"אנחנו לא מנסים לחקות את ג'ף לין"

בראשית היה ג'ף לין, שהקים את ELO — "אלקטריק לייט אורקסטרה" (או "תזמורת אורות החשמל" כפי שקראו לה ברדיו בשנות ה־70), וגם שימש כיוצר וסולן הלהיטים של הלהקה. ב־1986 הוא החליט לפרק את ההרכב המצליח כדי להתרכז בקריירת סולו והפקה מוזיקלית לג'ורג' הריסון ואחרים. שאר חברי הלהקה החליטו שעוד מוקדם להם לרדת מהבמה, והם רוצים להמשיך ביחד.

מתברר שזאת הייתה החלטה נכונה. כבר למעלה מ־30 שנה שהם מסתובבים בעולם, תחילה כ־ELO PART II ואחר כך כ"האורקסטרה", כי השם "אלקטריק לייט" היה בבעלות ג'ף לין. מתברר שזה לא פגע בהצלחה, ו"האורקסטרה" ממשיכים למלא אולמות. ב־4 וב־5 בפברואר הם יחזרו אלינו לצמד הופעות בהיכל התרבות בתל־אביב, לציון 40 שנה ל־Discovery, אלבום המופת של הלהקה. "אנחנו מאוד אוהבים לבוא להופיע בישראל", אומר מיק קמינסקי (67), שהצטרף ל־ELO ב־1973, והכינור הכחול שלו הפך כבר לסימן ההיכר של ההרכב. "זאת הפעם הרביעית שלנו, ואנחנו תמיד מאוד נהנים לפגוש את הקהל הישראלי. כולם שם מאוד ידידותיים", הוא אומר בראיון טלפוני.

הקהל הישראלי ידוע כמי שאוהב לשמוע להיטים מוכרים על פני חומר חדש.

"זה הולך להיות מופע שכולו מוזיקה של ELO. אנחנו הולכים להשמיע את כל הלהיטים הפופולריים, ואולי גם כמה הפתעות".

"האורקסטרה" הם לא ההרכב היחיד שמסתובב בעולם ומבצע מוזיקה של הלהקה הוותיקה. ג'ף לין אסף חבורת מוזיקאים להרכב שהוא קורא לו "תזמורת אורות החשמל של ג'ף לין" וגם הם מבצעים את Mr. Blue Sky ,Last Train to London ואחרים.

"זה נכון, אבל בהרכב ההוא ג'ף הוא היחיד שניגן ב־ELO המקורית, בעוד שאצלנו היו שלושה", קמינסקי מתחשבן. "במהלך השנים היו בינינו עימותים וסכסוכים, אבל מאז שהחלפנו את השם ל'האורקסטרה', הכל הרבה יותר רגוע. הייתי חבר בלהקה מאז 1973, ואני מאמין שלי וללואיס קלארק, שעשה את כל העיבודים המרשימים לכלי המיתר, יש זכות מלאה לבצע את השירים שהיינו מעורבים בהפקה שלהם. מתגובות הקהל במהלך השנים ברור לגמרי שאנחנו מצליחים לשמר היטב את הסאונד של ההרכב המקורי. הזמרים שלנו לא מנסים לחקות את ג'ף, אבל הם שומרים על הסאונד של ELO, ונראה שהקהל מאוד מעריך את האופן שבו אנו מעבדים ומגישים את השירים".

את ג'ף לין הוא לא פגש מאז שזה פירק את ההרכב ב־1986, "ואני לא חושב שנהיה אי־פעם בקשר כלשהו", הוא מוסיף. למען האמת, הוא העביר עם חברי האורקסטרה הרבה יותר שנים משבילה עם לין.

איך הקהל השתנה במהלך השנים?

"אנחנו רואים היום קהל צעיר, שכנראה התחנך על ברכי הוריו שהקשיבו למוזיקה שלנו. הם עומדים צמוד לבמה ושרים את כל המילים ביחד איתנו. אנחנו מרגישים סיפוק עצום מהידיעה שהמוזיקה שלנו שרדה ועמדה במבחן הזמן".

ואיך אתם מצליחים להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן ביחד?

"מה שמחזיק אותנו הוא האהבה למוזיקה. אם לא היינו אוהבים את מה שאנחנו עושים, או לא אוהבים לנגן איש עם רעהו – זה לא יכול היה לקרות".

יש מחשבות על פרישה לגמלאות?

"לא כרגע. כל עוד יש אנשים שרוצים לבוא ולשמוע אותנו – אנחנו נהיה שם וננגן להם".

מנויי "ידיעות אחרונות", יש לנו בשבילכם הטבה מיוחדת להופעה הזאת. לפרטים נוספים הקליקו כאן