שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עגנון עושה דראג על חשבון עיריית תל אביב
    לערב אחד, הפקידים של עיריית תל-אביב-יפו פינו את כסאותיהם למשוררים, סופרים, עורכים ואמנים, במסגרת מפגן הראווה התרבותי "רגע אחד - המילה הכתובה". עשרות אירועים מילאו את בניין העירייה, בהם חדר בריחה בהשראת דויד גרוסמן והארי פוטר, שירה פלסטינית צעירה, דיון על ספרי מתח חרדיים ומכונה שכותבת שירים

    להתראות, לבלרים. היו שלום, פקידי שומה. עיריית תל-אביב-יפו התרוקנה אמש (ד') מנציגי הבירוקרטיה, ונמלאה אנשי ספרות וחובבי קריאה, במסגרת אירועי "רגע אחד - המילה הכתובה". קרנבל של 50 אירועים, בהשתתפות של 120 אמנים, עורכים וכותבים, צבא על המקום. על הציר שבין "תפסת מרובה - לא תפסת" ו"כל המרבה הרי זה משובח", המארגנים היטיבו לקלוע לאפשרות השנייה.

     

    עוד מבחוץ היה ניכר שעובר משהו על בניין העירייה: חלונותיו אותתו מילים סתומות מול כיכר רבין הגשומה, בהבזקי אורות מרצדים (מאמץ מסוים חשף כי הן מאייתות את שם האירוע). בינתיים בפנים, הצפיפות חיממה את הקהל. דלתות המעליות נפתחו ונסגרו בקצב שבו רם אורן מנפיק ספרים, בפרוזדור התורים התארכו כמו סדרת הרומנים של קרל אובה קנאוסגורד, מכרים ותיקים מרחבי הרשות המוניצפלית - מיפו ועד בבלי - נפלו זה על צווארו של זה, ואורחים מופתעים נתקלו בעורכים מופתעים אפילו מהם. על הגג התכרבלו בשמיכות פליז רומנטיקנים צעירים, שהשקיפו על מתחם גן העיר והצליחו למצוא אפילו בו איזה חן.

     

    מתוך אירועי
    מתוך אירועי "רגע אחד - המילה הכתובה"(צילום: איל תגר)

    אז מה היה לנו בבופה של האירוע? ובכן, מה לא: מפינת הנצחה לעמוס עוז (שאמור היה לקחת בו חלק בעצמו) בקומה העליונה, ועד למופע דראג בהשראת עגנון ואלתרמן בלובי המרכזי; מפאנל המוקדש לסופרים חרדים (הפלא ופלא: הם מרגישים וחולמים בדיוק כמו החילונים, השיבה הסופרת מנוחה בקרמן כשנדרשה לסוגיה) - לדיון ער בהשתתפות נציגי הדור החדש של השירה הפלסטינית. שי צברי פורט על הגיטרה שירי משוררים עבריים, ובינתיים בחדר שכן, מתרגלים את שרירי הזן עם פניני הייקו יפניים.

     

    מתוך אירועי
    החדרים היו מלאים עד אפס מקום(צילום: איל תגר)

    כתבי העת "הו!", "גרנטה", "עכשיו", "הבה להבא" - קיבלו כל אחד פינה מכובדת משלו. בחדר צדדי, כותבות של רומנים רומנטיים המתיקו סודות מול קהל שהזכיר בהרכבו המגדרי קורס הכנה למורות חיילות. האמנים מ"הפואטיקה של מוקד 106" עשו קציצות מטאפוריות מהתלונות שנקלטו באפליקציית השירות של העירייה ו"מכונת השירה" של המשורר-מתכנת ערן הדס הדפיסה יצירות פרי מוחו הקודח של האלגוריתם.  וגם: פאנלים עם בכירי הסופרים בארץ, ממאיר שלו ועד אסתר פלד, שיחות בין עיתונאים כמו מיכאל הנדלזלץ וירון לונדון, ובאווירה קלילה יותר, סטנד-אפ וחדרי בריחה המבוססים על עלילות הארי פוטר ודויד גרוסמן. קשה להאמין, אבל זו רק רשימה חלקית.

     

    מתוך אירועי
    מיכה שטרית מספר על שיריו(צילום: איל תגר)

    היו מי שבחרו להתמסר לאירוע אחד והעמיקו בו. בכל זאת, אם הצלחת למצוא מקום פנוי, אפילו על הרצפה - לא תוותר עליו כל כך מהר. אך מי ששוטט בין האירועים, יכול היה לחוש כאילו הוא מטייל בספרו של ז'ורז' פרק, "החיים הוראות שימוש", שם הגיבור מבקש ליצור תמונת חתך של בניין רב קומות, עם כל החיים המתרחשים בתוכו. הכותרת של המיזם מעלה באוב דווקא את שירו של נתן זך, "רגע אחד שקט בבקשה. אנא. אני רוצה לומר דבר מה", שבישר על מהפכת האינדבידואליות בשירה העברית, אך האירוע אמש היה מופת של רב-תרבותיות. רגע אחד, של אינספור רגעים סימולטניים.

     

    מתוך אירועי
    מתוך "חתירה אל ההווה", עם ניר גורלי וגלעד כהנא(צילום: איל תגר)
     

    בכמה מהאולמות, חדי העין יכלו להבחין בראשו של רון חולדאי מציץ מן הדלת, ועל פניו חיוך של מי שניצח בבחירות חמש פעמים רצופות. אחרי אתמול, חיוכו בטח התרחב עוד יותר. "רגע אחד - המילה הכתובה" היה מפגן ראווה תרבותי, וההחלטה הסמלית לקיימו בבניין העירייה, רומזת איך תל-אביב-יפו מבקשת לראות את עצמה. כשמסתכלים עליה דרך עינייה שלה, היא באמת יפה מאוד.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים