאלה גדולה.

     

    הבשורה הבאמת חיובית נמצאת בהתחדשות העירונית. בשנה שחלפה עד סוף הרבעון השלישי נבנו 10,060 דירות במסגרת התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תמ"א 2/38 ותוספת דירות לבניינים קיימים. זו עלייה של 10% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ושל 22% ביחס ל־2016. כך לפי נתוני הלמ"ס, שנותחו על ידי לשכת שמאי המקרקעין.

     

    התחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית היוו בשנה החולפת כ־22% מסך התחלות הבנייה. מחוז תל־אביב הוביל עם 4,572 דירות שנבנו, לעומת 4,025 בשנה שעברה - עלייה של כ־13.5%. אחריו, מחוז המרכז עם 1,962 התחלות בנייה (ירידה של כ־4%). במחוז חיפה החלה בנייתן של 1,121 דירות בהתחדשות עירונית (ירידה של כ־24%), אבל במחוז הדרום נרשמה ההפתעה הגדולה - 1,049 דירות החלו להיבנות במסגרת התחדשות עירונית, זינוק של כ־250%. במחוז

    ירושלים החלה בנייתן של 603 דירות, כ־9% יותר מאשר אשתקד.

     

    הנתונים מראים עלייה, אבל הפוטנציאל הרבה יותר גדול. גם עדיין לא ממש נמצא פתרון לחיזוק מבנים במקום הנזקק לכך ביותר - בפריפריה הקרובה לשבר הסורי־אפריקאי. כמו תמיד בשוק הנדל"ן, אין טוב בלי רע.

     

    טסים ונהנים

    שנה טובה הייתה לנו בכל הקשור לנסיעות לחו"ל. פתיחת השמיים לתחרות לפני כמה שנים הביאה לכך שחברות תעופה רבות הגיעו לישראל ופתחו בפנינו יעדים רבים באירופה עם מחירי טיסה מפתים, שפשוט היה פשע להישאר בבית.

     

    השבוע, בעת סיור בנמל התעופה בן־גוריון, היה מדהים לראות את רחבת החניה של טיסות הלואו־קוסט עמוסה במטוסים של איזיג'ט, וויזאייר וחברות אחרות שהביאו לנו את בשורת התיירות העממית. מתי בעבר חשבנו שנוכל, מעכשיו לעכשיו, לשלם כמה מאות שקלים ולמצוא את עצמנו בחופשה באירופה?

     

    התחרות על הקווים לישראל הביאה גם להגדלת היצע הטיסות ליעדי מזרח אסיה וצפון אמריקה, דבר שחייב את חברות התעופה ששלטו עד אז בקווים אלה (בעיקר אל על) להוזיל את הטיסות. וכך, עם ישראל יצא בהמוניו לחופשות בחו"ל.

     

    אם שום דבר לא ישתנה, גם בשנה הבאה נמשיך לטוס בהמונינו במחירים נמוכים ממש, ולהגיע ליעדים חדשים שלא חשבנו שנגיע אליהם. מצד שני, צריך לזכור שחברות התעופה הזולות צפויות להרע את התנאים של הנוסעים בקווים לחו"ל. אלה שעוד לא החלו לגבות כסף עבור מזוודה כבר מכינות תוכניות בנושא, חברות שאיפשרו לנו לעלות למטוס עם טרולי יגבו מאיתנו כסף עבורה, והחברות יקפידו על כל גרם עודף כדי לקנוס אותנו בסכומים גבוהים. בכל זאת, כנראה שחגיגת החופשות הזולות לא תיפסק.

    לואו קוסט (צילום: shutterstock)
    פתיחת השמיים הורידה מחירים עד שפשוט היה פשע להישאר בבית(צילום: shutterstock)
     

    אלטרוקסין, הסוף

    הרגע הזה שבו נעשה צדק משפטי אחרי שנים ארוכות של המתנה הוא רגע מאושר. הוא נדיר בעולם המשפט, אבל מספק תקווה שהמערכת אולי איטית ומסורבלת, אבל יודעת לספק צדק.

     

    ב־16 בפברואר 2011 שונה הרכב החומר הבלתי פעיל בתרופה אלטרוקסין, ששימשה לטיפול בכ־330 אלף חולי תת־פעילות של בלוטת התריס. השינוי נעשה באישור משרד הבריאות, תוך דיווח לקופות החולים ולרופאים המטפלים, אך לא דווח למטופלים עצמם. בדיווח לגורמים המטפלים גם לא צוין כי נדרש לעדכן את המטופלים או לבצע מעקב רפואי כדי לוודא שהשינוי אינו מצריך התאמה במינון שנקבע להם.

     

    במהלך החודשים שלאחר השינוי החלו להצטבר דיווחים על מטופלים המושפעים מהשינוי וחשים בתופעות לוואי, ובהן גם כאלה האופייניות ליציאה מאיזון רפואי. משרד הבריאות הקים צוות בדיקה, שמצא כי יש קשר נסיבתי בין השינוי בפורמולה להתגברות הדיווחים על תופעות לוואי. בית המשפט אישר בקשה לתביעה ייצוגית, ובסופו של דבר התובעים וחברת התרופות פריגו הגיעו להסדר פשרה, שאושר על ידי בית המשפט, שבע שנים לאחר שהפרשה התפוצצה.

     

    לפי ההסדר, כלל הזכאים יפוצו בסכום כולל של כ־46 מיליון שקל. זה אומר אלפי שקלים לאדם, אם תיקבע (לאחר מילוי טופס בקשה פשוט) זכאותו. אחת התובעות הייצוגיות, בשנות ה־70 לחייה, אמרה לי לאחר אישור הפשרה: "אני מקווה שלא תהיה יותר פאשלה כזו. חשוב שהלקח יילמד. כשאני לקחתי את הכדור רעדתי, היו לי נדודי שינה, שמנתי מאוד, מצבי הנפשי היה רע. לא הכרתי את עצמי. שייכתי את זה לגיל, אבל התברר שהכל היה תופעות לוואי כתוצאה מהתרופה הלא נכונה שקיבלתי".

     

    היועץ המשפטי לממשלה סבר שהפיצוי לכלל הזכאים אינו מספק והתנגד לאישור הסדר הפשרה, אבל עו"ד יעקב דוידוביץ', המייצג את הקבוצה, אמר: "ראויה ציפור אחת ביד מאשר הימשכות הייסורים לחברי הקבוצה".

    אלטרוקסין (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
    אלטרוקסין(צילום: שאול גולן)
     

    מנכ"ליות בבתי חולים

    בתחילת השבוע נבחרה סיגל רגב־רוזנברג למנכ"לית קופת חולים מאוחדת, והפכה לאישה הראשונה בישראל שעומדת בראש קופת חולים. המינוי מצטרף לגל של מינויי נשים לתפקידי ניהול בכירים במערכת הבריאות בשנה האחרונה: ד"ר שרית אבישי־אלינר נבחרה לעמוד בראש המרכז הרפואי קפלן, ד"ר ענת אנגל נבחרה לנהל את וולפסון, וד"ר אסנת לב ציון־קורח נבחרה לנהל את אסף הרופא והייתה לאישה הראשונה שמנהלת בית חולים ממשלתי. השלוש מצטרפות לפרופ' אורנה בלונדהיים שמנהלת את בית החולים העמק בצפון.

     

    מערכת הבריאות השכילה להבין בשנה האחרונה שגם נשים יכולות לעמוד בראש ארגון גדול; שאל להן להסתפק בתפקיד רופאת משפחה או רופאת ילדים. יותר ויותר נשים בוחרות להתמחות בקרדיולוגיה, בכירורגיית לב־חזה ובנוירוכירורגיה.

     

    שלושה תהליכים שקרו במקביל הובילו להיפוך המגמה: הראשון - גם הרופאים הגברים החליטו שאפשר לשלב קריירה וחיי משפחה. הם לא רוצים לבצע עוד תורנויות או לרוץ אחרי העבודה לראות חולים בקליניקה הפרטית. הרופאים הצעירים מעדיפים להגיע הביתה, להשכיב את הילדים ולספר להם סיפור לפני השינה. כך פחות גברים מתמודדים על משרות ניהול בכירות, מבחירה.

     

    השני - הרופאות יודעות היום לדלג בין חדר הניתוח לגן השעשועים עם הילד. מנהלת בית חולים לא חייבת לבחור או לוותר, היא יכולה לעשות גם וגם. השלישי - הסביבה הרפואית הופכת להיות מקום פחות פטריארכלי. יש פחות אווירה של החבר'ה מהמילואים וביטויים כמו, "מיידלע את לא תצליחי לצנתר" כבר מזמן לא לגיטימיים. כך נשים - שהופכות להיות רוב בבתי הספר לרפואה - אט־אט תופסות את עמדות הניהול ומתברגות לפסגת הפירמידה. מעט מדי ומאוחר מדי, אבל זה בהחלט שינוי מבורך.

     

    נערכים לסימון המזון

    למי שלא זוכר, מ־1 בינואר 2018 כל מוצרי המזון והמשקאות הארוזים היו אמורים להיות מסומנים במדבקות ירוקות (טוב מבחינה תזונתית) או אדומות (גרוע מבחינה תזונתית). זה לא קרה. תעשייני ויבואני המזון עשו כל מה שרק אפשר כדי לבטל את הגזירה, או לפחות לרכך אותה, כולל גיוס ממשלות זרות, השוק האירופי ואף ארה"ב.

