שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חשיפה: פרויקטי ענק בצה"ל עוכבו או נגנזו – מאות מיליונים ירדו לטמיון
    הפרויקט הסודי באמ"ן שתוקצב במאות מיליונים, תפח פי 2 ונגנז מחוסר רלוונטיות, התוכנה שפותחה ע"י עשרות מתכנתים ומהנדסים במשך 3 שנים ונכשלה והבור החדש של חיל האוויר שהיה אמור להיפתח לפני יותר משנה - עד שבכיר בחיל דרש שדרוג בעשרות מיליונים. צה"ל: "עצירות פרויקטים מתוחקרות והלקחים מופקים"

     

    פרויקטים שתוכננו בצה
    (צילום: דנה קופל, אתר מתגייסים)

    מאחורי מסך החשאיות: כך מאות מיליוני שקלים ירדו בצה"ל לטמיון. הצבא יזם וקידם בעשור האחרון מאות פרויקטים טכנולוגיים ותשתיתיים. אלא שחלקם נעצרו בשיאו של תהליך, נגנזו, שונו או נעלמו כלא היו, אחרי שכבר הושקעו בהם זמן, משאבים ומאות מיליוני שקלים. "אף גורם במערכת לא משלם את המחיר, מלבד הציבור הישראלי", טוען גורם בכיר במשרד הביטחון.

     

    לפני כחמש שנים הגיע סגן ע', מתכנת צעיר ב"אופק", יחידת התקשוב של חיל האוויר, ליום עבודה נוסף בקריה בתל אביב. כבר בשעות הבוקר הוא הבין שמשהו השתנה: באחת הקומות מעל חדרו, שהייתה שוקקת חיים עד לאותו יום, לא נראה אדם. "שאלתי את המפקדים שלי מה קרה, כי ידעתי שמפתחים שם פרויקט גדול ומאוד מסווג", הוא שחזר בשיחה עם ynet, "ואז, בשעות אחר הצהריים כשהחשיך היום, פתאום קלטתי שהקומה הזו חשוכה לגמרי, כאילו לא פיתחו בה כלום במשך חודשים ארוכים".

    הקרייה בתל אביב (צילום: דנה קופל)
    הקריה בתל אביב. העבודות על הבור של חיל האוויר עדיין נמשכות והתקציב גדל(צילום: דנה קופל)
     

    האנקדוטה הזו מאפיינת חלקים גדולים ממידע שהגיע בחודשים האחרונים ל-ynet, וחוצה יחידות ואגפים בצבא. המשותף לכולם: פיתוח או הקמה של פרויקטים תחת מעטה כבד של חשאיות, מלווה בצנזורה כבדה, חיצונית כלפי הציבור ופנימית כלפי גורמים חופפים בתוך הצבא. החל מבור חיל האוויר החדש בקריה, שתכנון לקוי שלו האריך את בנייתו והתפיח את תקציבו, ועד לפרויקט תקשורת ענק באגף המודיעין, שנגנז לאחר השקעה של מאות מיליוני שקלים.

     

    התחיל ב-400 מיליון שקל, והוכפל

    אחד הפרויקטים שכשלו עלה למשלם המיסים קרוב ל-800 מיליון, לפי גורמים במערכת הביטחון. מדובר בתוכנית מסווגת מאוד באגף המודיעין עם אופי תקשובי-תקשורתי, בעלת חשיבות מבצעית עליונה לצה"ל בכלל ולמשימות המודיעיניות בפרט. מעט מאוד גורמים היו שותפים לפרויקט שהתחיל כבר לפני כ-12 שנים, ובשל גודלו העצום הוחלט לשכור את שירותיה של חברה טכנולוגית חיצונית, ולקבוע לה תקציב ולוח זמנים קשיח: 400 מיליון שקלים למשך ארבע שנים של פיתוח.

     

    הפרויקט הממודר תפס תאוצה בתחילת העשור הנוכחי עם קבוצה קטנה יחסית של קצינים, הרחק מהעין הציבורית, מהתקשורת שהייתה עסוקה בסיקור המחאה החברתית באותם ימים, וכמעט ללא שקיפות. אלא שהפרויקט השתנה במהלך העבודה, הדרישות ממנו והיכולות לפתחו דרשו יותר תקציבים, ובמערכת הביטחון נעתרו. בסופו של דבר, זמן הפיתוח הוכפל ותקציבו נסק לכ-800 מיליון שקלים. הסכום הזה, לצורך ההשוואה, גדול יותר מתקציב סל התרופות שאושר בשבוע שעבר וגזר את חייהם של רבבות חולים בישראל. האם הפרויקט הצדיק סכום עתק שכזה? לעולם לא נדע. בהחלטה כבדת משקל הוחלט בצה"ל לעצור את הפרויקט לפני כחמש שנים, ולגנוז אותו. הנימוק: איבוד רלבנטיות מול השתנות הזירה הביטחונית.

    "קצינים בכירים מלווים פרויקטים ללא פיקוח ובקרה אמיתיים" (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    "קצינים בכירים מלווים פרויקטים ללא פיקוח ובקרה אמיתיים"(צילום: דובר צה"ל)

    "אתה מנהל דיונים על הפרויקט הזה, משכנע כהרף עין את המערכת לאשר עוד 40 מיליון שקלים, עוד 15 מיליון שקלים ופנקס הצ'קים פתוח, כאשר מחוץ לחלון המשרד בקריה אתה רואה ברחוב קפלן את ההמונים מפגינים נגד יוקר המחיה", סיפר קצין מאגף התקשוב שליווה חלק מהפרויקט באותן שנים, "הרבה יותר קל לקבל תוספות תקציב כשמדובר במודיעין, סייבר או מערכות טכנולוגיות, בין היתר, כי כל הכסף הזה ניתן במחשכים".

     

    לפני כשלוש שנים הגיע המידע על גניזת הפרויקט לגורמים בכירים במשרד הביטחון, שדפקו על השולחן ודרשו דין וחשבון מצה"ל. הכישלון היקר, לפי גורמים במערכת הביטחון, הגיע גם לפתחו של שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, השר המפקח והממונה שאמור לנער את המערכת עם גילוי של מחדל בזבזני מעין זה. יעלון סרב להגיב לכתבה זו או להסביר באילו צעדים נקט, אם נקט, כתוצאה מהמידע שהגיע לפתחו.

     

    לאגף המודיעין לקח קרוב לארבע יממות להגיב לכתבה זו, רק לאחר שכנועים של ynet למסור התייחסות לטענות. באמ"ן סרבו לפרט על עלויות הפרויקט הסופיות או להתייחס לשאלת ynet בנושא - אילו לקחים הופקו והאם ננקט צעד כלשהו כלפי גורמים שהובילו או אישרו את הפרויקט הגנוז.

     

    מדובר צה"ל נמסר בנושא זה: "עלות הפיתוח והמיבצוע של הפרויקט, כפי שהוצגה על ידי הכתב, איננה נכונה וחסרה בפרטים. השתנות האויב והזירה לצד התמשכות הפיתוח והמבצוע הביאו לאובדן רלבנטיות ואפקטיביות. הוחלט, לאור תחקיר שליווה את הפרויקט, ושמסקנותיו פיתחו והשפיעו על העבודה מאז, לעצור את ההשקעה העתידית בו ולעצור את פיתוחו".

     

    המערכת שפותחה שנים - לא רלוונטית

    גם מחלקת ביטחון המידע בחיל האוויר אוהבת לעבוד שעות נוספות, והמידור שמוטל על פרויקטי ענק – בהתאם. מערכת חדשה בחיל האוויר שהושקעו עשרות מיליוני שקלים בפיתוחה, מעוררת תהודה עד היום, לא רק בשל גניזתה אלא בשל היותה מיותרת מלכתחילה. מדובר במערכת שזכתה לשם 'אוריון' ופיתוחה החל לפני עשר שנים. זו מערכת שאמורה לממשק את היכולות של להק המודיעין בחיל, שאחראי בין היתר על יצירת והנגשת המודיעין המבצעי שמגיע לטייסות הקרב, מהשלב הגולמי לעד למוצר המוגמר. כשלוש שנים עמלו עשרות מתכנתים, מהנדסים וקצינים על פיתוח 'אוריון', אך בסופו של דבר הוחלט לעצור את הפרויקט וכחלופה פשוט "לשאול" ולהטמיע את המערכת המקבילה והמוצלחת - שכבר קיימת באגף המודיעין.

     

    יעלון, נתניהו וגנץ בבור של חיל האוויר במבצע צוק איתן (צילום: אריאל חרמוני/ משרד הביטחון) (צילום: אריאל חרמוני/ משרד הביטחון)
    יעלון, נתניהו וגנץ בבור של חיל האוויר במבצע צוק איתן(צילום: אריאל חרמוני/ משרד הביטחון)

    ynet שאל את דובר צה"ל אילו לקחים הופקו בנושא והאם ננקט צעד נגד הגורמים האחראים. תגובת דובר צה"ל: "בשנת 2009 החלו בפיתוח מערכת 'אוריון' ולאחר כמה שנים הוחלט שהמערכת לא בשלה למבצעיות ואינה רלבנטית לצרכים המבצעיים הנדרשים כיום. נערך בנושא תחקיר צה"לי וחילי במסגרתו הופקו לקחים. ישקלו דרכים למיצוי התוצר והמידע הנלמד".

     

    בור בלי תחתית

    נושא נוסף שבו מעורב חיל האוויר, הוא "הבור ללא תחתית" – שדרוג הליבה המבצעית של החיל הכחול, עמוק מתחת לאדמה. לפני כשנתיים כבר סוכם מועד פתיחתו וסיום העבודות, המוערכות במאות מיליוני שקלים, לבור החדש של חיל האוויר. הצרכים לכך היו מובנים: הזרוע האסטרטגית של מדינת ישראל מובילה את המערכה שבין המלחמות, עם מאות מבצעים התקפיים ועלומים מדי שנה שנועדו לפגוע בהתעצמות אויביה של ישראל, מאיראן דרך חיזבאללה ועד לחמאס, בנשק מתקדם. אלה, לצד מבצעים כמו עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, נוהלו מבור ישן יחסית בקריה, עם תשתיות ישנות שהקשו על ניהול המשימות ולא התאימו למציאות המבצעית בעשור הנוכחי.

     

    זמן קצר לפני הפתיחה שתוכננה נכנס לבור החדש קצין בכיר בחיל האוויר, שקבע כי הבור עדיין לא מוכן, ויש להשקיע בו עוד מערכות, שיפורים ותקציבים. האישורים לכך ניתנו והעבודות נמשכות גם בימים אלה, בבטן האדמה במרכז תל אביב. החריגה בפרויקט בוטאה גם בתוספת תקציבית ובאיחור נוסף.

     

    מצה"ל נמסר בתגובה לגבי הבור של חיל האוויר: "פתיחת הבור החדש התעכבה עקב הכנסתן של מערכות תקשוביות מתקדמות נוספות, שיעמיד אותו בסטנדרט הגבוה והמתקדם הנדרש. הבור החדש ייפתח בחודשים הקרובים".

     

    "הוצאות מזנקות במאות אחוזים וועדות מיוחדות במערכת הביטחון מאשרות זאת מבלי לדרוש הבהרות נוקבות. קצינים בכירים מלווים פרויקטים ללא פיקוח ובקרה אמיתיים של הדרג המטכ"לי", טען בשיחה עם ynet גורם בכיר במערכת הביטחון, שנחשף לתהליכי רכש ופיתוח אמצעי לחימה, "חברות חיצוניות חוגגות על תקציב הביטחון, והתהליכים האלה חוזרים על עצמם שוב ושוב. אף גורם במערכת לא משלם את המחיר, מלבד הציבור הישראלי. סביר שיש פרויקטים דומים נוספים שנגנזו או פיתוחם עוכב או תפח, אך עלותם קטנה יותר, ומסתכמת 'רק' בכמה מיליוני שקלים או עשרות מיליונים בודדים".

     

    מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בצה"ל מפתחים פרויקטים טכנולוגיים ומבצעיים בהתאם לצרכים והאתגרים המשתנים ביחידות השונות. החלטה על הפסקה או על שינוי בפרויקט, על פי התקדמות או צרכים משתנים - מתוחקרת. מופקים לקחים מתהליך העבודה הקשורים לפיתוח וניהול הפרויקט. צה"ל מבקר את התהליכים ופועל לייעולם ולמיצוי המשאבים שהושקעו בהם בדרכים שונות – ישירות ועקיפות".

     


    פורסם לראשונה 09/01/2019 23:10

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים