האם שופט עליון יעבור את בחינות לשכת עורכי הדין?

אני מודה שטעיתי: חשבתי שריבוי הנכשלים נובע מאיכות המתמחים הירודה, אבל אחרי שייצגתי בעניין הבנתי שהבחינה לא הוגנת. תמיכה בהצעת החוק

עו"ד אושר רובינגרפורסם: 07.01.19 , 10:11

(צילום: shutterstock)

לפני פיזורה בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית הורדה רטרואקטיבית של ציון המעבר בבחינות לשכת עורכי הדין האחרונות, והמשמעות לכאורה היא שמתמחים רבים שנכשלו יוסמכו כעורכי דין. אף שסיכויי החוק בכנסת הבאה אינם גבוהים, ההחלטה גררה תגובות קשות מצד לשכת עורכי הדין, שמיהרה להכריז כי מדובר "במחטף" והחלטה פופוליסטית שנבעה מלחץ שהפעילו המתמחים. הדברים הגיעו לשיא בהחלטת הוועדה הבוחנת להתפטר מתפקידה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אבל אולי כדאי שבמקום להתמקד בתקיפת ההחלטה, תשאל את עצמה לשכת עורכי הדין מה הביא את הכנסת להתערב בבחינות באופן כל כך לא שגרתי. בעבר הייתי שותף לדעה שאחוזי הכישלון הגבוהים בבחינות בשנים האחרונות נובעים ממצב של "דור הולך ופוחת". חשבתי שהמתמחים מעדיפים לנצל את הזמן בין סוף ההתמחות לבין הבחינות בבילוי ומנוחה במקום לצורך לימוד ושינון החומר.

אני לא מתבייש לומר שטעיתי. לאחרונה ייצג המשרד שלנו מתמחים בערעור שהגישו לעליון ביחס לבחינות הלשכה, ואף הצליח להביא לפסילה של אחת השאלות. בתקופה זו יצא לי להכיר מתמחים חרוצים ונבונים שגילו בקיאות בחומר.

במהלך כתיבת הערעור, כשאנחנו יושבים בנוחות במשרדנו ללא לחץ הבחינה, וכשהחוק והפסיקה מונחים לנגד עינינו, התעוררו גם בינינו מחלוקות ביחס לפתרון חלק מן השאלות. הדבר לא נבע מחוסר בקיאות בחומר, אלא בשל ניסוח לא ברור של השאלות והתשובות, והצגת שאלות בתחומים אזוטריים של המשפט. יתרה מזאת, במהלך הדיון בבית המשפט אפילו שופטי העליון היו חלוקים ביניהם ביחס לפרשנות של לפחות אחת מן השאלות בבחינה.

כך, נוצר מצב אבסורדי שבו חלק מן המתמחים שבחרו בתשובה שהייתה נכונה בעיניו של כבוד השופט יצחק עמית, נכשלו בבחינה משום שוועדת הבחינות חשבה שתשובה אחרת היא הנכונה.

בנוסף, חלק גדול מהשאלות לא בחנו ידע משפטי אלא הצריכו פרשנות של הדין והפסיקה. אמנם מלאכת הפרשנות היא אומנותו של המשפטן, אבל בחינות הלשכה נועדו לשקף ידע, ולא יכולות פרשניות, ובבחינה שמחייבת לבחור בתשובה נכונה אחת לכל שאלה אין מקום לפרשנות, שכן פרשנות מטבעה מניחה (במקרים רבים) כמה תשובות אפשריות לחלק מן השאלות.

ככל שהלשכה רוצה לבחון יכולות פרשנות, עליה לשנות לחלוטין את מתכונת הבחינה. אבל כל עוד זאת לא שונתה, הרי שבהכרח השאלות בבחינה חייבות להיות ברורות, התשובות לשאלות חייבות להיות בהירות ומי שמכיר את הדין צריך לדעת לענות עליהן.

גם אם הלשכה מעוניינת להקטין את מספר עורכי הדין הפועלים בישראל (מטרה שנויה במחלוקת כשלעצמה), היא לא רשאית להפוך את הבחינות לכלי להשגתה.

אני לא חולק על הצורך להבטיח שאדם שהוסמך כעורך דין יהיה בעל ידע מתאים ויכולת להעניק ללקוחותיו את הטיפול המשפטי הטוב ביותר. אבל חשוב להבטיח כי מי שטרח ועמל במשך שנים בלימודי המשפטים ידע כי הבחינה שיפגוש בסוף הדרך אכן מבקשת לבחון בקיאות וידע מקצועי, ולא להשיג מטרות חיצוניות. כשרף ההצלחה בבחינות צונח עד ל-12%, על כורחך אתה אומר כי נוצרה בעיה המצריכה תיקון, וטוב עשתה הכנסת כשפעלה כדי לתקן.