     

    לבסוף הוחלט שהסימון יחול רק מ־1 בינואר 2020. היצרנים והיבואנים פתחו במרוץ אינטנסיבי נגד הזמן כדי להבטיח שכל אחד יוכל לעלות על המדפים בבוא יום פקודה עם מינימום מוצרים בעלי מדבקות אדומות, ומקסימום מוצרים עם מדבקות ירוקות. התוצאות ניכרו כבר השנה על המדף - בהשקת מוצרים חדשים וקטגוריות חדשות, ובשינוי פורמולות של מוצרים ותיקים - מדגני בוקר ועד מוצרי חלב. אין ספק, המדבקות האדומות עושות חום ליצרני המזון ויבואניו.

     

    חשוב לזכור, הניצחון הגדול שנרשם לזכות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן והצרכנים הוא עצם אישור התקנות. הן אמנם רוככו יחסית להצעות המקוריות של ועדת המקצוענים שהקים ליצמן, והוחרגו מהן מוצרים כמו מרקים יבשים, אבקות מרק, משקאות אלכוהוליים, שמנים ומוצרים המורכבים מרכיב אחד. אבל למרות הלוביסטים והלחצים, לא הוחרגו ברגע האחרון הגבינות הצהובות, שסביבן התנהל קרב אימים של לחצים, וזאת רק בגלל הלחץ הצרכני בתקשורת.

     

    ב־2019 תגיע לשיאה ההיערכות לקראת סימון המזון במדבקות. אלא שעכשיו נולד סימן שאלה חדש: מי יהיו שרי הבריאות והכלכלה הבאים? איזו מידה של מודעות בריאותית/צרכנית תהיה בכנסת החדשה, ובעיקר בוועדת הכלכלה? הלוביסטים, מנכ"לי החברות, לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים יצחצחו חרבות כדי לעקר כל עוקץ אפשרי מהתקנות. מי ינצח? מתנגדי החוק או אנחנו, הצרכנים? האם נשכיל להפעיל את כוחנו הצרכני?

     

    הרכבת בשיא

    הנוסעים שנדחקים מסביבנו בקרון קצת מסתירים את זה, אבל השנה החולפת הייתה, בדרכה המעוותת, דווקא טובה לרכבת ישראל ולנוסעיה. השנה תסתיים עם כ־70 מיליון נוסעים, אחרי שבשנת 2000 נרשמו 12 מיליון נסיעות, וב־2010 36 מיליון.

    למרות העומסים והדחיקות - תחנות חדשות נפתחו בירושלים, במזכרת בתיה וברעננה (צילום: רועי צוקרמן) (צילום: רועי צוקרמן)
    למרות העומסים והדחיקות - תחנות חדשות נפתחו בירושלים, במזכרת בתיה וברעננה(צילום: רועי צוקרמן)
       

    השנה נחנכו תחנות חדשות בירושלים, במזכרת בתיה וברעננה, שגם תציע קו אטרקטיבי באמת לכיוון ת"א בעוד כחצי שנה. הקו לירושלים יהפוך, אחרי שבאמת יושלם, לאחד המושקעים, האטרקטיביים והמכניסים של הרכבת, כמו שעיר בירה אמורה להיות מחוברת למרכז העסקים של המדינה. והוא גם קו חשמלי ראשון בארץ. במקביל יצאו לדרך המסילה המזרחית, שתחבר לרכבת גם את טייבה, טירה, אלעד וקריית שדה התעופה, והמסילה לאורך כביש 431, שתחבר את אזור התעסוקה והמסחר במעוין שורק, ותשפר את החיבור של ירושלים, מודיעין וראשל"צ.

     

    בגלל שבינתיים השירות ברכבת רחוק מלהיות מושלם, עם איחורים, ביטולים וצפיפות בלתי נסבלת בשעות העומס, יחסי עבודה לקויים ובעיות ניהוליות, היא הפכה להיות אחד הנושאים המדוברים השנה. מי שהייתה במשך שנים מחלקה זניחה במשרד התחבורה היא כיום ארגון מרכזי ומשמעותי, שהכשלים התכופים בו פותחים מהדורות חדשות.

     

    בניגוד לעבר, במשרד האוצר כבר תומכים בהשקעות ברכבת, גם אם לא ממהרים לאשר לה רכש של קרונות וקטרים שהיא זקוקה להם נואשות. יש גם הסכמה ממשלתית להשקעה של סכומים שנחשבו פעם דמיוניים ברכבת הקלה בגוש דן ובירושלים, עניין פעוט של כ־200 מיליארד שקל במצטבר. אז כולם כבר מבינים שרכבת היא עניין חשוב, רבים כבר משתמשים בה, ואחרים מחכים לרגע שיוכלו. עכשיו רק צריך לגרום לכל זה גם לעבוד כמו שצריך.

     

    השתתפו בהכנת הכתבה נווית זומר, ליטל דוברוביצקי, דני שדה, רותם אליזרע, שושנה חן, עופר פטרסבורג ואודי עציון.


    פורסם לראשונה 29/12/2018 14:23

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים