שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הוא נפרד ממני וכבר יש לו חברה חדשה

    יש קטע כזה בפרידות טריות שהן מיד מעוררות תחרות אגו סמויה - מי מהזוג שבור הלב יהיה הראשון למצוא לעצמו זוגיות חדשה. האגו של אורטל היה פצוע וחבול, וההבנה שיואב התקדם לעתיד שברה אותה מבפנים. אימון אישי

    אישה שקועה במחשבות ומרכינה ראש לאחור  (צילום: Shutterstock)
    מתקשה להתגבר עליו ועדיין מקווה שנחזור(צילום: Shutterstock)

    אורטל הגיעה שבורה לפגישה שלנו. "פחדתי בדיוק מזה", היא אמרה בצער. "ראיתי אותו במקרה ברחוב עם החברה החדשה שלו". יש קטע כזה בפרידות טריות שהן מיד מעוררות תחרות אגו סמויה - מי מהזוג שבור הלב יהיה הראשון למצוא לעצמו זוגיות חדשה. האגו של אורטל היה פצוע וחבול, וגם שמונה חודשים אחרי שיואב אמר לה ש"זה לא זה" וסיים את הקשר, היא עדיין ליקקה את פצעיה וגלגלה במוחה הלוך ושוב סיטואציות עבר בהן אולי, לו היתה נוהגת אחרת, יואב היה נשאר לצידה.

     

    הסילבסטר העצוב ביותר בחיי הנישואים שלי

     

    אורטל ללא ספק חיה בעבר, וההבנה שיואב התקדם לעתיד שברה אותה מבפנים. "הרגשתי ממש כאב בחזה, התפללתי שהוא לא יראה אותי מהפדיחה. הם נראו מאוהבים והיא נראית מעולה", אמרה. משהו באורטל סירב לקבל את הפרידה. היא רצתה להאמין עמוק בפנים שיואב מתישהו יתפכח ויבין מה פספס. היא קיוותה וחיכתה שהוא ייצור קשר, יתגעגע ויבקש לחזור. והתקווה הזאת, כמו להבה שמעולם לא כבתה, עצרה אותה מלהתקדם הלאה, מלצאת לדייטים, לפגוש ולהיפתח מחדש.

     

    ההבדל המהותי בין לחוות פרידה לבין להיתקע בפרידה הוא אלמנט ההשלמה. השלמה היא השלב האחרון בתהליך הפרידה והיא טמונה בהבנה שמה שהיה כבר לא יחזור. זה עדיין יכול להיות כואב מאוד, אבל באותה נשימה תהליך זה כולל גם מבט קדימה והבנה שהחיים ממשיכים ושגם אנחנו ממשיכים ביחד איתם. השלב הזה הוא כל כך משמעותי וחשוב, מכיוון שבלעדיו הייאוש הוא זה שממלא את ליבנו, וייאוש רק מביא אתו עוד ייאוש.

     

    המפתח ליציאה לחופשי

    היה לי ברור שמה שקרה לאורטל, עם כל הצער שבדבר, עלול לעזור לה להמשיך הלאה עם חייה, ואף יכול להוות את המפתח ליציאה שלה לחופשי. בפגישה שלנו היא אפשרה לעצמה לבכות. ביקשתי ממנה לזרום עם התחושות שהרגישה ולא להתכחש אליהן, אבל גם לזכור שזה המצב, ושליואב כבר יש מישהי חדשה. כלומר לכאוב, אבל הפעם גם לקבל. לא פעם אני רואה את ההתעקשות והסירוב להכיר במה שנגמר. לעיתים זאת תחושת הכישלון שמסרבת להרפות, אהבה שלא שוככת, אגו שנשאר פצוע ורוצה למצוא נחמה בכך שיבחרו בו שוב, ולרוב זה פשוט שילוב של השלושה.

     

    לפגישה הבאה שלנו אורטל הגיעה עדיין שבורה. "אני לא מפסיקה לחשוב עליו", פתחה. "התמונה של שניהם לא יוצאת לי מהראש". כששאלתי אותה על מה היא חושבת, לפתע התבהר לה שמשהו חדש מתחולל בתוכה. שהיא כבר פחות חושבת על מה שהיה או יכול היה להיות, ויותר מרוכזת בהווה, באותה תמונת מציאות צורבת שלו עם מישהי אחרת.

     

    הבחירה לאן לקחת את מה שקרה הייתה נוכחת וברורה. אורטל הבינה שכל עוד היא לא תפסיק להתעסק בביטחון שנפגע ובאפשרות התלושה שהם יחזרו, היא תמשיך להיות תקועה והוא ימשיך להתקדם הלאה, ואת זה היא לא רצתה. בצעדים קטנים ולאט-לאט ההשלמה הגיחה ואפשרה לה, אולי בפעם הראשונה מזה זמן רב, לשחרר את יואב ובעצם את עצמה. לעיתים הדבר שממנו אנחנו הכי חוששים הוא גם זה שאם רק נשכיל לקחת אותו באומץ, יאפשר לנו לעבור לשלב הבא בהתפתחות שלנו.  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    פרידה. כדי להשלים איתה צריך להשלים עם המציאות
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים