שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי נורא הוא ריח של מריבה שטרם התפרצה
    זאת מריבה שמתבשלת לה בשקט, ומפיצה את הארומה הנוראית הזו שאפשר להריח מקילומטרים: ארומה של ציניות, של סרקזם, של עקיצות קטנות וקטנוניות. לפעמים יש מריבות שמתבשלות שבועיים על הגז, וכמעט לא מרגישים אותן עד שיום אחד אתה שם לב שלא נגעתם אחד בשנייה כבר יותר מדי זמן. שאין לך מושג מתי בפעם האחרונה צחקתם יחד

    איור של זוג המצוי במריבה (צילום: Shutterstock)
    "כשהאגו משתלט, מה שמתבשל על אש קטנה זו לא עוד מריבה, זו פרידה"(צילום: Shutterstock)
     

    איזה חרא זה מריבות. אתה ואהובתך צועקים אחד על השני, לרוב על נושאים הרי-גורל במיוחד כמו הר של כלים, הר של כביסה והר של זבל. בגדול, כשהמטלות המעצבנות של החיים הופכות לתיאורים של מפה טופוגרפית, אתה יודע שזה יגיע. מריבה היא מצב הצבירה היחיד בטבע שבו ככל שהעסק מתחמם, הוא למעשה מתקרר: כל להבה יוקדת שיוצאת לך מהפה, נכנסת ללב שלה בתור גל קור סיבירי, ומקפיאה את החלל ביניכם. ובתור אחד שגדל במדבר של הערבה, אני לא מסתדר טוב עם קור.

     

    עוד על ריבים זוגיים בערוץ יחסים:

    הוא נפרד ממני וכבר יש לו חברה חדשה

    הסילבסטר העצוב ביותר בחיי הנישואים שלי

    ריב זוגי וחוויה חוץ-גופית שגרמה לי להבין

     

    למעשה, תמיד שנאתי לריב עם אשתי. אני מתעב מריבות. אולי בגלל שאני כל כך גרוע בזה. באמת, אני אומר דברים איומים שאני מתחרט עליהם תוך כדי שאני אומר אותם. אם יש כאן פרופסור לחקר המוח שקורא את הדברים, ממש הייתי שמח לדעת איך ייתכן שהמוח שלי מורה לפה שלי להגיד את השטויות האלה, תוך כדי שהוא חושב לעצמו, "אל תגיד את השטויות האלה". זה לא הגיוני ביולוגית! המילים שלי טסות על מאתיים קמ"ש ברחוב הולנדי עם באמפרים, והשכונה הולכת קיבינימט. וכן, כל כך חשוב לי להגיד את המילה האחרונה, עד שגל"צ שלחו את קובי אריאלי ועירית לינור לקחת ממני טיפים.

    איור של זוג המצוי במריבה (צילום: Shutterstock)
    "בריב זוגי חשוב לי להגיד את המילה האחרונה"(צילום: Shutterstock)
     

    אם יש דבר אחד שאני יותר שונא ממריבה, זה ריח של מריבה. ריח של מריבה שעדיין לא התפרצה. מריבה שנמצאת כרגע "על אש קטנה". מתבשלת לה בשקט, ומפיצה את הארומה הנוראית הזו שאפשר להריח מקילומטרים: ארומה של ציניות, של סרקזם, של עקיצות קטנות וקטנוניות. לפעמים יש מריבות שמתבשלות שבועיים על הגז, וכמעט לא מרגישים אותן עד שיום אחד אתה שם לב שלא נגעתם אחד בשנייה כבר יותר מדי זמן. שנהיה בינכם פתאום מין מרחק שכזה. שאין לך מושג מתי בפעם האחרונה צחקתם יחד.

     

    פעם, כשהיינו צעירים ומאוהבים, הייתה לי שיטה כזו לנטרל מריבות כשהן עוד קטנות. היינו מתחילים להתעצבן אחד על השנייה, ואז פתאום הייתי עוצר הכול ואומר: "די מאמי, נמנע ריב... נמנע ריב...", והייתי מחבק אותה, מצחיק אותה בטמטום הילדותי שלי, וכל המריבה הייתה מקבלת פרופורציות ומתפיידת. עם השנים, כשההתאהבות הפכה לאהבה והאהבה הפכה למובנת מאליה, כשהפסקתי לחשוב לעצמי בכל יום, "אני לא מאמין שהמושלמת הזו איתי", טכניקת ה"נמנע ריב" הזאת הלכה לעולמה ואת מקומה תפס האגו. וכשהאגו הופך להיות חזק מדי, מה שמתבשל על אש קטנה זו לא עוד מריבה. זו פרידה.

     

    ניר אמבר - על אש קטנה

    ניר אמבר - על אש קטנה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    נכון, מריבות הן חלק מהחיים וצריך לקבל אותן, אבל אנשים בוגרים מבינים שגם הקשות שבמריבות חולפות בסוף, ואחריהן מגיע מייק-אפ סקס נהדר. לכן, בשעת מריבה כל מה שצריך זה לקחת אוויר ולהגיד לעצמך, "זה עובר, זה זמני, נהיה שוב מאושרים אחרי שזה יגמר". קצת כמו הכהונה של סמוטריץ'. אבל כבר הבנתם שאני לא בדיוק "אדם בוגר". יש לי הרבה שריטות שצברתי ביושר לאורך השנים, וחרדת נטישה זו השריטה הקשה מכולן. לרוב אני מצליח להסתיר אותה, כמו הרפתן הצרפתי ב"ממזרים חסרי כבוד" שהסתיר את שושנה והמשפחה מתחת לרצפת העץ.

     

    אבל פעם בכמה זמן אני מריח מריבה גדולה שמתבשלת לה, וכמו קולונל האנס לנדה, המריבה חושפת לעולם את חרדת הנטישה שהסתתרה כל כך יפה מתחת לפני השטח. כי כשאתה סובל מחרדת נטישה, אתה אף פעם לא יודע אם מה שמתבשל שם זו מריבה או פרידה. אתה רק יודע שמשהו גרוע מגיע. כמו תור לשיננית. כתוב לך ביומן "שיננית" אבל אתה יודע שיכול מאוד להיות שזה יוביל לזה ששבוע לאחר מכן יהיה לך כתוב ביומן "טיפול שורש", "עקירה", "פגישה עם עו"ד לענייני צוואות" וכדומה.

     

    מה שמפחיד במיוחד במריבה שמתבשלת על אש קטנה, היא שהיא צוברת אנרגיה. אוגרת כעסים מודחקים. בעיות שהתעלמת מהן. מריבות עבר קטנות. מילים לא במקום שאמרת לפני חודש. הכל מבעבע בתבשיל אחד עשיר בקארמה רעה. מריבה על אש קטנה היא לא סתם מריבה. בסופ"ש האחרון למשל, רבנו בערך 14 פעמים. אלה מריבות אינסטנט. זה ג'אנק פוד. מריבות שמתחממות דקה במיקרו, מתפוצצות כמו שמתפוצצים במיקרו ומתקררות באותה מהירות. אני אוכל מריבות כאלה לארוחת בוקר.

     

    אלו המריבות הגדולות, אלה שמתבשלות להן לאט, שמהן אני מפחד. לך תדע מה מתבשל שם. אולי מתבשלים שם שלושה רבנים שצועקים "מגורשת מגורשת"? אולי מתבשל לו חורף ארוך וקר בדירת רווקים מעופשת עם חופש מזויף ובדידות אמיתית? אולי מתבשלת לה שם הגרסה הגרועה של עצמי, גבר שכבר לא בן עשרים, עם זיכרונות של אהבה מושלמת ושלושה ילדים שלא מבינים למה החיים שלהם התפרקו, ואולי בעצם לא מתבשל כלום ואני סתם פרנואיד. רוב הסיכויים אגב, שאני סתם פרנואיד.

     

    אז מה עושים עם מריבה שמתבשלת על אש קטנה? אני באופן אישי מנסה פשוט לכבות את האש: שולח לאהובתי הודעות וואטסאפ רומנטיות כמו של פעם, עושה לה מסאז' ברגליים לפני השינה כמו שהיא אוהבת, עושה עוד קצת כדי לעשות אותה קצת יותר מאושרת. אבל כמו בטבע, הדרך הטובה ביותר לכבות את האש, היא כמובן בעזרת מים: אני יכול לקחת אותה לג'קוזי בצימר, לטוס איתה לזנזיבר ולהשתכשך בים הטורקיז החמים, או יותר פשוט – אני יכול לגשת למטבח, לפתוח את הברז, ולהעלים את הר הכלים שמחכה בכיור. זו תהיה התחלה טובה.

     

    להזמנת הופעה של ניר אצלכם בסלון

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יניב באיו
    ניר אמבר. "איזה חרא זה מריבות"
    צילום: יניב באיו
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים