שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "אנחנו רוצות" במקום "אנחנו רוצים" - זה טוב לנשים?
    מרב מיכאלי בטוחה שהשפה יוצרת מציאות, ומסבירה למה יש צורך להשתמש בלשון נקבה. רונית גדיש מהאקדמיה ללשון טוענת מנגד שצעד כזה דווקא מחזק את הדומיננטיות של צורת הזכר

     

     

    האם השפה העברית מפלה נשים? לרגל שבוע השפה העברית התייחסו לסוגיה באולפן ynet חברת הכנסת מרב מיכאלי, הידועה בכך שהיא נוהגת להשתמש בלשון נקבה בכל הזדמנות, ורונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית.

     

    חידון העברית העכשווית

     

    "השפה העברית נוצרה, כמו הרבה דברים אחרים, בתקופה שבה רק גברים קבעו את הכללים", טוענת מיכאלי. "יכול להיות שזאת הסיבה לזה. רונית תשתמש במונחים כמו שהאקדמיה אומרת 'זאת דרכה של העברית, ולעברית יש כללים משלה וכו'', אבל פשוט צריך לזכור שפעם מי שכתבו את הכללים האלה היו רק גברים. ובכל מקרה, אני רוצה את המציאות שלי אחרת".

    ח"כ מרב מיכאלי (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    ח"כ מרב מיכאלי(צילום: מוטי קמחי)
     

    - תני לנו דוגמאות.

    אני רוצה להגיד "אנחנו רוצות", לא "אנחנו רוצים", כי מה שאנחנו רוצות לא בהכרח זהה למה שאנחנו רוצים ולא יכול תמיד להיכלל בהכרח במה שאנחנו רוצים. כשיש הבחנות כל כך משמעותיות בין מה שמתאפשר לגברים ומתאפשר לנשים, אז אנחנו חייבות להיות מסוגלות להגיד מה אנחנו רוצות. השפה ללא ספק מייצרת מציאות, מייצרת תודעה".

     

    - רונית, מה את אומרת על הדברים של מרב מיכאלי?

    "המגמה שמרב מיכאלי מוליכה היא מגמה של הנכחת המין בכל מקום ומקום. הדבר הזה בעייתי. לדוגמה - התאחדות הסטודנטים החליטה שקוראים לה 'התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות'. עולה השאלה למה קודם סטודנטים ואחר כך סטודנטיות? יש להם בפתיח הסבר על הפעילות שלהם, והם לא מחזיקים מעמד אחרי כמה שורות ועוברים לדבר בלשון זכר. אי אפשר לעבוד בצורה הכפולה הזאת שוב ושוב".

     

    - יש כאן שאלה של פרקטיות. עכשיו נתחיל לשקול כל מילה שלנו, להוסיף לה נקבה? קצת מוגזם, לא?

    מיכאלי: "אני ממש שמחה על הדוגמה שרונית נתנה על אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, כי בואו נזכור שעד לפני 100 שנה נשים לא יכלו להיות סטודנטיות באוניברסיטאות, הכניסה הייתה סגורה בפנינו. לא בכדי זה היה סטודנט, ונוספה כאילו הסטודנטית. לכן מה שרונית מציעה, מבחינתי, הוא לא התשובה היום. לא בכדי אנחנו צריכות להתעקש להגיד מנהלות, ולהגיד חברות כנסת, כי המקצועות היו עד ממש לא מזמן, במובנים היסטוריים, נחלתם של גברים. רק לגברים הייתה כניסה אליהם. והדבר הבא שאנחנו צריכות לעשות הוא להבין שפמיניזם הוא לא גברים נגד נשים בשום אופן".

     

    גדיש: "העניין הפוליטי מאוד מעניין. אני חושבת שלמרות כל הדומיננטיות של הזכר בעברית - ובשפות אחרות, אגב - זה עדיין לא מנע את זה שנשים היום כן ממלאות תפקידים. לא השפה מנעה את זה, יצרה את זה המציאות. כי אם יותר ויותר צורת הזכר רבים מכוונת רק לזכר, וזאת תהיה הדרך הרגילה, גם אם איזשהו אחוז באוכלוסייה ישתמש בלשון נקבה - צורת הזכר תדיר את הנקבה. המצב הקודם היה מצב שיותר ויותר צורת הזכר נוטרלה.

     

    "אזכיר עוד דוגמה אחת, הפועל 'כתבו' והפועל 'יכתבו' בעתיד, הם פעלים שביסודם הם לזכר. היום אין לנו שום בעיה להגיד ייסגרו הדלתות, ולא רק היום - זה כבר מתקופת המקרא. ולכן זאת המגמה. יש היום אנשים שהמגדר שלהם לא מזוהה, וככל שההבחנה תהיה נוכחת יותר, לאנשים האלה יהיה קשה יותר במציאות".

     

    מיכאלי: "רונית מדברת על הדרה. השפה הייתה גברית בלבד בתקופה שההדרה של נשים הייתה הכי דרמטית. ככל שאנחנו מצמצמות את ההדרה, אז דווקא זה קורה בתקופה שאנחנו משתמשות יותר בלשון רבות. אנחנו היום מפזרות כנסת שהממשלה שלה עשתה הדרה לנשים בכל מקום, מכל מקום, כל הזמן. אנחנו היום מפזרות את הכנסת הזאת, ומחליפות ממשלה שעושה הדרה לנשים לממשלה שתביא שוויון לנשים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים