מודל לחיקוי: דריה בילודיד כובשת את עולם הג'ודו
רק בת 18, אבל כבר אלופת עולם. לא עושה כסף מג'ודו, אבל משלימה הכנסה כדוגמנית. בת להורים ג'ודאים, אבל התחילה דווקא בהתעמלות אמנותית - דריה בילודיד האוקראינית לא הפסידה שנה וחצי. האם זה יקרה החודש בגראנד־פרי ת"א?
כשדריה בילודיד הייתה ילדה קטנה אירע דבר מאוד נדיר בקריירת הג'ודו שלה: היא הפסידה בקרב וסיימה רק במקום שני בתחרות באוקראינה. במשך חודשיים היא לא הפסיקה להציק להוריה וביקשה דבר אחד בלבד: לרשום אותה לתחרות שבה משתתפת הילדה שניצחה אותה.
אחרי החיפושים הארוכים נמצאה האבידה. בילודיד השיגה את נקמתה וזכתה במדליית הזהב. "הפסדים מכניסים אותי להיסטריה", היא הסבירה בראיון לטלוויזיה האוקראינית, "ברגע שאני מפסידה אני מיד רוצה להתחרות שוב מול אותה יריבה כדי שאוכל לנקום בה".
קשה שלא להבחין בבילודיד. במשקל הנמוך ביותר לנשים, עד 48 ק"ג, שבו היא מתחרה, היא נראית כמו גוליבר בארץ הגמדות כשהיא מתנשאת לגובה של 1.72 מטר.
ליתרון הגובה יש גם משמעויות ספורטיביות. בג'ודו לאחיזה יש חשיבות רבה: היא הבסיס שממנו מגיעים להטלה שמעניקה נקודות. לספורטאית עם יתרון גובה הרבה יותר קל לזכות באחיזה נוחה, ואפילו אם היריבה תצליח אף היא לאחוז, כל עוד בילודיד תתפוס מלמעלה היא תיראה יותר התקפית – ולדבר יש השפעה גם על היריבות שחשות מאוימות ומרבות לבצע טעויות נגדה, וגם על השופטים שמענישים מתחרים על פאסיביות.
יש לה את החבילה המלאה: שילוב בין יתרון פיזי, טכניקה מושלמת, ולא פחות מכך – יכולת מנטלית נדירה מאוד לגילה. כשהיא מתחרה היא לא מוטרדת מהיריבה, ועסוקה רק בעצמה ובאופן שבו תזרוק את היריבה.
ותודה לאמא ולאבא
לבילודיד יש קשר משפחתי הדוק לג'ודו. אביה גנאדי היה בעצמו ג'ודוקא מעולה וזכה פעמיים באליפות אירופה ופעם אחת במדליית ארד באליפות העולם. אמה סבטלנה הייתה אלופת ברית המועצות לנוער ומשמשת כיום כמאמנת ג'ודו. ההורים הכירו כצפוי על מזרן הג'ודו כשהתאמנו אצל אותו מאמן.
למרות שטבעי היה שבילודיד תלך לג'ודו, כשהייתה בת ארבע הוריה דווקא העדיפו לשלוח אותה לחוג התעמלות אמנותית. בילודיד הפגינה כישרון בענף האסתטי וכבר בתחרות הראשונה שלה זכתה במדליית זהב. היא זוכרת היטב איך רצה בכל הבית נלהבת עם המדליה על צווארה.
כעבור שנתיים מאמנת ההתעמלות עזבה והחוג של בילודיד נסגר. כדי שהילדה הקטנה לא תישאר לבד בבית, אמה נהגה לקחת אותה לחוג הג'ודו שבו שימשה כמאמנת והושיבה אותה בצד להכין שיעורי בית.
ההורים תמכו לאורך כל הדרך. בילודיד עם אביה
בילודיד התלהבה מאוד ממה שראתה וביקשה מאמא לאפשר לה להתאמן עם הילדים. תחילה אמה אפשרה לה רק לערוך איתם חימום, אך בסופו של דבר התרצתה והסכימה שתצטרף לקבוצה. ההתאהבות של בילודיד הייתה מיידית וטוטאלית. "היא אוהבת ג'ודו יותר מכל דבר אחר, ולכן גם אין לה בעיה לעבוד קשה", אמר בגאווה גנאדי, שמאמן את דריה ביחד עם סבטלנה.
מתחילת הדרך בילודיד הייתה מטאור ורשמה הישגים גדולים מוקדם מהצפוי. כשהייתה בת 14 בלבד היא כבר זכתה באליפות אירופה ובאליפות העולם לנוער, אבל את ההד הרציני הראשון בג'ודו יצרה בגיל 16 כשזכתה באליפות אירופה לבוגרות.
הזכייה ההיא באליפות אירופה הייתה רק תחילתה של תקופה מוצלחת במיוחד עבור בילודיד. השנה היא זכתה כאמור באליפות העולם, אחרי שניצחה בדרך את האלופה האולימפית מארגנטינה פאולה פארטו ואת אלופת העולם היוצאת, פונה טונאקי מיפן. כשהתבקשה על ידי העיתונאים להסביר את הסוד שלה, ענתה בפשטות: "אני פשוט שונאת להפסיד – ואוהבת מאוד לנצח".
את הכסף היא עושה מדוגמנות
בנוסף לאליפות העולם, קטפה שלל תארים יוקרתיים כמו גראנד־סלאם פריז וגראנד־סלאם דיסלדורף, כבשה את המקום הראשון בדירוג העולמי והפכה לאחת התקוות הגדולות של אוקראינה בטוקיו 2020. ההפסד האחרון שלה היה אי שם באוגוסט 2017.
בקרוב אצלנו
בסוף החודש תהיה גם לקהל הישראלי הזדמנות לצפות בסנסציה מקרוב כשהיא תתחרה בגראנד־פרי ת"א. את אליפות אירופה שנערכה כאן בשנה שעברה החמיצה בגלל פציעה.
אוקראינה היא מדינת ספורט מצליחה שזכתה ב־11 מדליות באולימפיאדה האחרונה, אבל מאידך היא מדינה ענייה המשקיעה משאבים דלים מאוד בספורט אולימפי. אולג ורניאייב, אלוף אולימפי בהתעמלות וספורטאי שבילודיד העידה כי היא מעריצה, סיפר בעבר שהוא משתכר כ־150 אירו בחודש. גם התנאים של בילודיד לא פשוטים, אבל למרות שכבר הוצע לה לעבור לייצג מדינות עשירות יותר כמו איחוד האמירויות, אזרבייג'ן וגיאורגיה, היא נחושה להמשיך ולהתחרות תחת דגל אוקראינה.
"אני פטריוטית ואוהבת את המדינה שלי", הצהירה. "התנאים פה רעים מאוד ואין לנו אולמות אימונים טובים, אבל אני פשוט שמחה לעמוד על הפודיום ולשמוע את ההמנון האוקראיני. להניף את דגל המדינה שלי יותר חשוב מכסף עבורי".
לפנייה לכתב/ת 
